מנחם בן סרוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מנחם בן סרוק
לידה 920
טורטוסה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 970 (בגיל 50 בערך)
ענף מדעי בלשנות
ארצות מגורים ספרד
עיסוק משורר, מילונאי, פילוסוף עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
מחבר מחברת מנחם, מילון עברי-עברי למקרא.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מנחם בן סרוק (920 עד 970 או 980 בערך), היה בלשן ופילולוג יהודי בספרד של תור הזהב. מחבר מחברת מנחם, מילון עברי-עברי למקרא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנחם בן יעקב אבן סרוק נולד סביב שנת 920 בטורטוסה, שבצפון-מזרח ספרד (קרוב לברצלונה) למשפחה מהמעמד הבינוני שעסקה במסחר. משפחתו הייתה כנראה משפחת תלמידי חכמים שעסקו בין היתר גם בחכמת הלשון העברית, ואף בחיבור פיוטים. מנחם החל אף הוא לעסוק בחכמת הלשון והצטיין בכך, עד כי שמעו הגיע לאוזניו של נגיד היהודים בקורדובה (דרום-מרכז ספרד) - יצחק אבן שפרוט. חכמים כמו מנחם גדלו בחסותם של עשירים, שנתנו להם את האפשרות להתמסר ללימוד החכמות (נוהג מקביל לזה שהיה קיים בתרבות הערבית). הנגיד, ששמע על מנחם, הזמינו לקורדובה עם כל משפחתו כדי שישמש כמזכירו, וכדי לתת לו אפשרות לעסוק בלשון העברית. מנחם עבד אצל יצחק אבן שפרוט עד פטירתו, ואז חזר לעיר מולדתו לעסוק במסחר. כעבור זמן מה, בנו של יצחק - חסדאי אבן שפרוט, שהתמנה אף הוא לנגיד, הזמין את מנחם לחזור ולעבוד בקורדובה, ולחסות בצלו כקודם.

מנחם הוא שניסח כנראה את האיגרת המפורסמת של רבי חסדאי אבן שפרוט ליוסף מלך הכוזרים. הוא שילב את שמו באקרוסטיכון של שיר הפתיחה, לאחר שמו של רבי חסדאי.

תקופת חייו של הרב מנחם בן סרוק על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

מחברת מנחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מחברת מנחם", נדפס בידי "חברת מעוררי ישנים" לונדון. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 198

בסביבות שנת 960-950 פרסם מנחם את עבודתו המונומנטלית - ה'מחברת' שהיא מילון ללשון המקרא כולל הארמית המקראית. זהו, למעשה, המילון העברי-עברי הראשון ללשון המקרא. ה'מחברת' מכנסת (מחברת, מהפועל לחבר) מילים מן הלשונות הללו. המילונים המוכרים לנו מלפני המחברת, כגון האגרון של רב סעדיה גאון וה'רסאלה' של יהודה אבן קוריש, כתובים בערבית יהודית.

דונש בן לברט השיג השגות רבות על המחברת. הוא טען שיש במחברת מנחם ביאורים הנוטים לקראות. כשהגיעו השגותיו של דונש לידי חסדאי, ואולי גם מסיבות אחרות, סר חינו של מנחם בעיני חסדאי והוא שלח שליחים ששרפו את ביתו של מנחם בעצם יום השבת והגלוהו אל מחוץ לעיר. מנחם כתב לחסדאי במליצה שירית כי אינו מבין על מה הואשם, והביע תקווה שאלהים ישפוט את המקרה אחרת. המחברת אינה חיבור קראי. עם זאת, מנחם הואשם במשך הדורות בהחזקת דעות קראיות, משום שהציע פירושים המבוססים ישירות על פשט המקרא ומנוגדים לעיתים לפרשנות של חז"ל.

הוויכוח בן מנחם לדונש לא הסתיים. תלמידי מנחם שראו את תשובות דונש השיבו עליהם בספר "תשובות תלמידי מנחם". תלמידי מנחם היו יצחק בן קפרוּן, יצחק אבן ג'יקטילה ויהודה בן דוד. יהודה בן ששת, מתלמידיו של דונש, השיב על תשובות תלמידי מנחם.

מחברת מנחם מחולקת לפי שורשי המילים, אלא שלפי דעת מנחם שורשים רבים הם בני שתי אותיות או אף אות אחת. הדבר נבע מאי הכרתו בשורשים חסרים כגון חסרי פ"נ או ע"ו. לדעתו, הלשון העברית נבחרה על ידי האל ואין לשנות מהמקרא אף לא אות אחת. משום כך הוא התנגד בכל תוקף לביאור מילים על פי חילוף אותיות, שיכול אותית או הוספת אותיות ואף לא השווה מילים קשות לערבית כדי לבארן. היה זה יהודה חיוג' שפיתח במפנה המאה העשירית את התאוריה של שלשיות השורש העברי, שיטה המקובלת עד היום.

בעוד שבמדינות דוברות הערבית התקבלה התאוריה של חיוג' וממשיכו אבן ג'נאח, הרי שבמדינות שהיו מחוץ לאזור הדיבור הערבי הייתה מחברת מנחם מילון שימושי ומוכר. רש"י ציטט ממנה לעיתים קרובות וגם אימץ חלק גדול מהתאוריה הדקדוקית של מנחם. רבנו תם (נכדו של רש"י) קינא את קנאתו של מנחם ואף חיבר ספר 'הכרעות' ובו הגן על מנחם. גם ר' יוסף קמחי, אביו של הרד"ק, הכריע במחלוקת שבין מנחם לדונש ב'ספר הגלוי' שחיבר בעקבות תורתו של חיוג' שיצאה בינתיים לאור. דבר זה מלמד על חשיבותה של המחברת שגרמה לשרשרת תגובות שהעשירו את מחקר הלשון העברית.

מחברת מנחם הגיעה לידינו בתשעה עשר כתבי יד ובכעשרים קטעי גניזה המפוזרים בספריות שונות באירופה, דבר המלמד על התקבלותה של המחברת ועל הפופולריות שלה בקהילות ישראל. היא יצאה לאור בשתי מהדורות מדעיות, מהדורת פיליפובסקי (פיליפאווסקי), לונדון, תרי"ד (1854) ומהדורת בדיוס (Sáenz-Badillos), גרנדה 1986, הנחשבת מהדורה ביקורתית.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמו של מנחם בן סרוק קרויים רחובות בירושלים, בהרצליה, בבאר שבע ובתל אביב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מנחם בן סרוק בוויקישיתוף
כתביו