משה גברא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה גברא
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 21 בפברואר 1958 (בן 66)
רחובות, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי יהדות תימן, יהדות תימן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות המכללה האקדמית אשקלון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ספרו הראשון של ד"ר משה גברא

משה גברא (נולד בא' באדר ה'תשי"ח, 21 בפברואר 1958) הוא חוקר ומחבר ספרים בנושא יהדות תימן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ברחובות, בוגר ישיבת הר עציון שבאלון שבות, בעל תואר שלישי מאוניברסיטת בר-אילן במחלקה לתלמוד. עבודת הדוקטורט שלו (1991) עסקה ב"חכמי ההלכה בתימן במאה הי"ח".

מ-2008 משמש גברא מרצה בכיר במכללה האקדמית אשקלון. עוסק עשרות שנים בחקר יהדות תימן, גולת הכותרת של מחקרו הוא "אנציקלופדיה לחכמי תימן" המונה כ-3,200 שמות רבנים, החל מהחכמים שחיו בתימן מתקופת המשנה ועד לחכמי תימן שעלו לארץ ישראל. כן הוציא גם "אנציקלופדיה לקהילות תימן" ובה מיפה 2,600 יישובים וערים שבהם התגוררו יהודי תימן. במחקריו דן גברא בהשתלשלות ההלכה בתימן, בסידור התימני, ואף הוציא כתבי יד עתיקים לאור.

גברא ערך מאות ראיונות עם עולים מתימן ביישובים שונים ותיעד את ההווי והפולקלור שלהם.

נשוי ואב לחמשה ילדים.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשס"ח הקים את "מוזיאון יהודי תימן" בעיר בני ברק.[1] במוזיאון שחזורים של: בית כנסת תימני, מורי, צורף, האשה והמטבח בתימן. בנוסף, ישנה תצוגה של כתבי יד וספרי דפוס עתיקים, שטרות ומסמכי בית דין, מצגות, סרטונים, שיקופיות והרצאות.

כמו כן, הקים בית כנסת בבני ברק - בו הוא משמש כגבאי.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מחקריו זכה בשנת ה'תש"ן בפרס שר החינוך ליוצרים בתחומי תרבות יהודית. ב-2017 זכה על עבודתו "העלייה הגדולה מתימן" בפרס ראש הממשלה לחקר יהדות המזרח.[2]

חיבורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחקרים בסידורי תימן חלק א' הגדה של פסח, קריית אונו, תשמ"ט.
  • חכמי ישראל שבתימן- רבי דוד משרקי. בני ברק, תשנ"ג.
  • חכמי ישראל שבתימן - מהרי"ץ גדול חכמי תימן. בני ברק, תשנ"ד.
  • משנה ותלמוד עם פירוש המזרחי (מהרב יוחנן מזרחי) חלק א' מסכתות ברכות ופסחים, בני ברק, תשנ"ז.
  • רבי שלום רדאעי וחיבוריו, בני ברק, תשנ"ט.
  • אנציקלופדיה לחכמי תימן חלק א', בני ברק, תשס"א.
  • אנציקלופדיה לחכמי תימן חלק ב', בני ברק, תשס"ג.
  • עלית מרבד הקסמים, בני ברק, תשס"ג
  • מפת היישוב היהודי בתימן, בני ברק, תשס"ה
  • מחקרים בסידורי תימן חלקים א-ד, בני ברק, תש"ע.
  • התכלאל המדעי המהודר, בני ברק, תשע"ב.
  • כי במקלי- הווי והומור אצל יהודי תימן, בני ברק, תשע"ג
  • שמות המשפחה של היהודים בתימן, בני ברק, תשע"ד
  • העלייה הגדולה מתימן: תיאור עליית "על כנפי נשרים" מפי העולים, המכון לחקר חכמי תימן, בני ברק, תשע"ה.
  • השמות הפרטיים בקרב יהודי תימן, המכון לחקר חכמי תימן, בני ברק, תשע"ו.
  • חיי היהודים בתימן בדור האחרון, 3 כרכים, המכון לחקר חכמי תימן, בני ברק, תשע"ו
  • תולדות עם ישראל בגולת תימן, המכון לחקר חכמי תימן, בני ברק, תשע"ז
  • הרב ישעיהו משורר - חייו ותורתו, המכון לחקר חכמי תימן, בני ברק, תשע"ח
  • עבודת חיים - פירושים מקוריים לתורה, חומש בראשית, המכון לחקר חכמי תימן, בני ברק, תשע"ט
  • שמות 50,000 עולי תימן בעלייה הגדולה, ניתוח סיכומים וסטטיסטיקה, המכון לחקר חכמי תימן, בני ברק, תש"פ

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעקב נחומי, בחדרי חרדים, אי של צנעא באמצע בני ברק • וידאו ותמונות, באתר בחדרי חרדים, 24 בינואר 2010
  2. ^ שמעון כהן, 'מורשת המזרח מעניינת גם יוצאי אשכנז', באתר ערוץ 7, 23 בפברואר 2017