משה אבן עזרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי משה אבן עזרא
לידה 1055
ד'תתט"ו
גרנדה, הטאיפה של גרנדה (אנ')
פטירה 1140 בערך
בסביבות ד'תת"ק
האימפריה המוראביטונית גרנדה, האימפריה המוראביטונית
מדינה הטאיפה של גרנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות רבני ספרד, ראשונים
תחומי עיסוק שירה
חיבוריו "ספר העיונים והדיונים" (תורגם גם כ"שירת ישראל")
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי משה אבן עזרא (רמב"ע; ד'תתט"ו, 1055 - ד'תת"ק, 1140 בערך), היה משורר, פייטן ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד. נחשב לאחד מגדולי המשוררים היהודים בכל הזמנים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי יעקב בגרנדה, במשפחה יהודית מכובדת ומבוססת, וזכה להשכלה מקיפה גם בתחום היהדות וגם בתחום המדע והתרבות הערבית. לפי ר' סעדיה אבן דנאן אחד מרבותיו היה ר' יצחק אבן גיאת. גם שלושת אחיו, יצחק, יוסף וזרחיה תוארו כ"חכמים ומשכילים בכל חכמה" (יסוד עולם, חלק ד' פ' י"ח).

בעת היותו בגרנדה התוודע לשירתו של רבי יהודה הלוי בצעירותו והידידות ביניהם נמשכה מאז שנים ארוכות.

כאשר היה רמב"ע כבן 35, פלשו המוסלמים הקנאים (המוראביטון) לספרד המוסלמית וכבשו את גרנדה. מרבית יהודי העיר נמלטו ובהם גם משה אבן עזרא. הוא נמלט צפונה, לספרד הנוצרית, ומאז לא זכה לראות את ילדיו, שנפטרו עוד בחייו.

רמב"ע נחשב לאחד מגדולי דורו בחיבור שירה, פיוטים ובעיון בשירה, ואף תמך במשוררים צעירים, בהם כאמור רבי יהודה הלוי.

חיבורו החשוב ביותר הוא "ספר העיונים והדיונים" (כתאב אלמחאצרה ואלמדאכרה) העוסק בכללי השירה המשובחת והראויה. בספר זה הוא מתאר את הדרכים לכתיבת שירה, את קישוטי הלשון שמותר ושראוי למשורר להיעזר בהם ואת הפגמים שאסור למשורר שיהיו בשירו. הוא סוקר יצירות שירה מן הדורות שקדמו לו, הן בעברית והן בערבית. הספר נכתב בערבית יהודית לפי סגנון ספרות האדב הערבית שבזמנו. הוא תורגם לעברית בתרפ"ד (1924) על ידי בן-ציון הלפר בשם "שירת ישראל", וחזר ותורגם ב-1975 על ידי אברהם הלקין בשם (המדויק יותר) "ספר העיונים והדיונים".

משה אבן עזרא כתב גם שירים לרוב, הן שירי חול והן שירי קודש. מהם מפורסם בעיקר הפיוט "אל נורא עלילה", המושר עד היום לפני תפילת נעילה של יום הכיפורים, בעיקר בקהילות ספרדיות. שירי החול כוללים שני ספרים: "ספר התרשיש" או "ספר הענק" ו"דיואן ר' משה אבן עזרא". תרשיש בגימטריה 1210 - מספר כל חרוזי הספר. ב-1886 דוד גינצבורג הוציא לאור "מחברת" מ"ספר הענק" (ספר התרשיש) עם ציונים למקורות בפסוקים ומאמרי חז"ל, ופירוש לתרגום מערבית של השירים מהספר. המשורר וחוקר השירה שאול עבדאללה יוסף חיבר ביאור לספר התרשיש בשם "משבצות תרשיש".

על-שמו רחוב "הסַלָּח" ברחביה, ירושלים, על שם פיוטי הסליחות הרבים שחיבר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה אבן עזרא, שירי החול, יוצאים לאור על ידי חיים בראדי, הוצאת שוקן, ספר ראשון: ברלין תרצ"ח; ספר שני: ירושלים תש"ב
  • שירי משה בן יעקב אבן עזרא, מקובצים על פי ספרים וכתבי יד, סדורים, מוגהים ומבוארים על ידי ח. נ. ביאליק, י. ח. רבניצקי, הוצאת דביר תל אביב, ירושלים תרפ"ח
  • משה אבן עזרא, שירי קודש, יוצאים לאור על ידי שמעון ברנשטיין, מסדה, 1957
  • ישראל לוין, טובה רוזן, שירי הקודש של משה אבן עזרא, תל אביב, אוניברסיטת תל אביב, 2012
  • ר' משה בן יעקב אבן עזרא, שירת ישראל, מתורגם לעברית עם מבוא והערות מאת בן-ציון הלפר, הוצאת שטיבל, ליפסיה, תרפ"ד
  • שאול בן עבדללה יוסף, משבצת התרשיש, פירוש מספיק לספר התרשיש של ר' משה אבן עזרא, וינה. תרפ"ו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


תקופת חייו של הרב משה אבן עזרא על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן