כלא עכו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כלא עכו
PikiWiki Israel 430 Zeev Jabotinsky זאב זבוטינסקי.jpg
זאב ז'בוטינסקי בחצר כלא עכו, 1920
מידע על המבנה
סוג בית סוהר
עיר עכו
מדינה האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית  האימפריה העות'מאנית
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי  המנדט הבריטי
ישראלישראל  ישראל (כיום)
קואורדינטות 32°55′25″N 35°04′10″E / 32.92374444°N 35.06938056°E / 32.92374444; 35.06938056 קואורדינטות: 32°55′25″N 35°04′10″E / 32.92374444°N 35.06938056°E / 32.92374444; 35.06938056 
(למפת הגליל המערבי רגילה)
West galil.svg
 
כלא עכו
כלא עכו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כלא עכו
אסירים יהודים בחצר כלא עכו, 1947, ארכיון ההגנה

כלא עכו היה בית סוהר שפעל במצודה ההוספיטלרית שבעכו העתיקה בתקופת השלטון העות'מאני ובתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. בתקופה העות'מאנית שימש המקום גם כמצודה צבאית, ובתקופת השלטון הבריטי תפקד גם כמרכז שלטון וכגרדום. מתחם הכלא היה מבוצר ונחשב לשמור ומוגן היטב, בין השאר בזכות חומתו העבה והחפיר העמוק שמקיף אותו ממזרח ומצפון, ומי הים התיכון ממערב. מדרום גובל המבנה בסמטאות העיר עכו העתיקה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-31 באוגוסט 1868, לאחר שהשלטונות העות'מאניים הגלו את הנביא הבהאי, בהאא אוללה, לארץ ישראל, הוא נכלא יחד עם בני משפחתו בשבעה חדרים בקומה העליונה של האגף הצפון-מערבי של הכלא. הוא שוחרר בנובמבר 1870.

בתקופת המנדט הבריטי היה כלא עכו בית הסוהר המרכזי בארץ ישראל. הבריטים החזיקו בכלא זה את אסירי המחתרות ואסירים מוסלמיים שנעצרו במהלך המרד הערבי הגדול (חלקם גם הוצאו להורג שם), לצד אסירים פליליים ועצורים לפני משפט.

שמונה מעולי הגרדום הוצאו להורג בתלייה בכלא עכו: שלמה בן יוסף, דב גרונר, יחיאל דרזנר, אליעזר קשאני, מרדכי אלקחי, מאיר נקר, אבשלום חביב ויעקב וייס.

בנוסף, פעיל צעיר של האצ"ל בשם אשר טרטנר, נתפס בשעת תליית כרוזים של הארגון אחרי שבמהלך המרדף הוא נורה ברגלו. הוא הובל לכלא עכו ושם הבריטים סירבו להעניק לו טיפול עד שיחשוף את שותפיו. טרטנר סירב לשתף פעולה למרות מצבו שהלך והחמיר, וכעבור ארבעה שבועות הוא נפטר בכלא מהתפשטות הזיהום ברגלו.

ב-4 במאי 1947 פרצו כוחות של אצ"ל את הקיר הדרומי של חומות הכלא ושחררו חלק מהאסורים במקום.

לאחר קום המדינה שימש המקום כבית חולים פסיכיאטרי. ולאחר מכן הוקם בכלא מוזיאון אסירי המחתרות. עוד משמש המקום כיעד לעולי רגל בהאים. לאחר 15 שנות מחקר בעזרת מומחים מהטכניון, שומר המבנה, וכחלק מכך שוחזר מראהו הפנימי לזה של שנת 1920, ומעטפתו החיצונית הושבה לצורתה בעת המאבק במנדט הבריטי ב-1947.[1] העבודות, במימונו של המרכז הבהאי העולמי, החלו בשנת 2003 והסתיימו ביוני 2004.

כלא עכו 1948-1949.
בשער מתנוסס השלט - "בית הכלא הצבאי"
כלא עכו 1964-1965.
בשער מתנוסס השלט - "בית חולים לחולי נפש"
כלא עכו 1948-1949. בשער מתנוסס השלט - "בית הכלא הצבאי
כלא עכו 1964-1965. בשער מתנוסס השלט - "בית חולים לחולי נפש"

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפריצה לכלא עכו
  • שיר אסירי עכו
  • אמיר גולדשטיין, גבור והדרה: עולי הגרדום והזיכרון הישראלי, יד בן צבי ומכון ז'בוטינסקי 2011.
  • אמיר גולדשטיין, כלא עכו : הנצחה, זיכרון, פוליטיקה, המורדים (תשסח) 296-323.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כלא עכו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]