אשר בן דוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אשר בן דוד היה רב ומקובל שחי במאה ה-13 בפרובאנס ומאוחר יותר בגירונה. תלמידו ואחיינו של רבי יצחק סגי נהור, נכדו של הראב"ד מפוסקיירא[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ר' אשר בן דוד נחשב תלמיד מהימן של רבי יצחק סגי נהור ומרבה לצוטט את תורתו. בשלב מסוים רבי יצחק סגי נהור שולח איגרת אל מקובלי גירונה בתוכחה על פרסומם של תורות קבליות שלדבריו עדיף שישארו נסתרות. בהמשך האיגרת רבי יצחק סגי נהור ממנה את ר' אשר בן דוד לשלוחו, ללמד את חכמי גירונה את תורותיו הקבליות. ר' אשר משתלב בחוג קבלת גירונה ומהווה את המעבר של תורת הקבלה מחוג מקובלי פרובאנס לחוג מקובלי גירונה.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מחיבוריו הידועים של ר' אשר הוא פירוש על י"ג מידות שבעצם מהווה את התחלתה של ספרות המוסר הקבלית. בסגנון ספרותי זה ימשיכו אותו מקובלים אחרים מחוגו כגון ר' יונה מגירונה בספרו "שערי תשובה", ר' יעקב בר ששת בספרו "האמונה והביטחון" והרמב"ן בספרו "שער הגמול".

חיבור נוסף בשם "פירוש שם המפורש", עוסק בתורת הספירות המוקדמת כפי שהיא מתבטאת בשם המפורש.

במחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב מנחם זאב בוטשן- חסידה פרסם חלק מכתביו בכתב העת "הסגולה"- כרכים ב-י. בנוסף, בספרו על ר' אשר בן דוד, פרופ' דניאל אברמס ליקט וערך את כתביו בצורה מחקרית. יוסף דן סקר את תורותיו בספרו תולדות ספרות הסוד העברית בכרך ז, מקובלי פרובאנס.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסף דן, תולדות תורת הסוד העברית כרך ז'