יצחק בלוך
לידה |
20 באפריל 1913 וינוהרדיב, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה | 4 במרץ 1994 (בגיל 80) |
מדינה | ישראל |
יצחק (ארנסט) בלוך (20 באפריל 1913 – 4 במרץ 1994) היה מבכירי המלונאים בישראל. חבר הנהלת התאחדות בתי המלון במשך יותר מ-40 שנה והיושב ראש שלה בשנים 1972–1976. יליד הונגריה, ניהל את נציבות בית"ר בצ'כוסלובקיה, פעיל בתנועה הרוויזיוניסטית, בנה וניהל מספר בתי מלון בארץ, בהם מלונות "שולמית", "נוף" ו"נוף הכרמל" בחיפה.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצחק בלוך נולד לשמואל ובלומה בעיר סעלוש שבהונגריה (לאחר המלחמה בצ'כוסלובקיה) למשפחה יהודית, מסורתית וציונית. בנעוריו ייסד את תנועת "השומר קדימה" שאחר כך התמזגה לתוך תנועת בית"ר בצ'כוסלובקיה. מיד לאחר שסיים בית ספר תיכון (הגימנסיה העברית במונקאץ' שברוסיה הקרפטית) נבחר לנהל את תנועת בית"ר בצ'כוסלובקיה.
בשנת 1933, בעודו סטודנט שנה ב' למשפטים באוניברסיטת פראג, נקרא בלוך על ידי זאב ז'בוטינסקי ללונדון לשם ניהול קרן תל-חי. לאחר מספר שנים של שהייה בלונדון, במחיצתו של ז'בוטינסקי, הוחלט להעתיק את משרדי קרן תל-חי לתל אביב ולשם כך עלה לארץ ישראל ב-1938. בשנותיו הראשונות בארץ היה בלוך מפעילי האצ"ל בחיפה ואף נעצר על ידי הבריטים בבתי הסוהר בעכו ובלטרון (במסגרת השבת השחורה 1946, בה נעצרו ראשי ומנהיגי היישוב העברי). בשנת 1949 היה בלוך מועמד לכנסת הראשונה מטעם ברית הציונים הרוויזיוניסטים. לאחר שתנועת הרוויזיוניסטים דחתה את הצעתו של מנחם בגין להצטרף לתנועת החירות, תנועת הרוויזיוניסטים לא נכללה בכנסת הראשונה לעומת תנועת החירות, שקיבלה 14 מנדטים.
ב-1948 נכנס בלוך לעסקי המלונאות והקים את מלון "נוף כרמל" בכיכר היינריך היינה. בשנת 1956 רכש את מלון "שולמית" בחיפה. בשנת 1974 הקים גם את מלון "נוף" במרכז הכרמל. במשך השנים ניהל גם את מלון השרון בהרצליה ומלונות נוספים.
כבר משנתו הראשונה בעסקי המלונאות ועד יום מותו היה בלוך חבר הנהלת התאחדות המלונות בישראל. בשנים 1972–1976 כיהן גם כיו"ר התאחדות בתי מלון בישראל. בשנת 1984 הוענק לו עיטור המלונאות.
בשנת 1965 נפטרה בתו בת ה-16 יעל.[1] יצחק בלוך השאיר אחריו אישה, שרה (לבית בוניה ומרדכי גימלשטיין), שני ילדים ושישה נכדים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עמוס כרמל, מלון אורחים - סיפור תולדות המלונאות בישראל, התאחדות המלונות בישראל, פרק 6, באתרה
- בעיית ה'אוצרון' וה'דיפליטיסאציה' בתוך "ספר בית"ר: קורות ומקורות", באתר כותר
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יעל בלוך ז"ל בדרכה האחרונה, חרות, 6 בדצמבר 1965.