יף ליימפולס
.JPG) | |
| לידה |
15 במאי 1867 בריסל, בלגיה  |
|---|---|
| פטירה |
1935 (בגיל 67 בערך) איקסל, בלגיה |
| מקום לימודים |
האקדמיה לאמנויות היפות בבריסל |
  | |
יף ליימפולס (בהולנדית: Jef Leempoels; 15 במאי 1867–1935) היה צייר בלגי שנודע בחייו בזכות הדיוקנאות הרשמיים שלו, סצנות הז'אנר ויצירותיו הסמליות. הוא עבד בז'אנרים נוספים כטבע דומם ונופים. [1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יף ליימפולס נולד בבריסל. הוא החל לצייר בגיל 19 בראשית לימודיו באקדמיה המלכותית לאמנויות יפות בבריסל. שם הוא היה תלמידם של הציירים הבלגים המובילים יאן פורטלס וג'וזף סטאלארט, שניהם ציירי היסטוריה אקדמיים שהיו ידועים בציוריהם האוריינטליסטיים והקלאסיציסטיים.
בגיל צעיר הצליח ליימפולס לבסס מוניטין בינלאומי וזכה במספר פרסים בינלאומיים. בפריז הוא זכה בפרס מכובד בסלון 1893 ובמדליית כסף בתערוכה העולמית של 1900.
הוא זכה במדליית זהב בסלון באנטוורפן ב-1894 [2] הוא זכה במדליית זהב בסנט לואיס, ארצות הברית בשנת 1903 על ציורו "גורל ואנושיות". [3] הציור הזה, המכונה גם "הידיים", נדד ברחבי ארצות הברית והוצג בתערוכת הרכישה של לואיזיאנה. הוא משך תשומת לב רבה והיו פרשנויות בתקשורת כיצד יש להבין את הציור. הציור הוצג גם במינכן, בריסל, וינה ופריז.[4]
האמן זכה לכבוד גם על ידי ממשלת בלגיה שהפכה אותו לאביר במסדר לאופולד וממשלת צרפת שהפכה אותו לאביר לגיון הכבוד.
ליימפולס זכה לפטרונות על ידי האצולה והחברה הגבוהה בבלגיה, צרפת, ארצות הברית, ארגנטינה ומדינות אחרות בגלל דיוקנאות שצייר. המלוכה והממשלה הבלגית הפכו גם הם לפטרונים של האמן. הוא צייר דיוקנאות של המלכים הבלגים ליאופולד השני ואלברט הראשון ראש ממשלת בלגיה פרנס שולארט ביקש ממנו לצייר דיוקן על ערש דווי של המלך לאופולד השני לארכיון ממשלת בלגיה. הוא גם צייר דיוקנאות של פרנץ יוזף הראשון מאוסטריה, ויקטור עמנואל השלישי מאיטליה ומלכים אחרים .[5]
ליימפולס היה חבר באגודה הלאומית לאמנויות יפות (SNBA) בפריז, ובאקדמיה לאמנויות יפות של מילאנו.
כדי לשרת את קהל הלקוחות הבינלאומי שלו ולצייר את דיוקנאות החברה הגבוהה בארצם, החזיק יאפ ליימפולס בתקופות שונות במהלך הקריירה שלו סטודיויים בבריסל, פריז, ניו יורק ובואנוס איירס. [6]
יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליימפולס צייר בז'אנרים רבים, כולל פורטרטים, ציורי ז'אנר, עירום, ציורי היסטוריה, נופים, וטבע דומם.
העבודות של ליימפולס הן אקדמיות בביצוען. סגנונו ריאליסטי ולעיתים אף היפר-ריאליסטי. תשומת הלב הקפדנית שלו לפרטים מסבירה את התפוקה המוגבלת שלו. מאמר על האמן משנת 1905 דיווח כי האמן טען שהשלים שלושה עד ארבעה ציורים בשנה בגלל הטכניקה המדויקת שלו.[7]
בזמן שצייר דיוקנאות החברה הגבוהה, הוא הציג איתם גם סצנות של ריאליזם חברתי המתארות את האצולה והעובדים. לליימפולס הייתה השקפה אידיאליסטית על תפקיד האמן - שליחותו של האמן לעשות את העולם טוב יותר או חכם יותר. לכן אמנות צריכה להביע יותר מיופי ולבטא רעיונות בעלי משמעות. [8]
ציורים עם כוונה פילוסופית כוללים את הציור "גורל ואנושיות" וכן את הקומפוזיציה שכותרתה "ידידות" ( 1896). האיקונוגרפיה של הציור נגזרת מציורו של חוסה דה ריברה של זוג נשוי (1631). ליימפולס לא רק העתיק את תווי הפנים אלא גם את המחוות של האישה ובעלה. הוא עדכן את לבושם של הדמויות. היצירה מראה שני דיוקנאות גברים, המחזיקים ידיים ובתקופתו היה בכך ייצוג יוצא דופן של רעיון ה"ידידות". [9]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
גברת עם מניפה, בין 1900 ל-1935 -
עובדים שחוזרים מהעבודה, 1910 -
שותף בעבודה, בין 1890 ל-1935 -
מכתב בוקר, בין 1900 ל-1935 -
תפילות שחרית, בין 1890 ל-1935 -
ברחוב, 1825 -
דיוקן גברת ראול דופאס, בין 1890 ל-1935 -
מורידה את החולצה, בין 1890 ל-1935 -
איש יושב מול קיר מעוטר בהדפסים וציורים, בין 1890 ל-1935
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Ontdek schilder Jef Leempoels, rkd.nl (בהולנדית)
- ^ Martin Wolpert and Jeffrey Winter, Modern Figurative Paintings: The Paris Connection, Schiffer Pub., February, 2004, p. 172-173
- ^ Edward Jewitt Wheeler, A painter's Conception of Destiny and Humanity, in: Current Literature, Volume 39, Current Literature Publishing Company, 1905, p. 61
- ^ Henry Ezekiel Jackson, Great pictures as moral teachers, Philadelphia, The John C. Winston company, 1910
- ^ Tom Miller, Daytonian in Manhattan: The Checkered Past of No. 6 West 28th Street, Daytonian in Manhattan, 2013-10-26
- ^ – Inventaire du patrimoine architectural, monument.heritage.brussels (בצרפתית)
- ^ The Greatest Painter in Belgium, in: The Perry Magazine, Volume 7, Eugene Ashton Perry Perry pictures Company, 1905, p. 215-221
- ^ Jules Du Jardin, L'art flamand, 1900, A. Boitte p. 146-147 (in French)
- ^ John Potvin, Material and Visual Cultures Beyond Male Bonding, 1870-1914: Bodies, Boundaries and Intimacy, Ashgate, 2008, p. 131-132