יצחק אבן סהולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק אבן סהולה
לידה 1244
גוודלחרה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1300 (בגיל 56 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 1300 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי יצחק בן שלמה אבן סהולה היה פילוסוף, רופא ומקובל. על פי ההקדמות לספריו נולד בספרד בשנת 1244 ונפטר לאחר שנת 1283, יש המשערים שנפטר בשנת 1300.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ידועים הרבה פרטים על חייו. הוא חי ופעל לפחות חלק מחייו בקסטיליה. הוא היה תלמידו של רבי משה בן שלמה מבורגוס.

רבי יצחק היה אחיו הגדול של רבי מאיר אבן סהולה, שנמנה עם תלמידי הרשב"א.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משל הקדמוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יצחק כתב שלושה חיבורים, האחד, ספר מוסר, בשם "משל הקדמוני", נכתב בשנת 1281 והודפס לראשונה בשנת 1491 בעיר ברישא שבאיטליה. בספר, אבן סהולה מתאר את תהליך ה"חזרה למוטב" של עצמו, תהליך שהתחיל בגיל 37 אחרי הרהורי חשבון נפש.

הספר נכתב בצורה של סיפורים משעשעים בחרוזים ויש בו חמישה חלקים המוקדשים כל אחד למידה טובה אחרת: השכל והחכמה, החזרה בתשובה, העצה הנכונה, הענווה ויראת השמיים. הספר מנוסח בצורה של דו-שיח בין אבן סהולה ל"מקשה" דמות של חכם עקשן שמנסה לשכנע אותו לעצור מתהליך חזרתו למוטב על ידי קושיות על המידה שאותה הוא מתאר באותו חלק של הספר. ספר זה היה הספר העברי הראשון שהכיל ציורים[1].

פירוש על שיר השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבורו השני הוא פירוש תאוסופי של שיר השירים על דרך הקבלה. נכתב בשנת 1283 או 1284.[2] אבן סהולה מפרש כל פסוק על דרך הפשט ועל פי הסוד. פירושו על דרך הסוד מבוסס על הבנת הספירות של אותה התקופה. הוא מתייחס בעיקר לספירות התפארת, המלכות ולצדדי ימין ושמאל (הרחמים והדין). מהדורה של הספר יצאה בהוצאת הרב אברהם גרין שכתב לו מבוא עשיר.

פירוש על שני מזמורי תהלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבורו השלישי הוא פירוש תאוסופי למזמורים קיא-קיב בתהלים על דרך הקבלה. כפי הנראה נכתב פירוש זה לאחר כתביו האחרים, דהיינו לא לפני אמצע שנות השמונים של המאה השלוש עשרה. בפירושו אבן סהולה ביאר כל פסוק במזמורים אלה על דרך קבלת הספירות תוך שהוא מתבסס על כתבים מוקדמים בקבלה מאת רמב"ן, ר' אשר בן דוד ועוד. זהו חיבורו העיקרי שבו הציג בצורה מפורטת יחסית את קבלת הספירות התיאוסופית. מהדורה של הפירוש יצאה בידי אבישי בר אשר בלווית מבוא עשיר ומפורט.


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זאב גריס, הספר העברי- פרקים לתולדותיו, עמ' 50
  2. ^ איגרת תשובה של ר' יצחק אבן לטיף, בתשובה מס' ל"ה, סיכום שירתי של פירוש אבן סהולה, גרין, אבן סהולה, עמ' 401