יצחק בן דוד (פני יצחק)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי יצחק ב"ר דוד מיאנוב וגאיה (לפני ה'ת"ן, 1690 - ~ה'תק"א, 1741) היה רב וראש ישיבה אשכנזי בפולין ובמורביה, מחבר הספר פני יצחק זוטא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב דוד מאזרוב ולרחל בת "הראש הרב שמריה" שהיה צאצא של רבי שלום שכנא מלובלין.

למד אצל הרב בנימין זאב הלוי הורוויץ שהיה ראש בית דין בקראקא ולימים אב"ד ואדיסלאב, מחבר שו"ת פנים חדשות. בשנת ה'תס"ח, 1708 למד בפראג ושמע דברי תורה מהרב נפתלי כ"ץ, וכנראה למד גם אצל הרב גבריאל עשקלס מניקלשבורג. נישא להנדל והתגורר זמן מה בשדה חדש. בהמשך התמנה כרבה של יאנוב הסמוכה ללבוב ועמד בראש הישיבה שם. בתקופת יאנוב הוציא לאור את ספרו "פני יצחק זוטא - חלק ראשון" (אמסטרדם תצ"א). אחד מילדיו נישא עם אחד מילדיו של רבי שלמה מפינטשוב.

בשנת ה'תצ"ה, 1735, התמנה כרבה של גאיה (אנ') שבמחוז מורביה הדרומית ובה כיהן עד פטירתו בשנת ה'תק"א, 1741[1].

ספרו "פחד יצחק" לא נדפס, אך כתב היד שלו שרד וחלקים מהספר פורסמו בכתבי עת תורניים.

הוא הניח אחריו מספר בנים, אחד מהם, הרב בנימין זאב "וולפיש", כיהן מספר שנים לאחר פטירתו כרבה של גאיה (תקי"ט, 1759 - תקכ"ז, 1767) ואחר כך כיהן כרבה של ביזנץ, כנראה עד סוף ימיו. בן אחר, דוד, היה אף הוא למדן וחלק מחידושיו משוקע בספרי אביו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למרות זאת שמו מוזכר כאדם חי בספר דת אש (ברלין תק"ג) שיצא לאור שנתיים לאחר מכן, ויש שסברו שהדבר מלמד כי היה עדיין בחיים בשנה זו.