יצחק בן קפרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק בן קפרון
לידה קורדובה
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יצחק בן (אבן) קפרון היה מדקדק יהודי שחי באל-אנדלוס במאה העשירית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק בן קפרון הוא תלמידו של מנחם בן סרוק. הוא נודע עקב ספר שכתב יחד עם יצחק בן גיקטילה (צר') ויהודה חיוג', כדי להגן על התיאוריות המדעיות של רבם כנגד דונש בן לברט. בתו נישאה למשורר יצחק בן חלפון (צר'), ממנו התגרשה.

עבודת אומנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירתו הגדולה של יצחק בן קפרון, היחידה הידועה כיום, הוא הספר השנוי במחלוקת נגד דונש בן לברט. דונש בן לברט הוציא לאחר פרסום ה"מחברת" של מנחם בן סרוק 180 התנגדויות, שם האשים אותו בחטא נגד הדקדוק כפי שלימד רב סעדיה גאון, והפצת רעיונות קראיים. בעקבות ניצחונו של דנאש, מנחם גורש מביתו של פטרונו רבי חסדאי אבן שפרוט, ומת זמן קצר לאחר מכן, לפני שהגיב לדונאש.

שלושת תלמידיו של מנחם כתבו ספר תגובה. יצחק בן קפרון היה הכותב הראשי של הספר. הספר מכיל הפרכה של 50 מטענותיו של דונש. תלמידיו של מנחם מאשימים אותו עוד בכך שהכניס השפעות זרות לעברית מקראית המעוותות אותה, והתאמתה לדקדוק הערבי. עם זאת, החיבור שהם עצמם כתבו נכתב בסגנון פרוזאי למחצה.

יהודה בן ששת (צר'), תלמידו של דונש, כתב תגובה תוקפנית לחיבור זה, והזכיר את מחבריו בשמם, ביניהם בן קפרון. יהודה הדביק לתלמידי מנחם כינויי גנאי, את יצחק בן קפרון הוא כינה גדי, עז, תיש ושעיר, כפירוש המלה 'קפרון' בלטינית. רבי משה אבן עזרא מדבר גם הוא על יצחק בן קפרון מסוים, שהוא ללא ספק זהה לבן קפרון של יהודה בן ששת.

הספר השנוי במחלוקת של חסידי מנחם התפרסם עם תגובתו של יהודה בן ששת (והמכתב ששלח מנחם לחסדאי בן שפרוט, שערך לראשונה שמואל דוד לוצאטו ב"בית העוזר" על ידי זלמן שטרן בשם "ספר תשובות תלמידי מנחם ותלמידי דונש"[1]. מהדורה נוספת הוכנה על ידי ס' בנבנטה רובלס[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ וינה, 1870
  2. ^ תשובות דה לוס דיסציפולוס דה מנאם קונטרה דונש בן לברט, גרנדה, 1986