לדלג לתוכן

חוסה דה ריברה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוסה ריברה
José de Ribera
לידה 12 בינואר 1591
חטיבה (Játiva) שליד ולנסיה
פטירה 2 בספטמבר 1652 (בגיל 61)
נאפולי
מקום קבורה Santa Maria del Parto a Mergellina, Naples עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ספרדי
תחום יצירה ציור
זרם באמנות בארוק
הושפע על ידי Francesc Ribalta עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Saint Bartholomew, Philosopher with Mirror עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Caterina Azzolino עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חוסה דה ריברהספרדית: José de Ribera;‏ 12 בינואר 15912 בספטמבר 1652) היה צייר, רשם ואמן תחריטים ספרדי שפעל רוב ימיו באיטליה. יש הרואים בו את אחד מחשובי האמנים האירופיים של המאה ה-17, ומהאמנים המובילים של הקונטרה-רפורמציה[1].

שמות וכינויים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטבילתו נקרא חואן חוזפ ריברה (Juan Jozep Ribera). באיטליה נקרא ג'וזפה ריברה (Giuseppe Ribera) ולעיתים גם ג'וזפה די ריברה, ווכינוהו Lo spangnoleto ("לוֹ סְפַּניולֶטוֹ") כלומר "הספרדי הקטן". על עבודותיו חתם Jusepe de Ribera ולכן זהו השם שדבק בו.

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריברה נולד בחטיבה (Játiva) שליד ולנסיה[2]. ראשית חייו לוט בערפל. יש הסוברים שהיה חניך בסדנה של הצייר איש ולנסיה פרנסיסקו ריבלטה. אין יודעים מתי עבר לאיטליה. העדות הכתובה הראשונה להיותו שם היא הזמנה לעבודה בכנסייה בפארמה, שקיבל ב-1611. כעבור שנתיים, ב-1613, התקבל כחבר באקדמיה של סן לוקא ברומא. ב-1616 עבר לנאפולי[3]. באותה השנה נישא לקתרינה אצולינו אי אינדיאה (Katerina Azzolino i India), בתו של הצייר הנאפוליטאני ג'ובאני ברנרדינו אצוליני(אנ'), שקשריו בעולם האמנות הנאפוליטני סייעו לביסוס מעמדו של ריברה. גם היותו ספרדי תרמה להצלחתו, שכן במהרה הפך לבן חסותו של הדוכס של אוסונה, שהיה המשנה למלך[4] בנאפולי. זה אף הזמין אצלו סדרה של חמש תמונות אותן ביצע בשנים 1616–1618. מהשנים 1620 עד 1626 נותרו מעט ציורים, אולם בשנים אלו הכין את מיטב התחריטים שלו, אולי מתוך כוונה להפיץ את יצירתו מעבר לנאפולי. הקריירה שלו המריאה לקראת סוף שנות ה-1620, ומאז נחשב כצייר המוביל של נאפולי. יחד עם זאת, השפעתו ניכרה גם בספרד, שכן השליטים של נאפולי לקחו אתם את יצירותיו בשובם לספרד, והתחריטים שלו יובאו לספרד על ידי סוחרי האמנות. יש חוקרים המציינים את השפעתו על אמנים ספרדים מובילים כגון ולסקס ומורילו.

ב-1644 נפגמה בריאותו, ומאז החלה דעיכתו האמנותית והכלכלית. ב-1651 היה בקשיים כלכליים חמורים ונאלץ למכור את ביתו. הוא שכר בית בכפר מרג'לינה (Mergellina), כיום שכונה בנאפולי.

ריברה נפטר במרג'לינה ב-2 בספטמבר 1652 בנאפולי. הוא קבור שם בכנסיית סנטה מריה דל פרטו (Santa Maria del Parto).

ריברה היה אמן פורה מאוד. הוא ידוע בעיקר בזכות יצירותיו הדתיות, אולם צייר גם ציורים מיתולוגיים, וציורים מחיי היום-יום. יצירתו משקפת במידה רבה את הרוחניות הנלהבת של ספרד של המאה -17[5], זו מתבטאת בשימוש דרמטי באור וצל, שאותם סיגל לעצמו דווקא בנאפולי בהשראתו של קרוואג'ו. עבודותיו המוקדמות מושפעות בעיקר מקרווג'ו אבל גם מסגנונו השונה לחלוטין של קורג'ו. סדרת התמונות שצייר בין 1616 ל-1618 עבור הדוכס של אוסונה הייתה בסגנון הבארוק ונכרת בהם השפעתו של גווידו רני. בשנות ה-30 (של המאה ה-17) אופי יצירתו השתנה מהקונטרסטים החדים של אור וצל, לקשת צבעים בהירה יותר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חוסה דה ריברה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אתר המוזיאון לאמנות של סן-פרנסיסקו
  2. ^ לפי הוויקיפדיה באנגלית אביו היה סנדלר
  3. ^ יש המשערים שהסתבך בחובות וברח מרומא מפחד הנושים.
  4. ^ באותה תקופה נאפולי הייתה חלק מהאימפריה הספרדית ונשלטה על ידי המשנה למלך
  5. ^ The Art Book, Phaidon, page 386.