יקותיאל גינצבורג
 | |
| לידה |
15 באוגוסט 1889 ווהלין, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
7 באוקטובר 1957 (בגיל 68) ניו יורק, ארצות הברית |
| ענף מדעי |
מתמטיקה |
| מוסדות | |
  | |
יקותיאל גינצבורג (באנגלית: Jekuthiel Ginsburg; ט' באלול ה'תרמ"ט, 15 באוגוסט 1889 – י"ב בתשרי ה'תשי"ח, 7 באוקטובר 1957) היה מתמטיקאי יהודי-אמריקאי בולט והיסטוריון של המתמטיקה. ראש המכון של ישיבה יוניברסיטי בניו יורק.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בליפניק שבווהלין, אחיהם של הסופר והמחנך שמעון גינצבורג והמתרגם פסח גינזבורג. כמו אחיו קיבל חינוך מסורתי בחדר המתוקן של אביהם, והשלים את לימודיו כאוטודידקט. בנערותו למד לימודים תורניים ועברית. בגיל 23 היגר לארצות הברית ובה למד לימודים כלליים. הוא התפרנס כמורה לעברית ובמקביל החל לפרסם מאמרים בעיתונות העברית האמריקאית, טור קבוע שלו בעיתון הדואר בשם 'שיחות חולין מעולם המדע' שהיה שזור בפולקלור יהודי, תרם לפרסומו.
ב-1926 התמנה כפרופסור למתמטיקה באוניברסיטת קולומביה וב-1932 התמנה לתפקידו בישיבה יוניברסיטי בניו יורק. הוא יסד את הרבעון המתמטי Scripta Mathematica (אנ') והיה עורכו במשך 25 שנה. כתב עת זה נחשב בשעתו לכתב העת המתמטי היחיד בעולם שנכתב בידי מומחים עבור הדיוטות, והקנה לגינצבורג פרסום עולמי.
בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20 חתם על חוזה ספרותי שאפשר שלו לשלב בין אהבתו לשפה העברית לעבודתו המתמטית ואהבתו להוראת המתמטיקה, הוצאת שטיבל פרסמה כי יכתוב עבורה את "תולדות המתמטיקה הכללית והיהודית" בשישה כרכים. הוא פרסם כמה פרקים לדוגמה מעבודתו זו, אך היא לא הושלמה.
פרופסור גינצבורג היה חבר האקדמיה הניו יורקית למדעים (אנ') ובאגודות רבות להיסטוריה ולמתמטיקה.
הלל פורסטנברג הוא אחד מתלמידיו.
נפטר בי"ב בתשרי ה'תשי"ח, 7 באוקטובר 1957.
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבים נבחרים (מבחר ממאמריו על חיי מתמטיקאים יהודים), תל אביב וירושלים: מ' ניומן, 1960
- mit David Eugene Smith: History of Mathematics in America before 1900, MAA, Carus Mathematical Monographs, 1930, Archive
- mit David Eugene Smith: Numbers and Numerals, Columbia University Teacher's College 1937
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק גולדשלג, אזכרה: מחברים שנפטרו בשנת תשי"ח; יקותיאל גינצבורג, בתוך: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, כרך א, עמ' 493.
