ירוסלבה לויצקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ירוסלבה לויצקה
Jaroslawa Lewicka
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 21 בינואר 1935 (בת 89)
זלוצ'ב, פולין
מדינה ישראל
מידע חסידת אומות העולם
סטטוס היסטורי שרדה את המלחמה
מקום ההצלה זלוצ'ב, פולין
אופן ההצלה הברחת מזון ותרופות אל תוך הגטו, הסתרת יהודים בביתה
תאריך הכרה 21 בספטמבר 1989
מקום ההכרה יד ושם
יוזם ההכרה אברהם שפירא וישראל פנסטר
אופן הנצחה ניטע עץ לכבודה בגן חסידי אומות העולם ביד ושם, ואבן לכבודה בגן חסידי אומות העולם בשכונת רמת אלון בחיפה.
פרסים והוקרה חסידת אומות העולם (21 בספטמבר 1989) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם ירוסלבה לויצקה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ירוסלבה לויצקהפולנית: Jaroslawa Lewicka; נולדה ב-21 בינואר 1935) ילידת העיר זלוצ'ב, פולין, חסידת אומות העולם, שעזרה להציל יהודים במלחמת העולם השנייה על ידי אספקת מזון והבאת תרופות ליהודים.

פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירוסלבה לביצקי נולדה ב-21 בינואר 1935 בעיר זלוצ'ב, פולין. היא גדלה במשפחה פולניה עם אמה וסבה. לסבה, אלכסנדר לויצקי, היו חברים יהודים להם עזר בזמן השואה. ירוסלבה עזרה לסבה להציל יהודים בתקופת השואה על ידי אספקת מזון והבאת תרופות. בזמן תקופת השואה התגוררה משפחתה של ירוסלבה בעיר זלוצ'ב בפולין. ביולי 1941, עת נכבש מחוז טרנופול בו נמצאת העיר והתחילו הגבלות התנועה, איסור רכישת מזון על היהודים והחרמת דירותיהם. התחיל הסב לספק לחבריו היהודים מזון ותרופות.

בהמשך כאשר הוקם גטו זולצ'ב בדצמבר 1942, הוברחו האוכל והתרופות לתוך הגטו. הוא עשה זאת באמצעות נכדתו ירוסלבה ששימשה כשליחתו והבריחה את המזון הרב והתרופות מבלי לעורר את חשדם של השומרים האוקראינים. במעשים אלה סיכנה את עצמה ואת משפחתה. בנוסף לאחר חיסול הקהילה היהודית של זולוצ'ב בשנת 1943 הסתירה המשפחה שני ניצולים יהודיים ודאגה לכלכלת בונקר בו שהתה קבוצה של 25, יהודים אשר שרדו את הרצח. היהודים התגוררו במרתף של בית הרוס במרחק של 2 קילומטרים מהם, על ידי הבאת מזון בכמויות גדולות.

על פי מכתבו של אחד מהילדים היהודים שחייו ניצלו על ידי משפחת לביצקי והתגורר אצל המשפחה לאחר החיסול ועד 1944 הסב אלכסנדר היה מעביר אותו ממקום מגורים אחד לשני ומחביא אותו מהנאצים. ירוסלבה לביצקי, נכדתו, הייתה משחקת עמו כאילו הייתה אחותו. במכתבו כתב ״בכדי לא להביא חשד בפני אוקראינים וגרמנים היה הולך אלכסנדר לויצקי עם נכדתו ירוסלבה והיה מביא מדי כמה ימים מצרכי מזון ליושבי הבונקר״.[1] כמו כן, יורם הדגיש את התדירות והמשך הרב של פעולות האספקה של אלכסנדר לויצקי יחד עם ירוסלבה - כל שבוע במשך עשרה חודשים. שני ניצולים נוספים אשר התגוררו במרתף (בונקר), העידו: "ברצוננו להעיד על חלקה של הנכדה של מר לויצקי אלכסנדר - ירוסלבה לויצקה, כי בהיותה ילדה, הייתה מתגנבת לתוך הגטו בזלוצ'ב עם תיק בית הספר ובתוכו מצרכי מזון וכך הצילה מרעב כמה משפחות. העברת אוכל לגטו הייתה כרוכה בסיכון רב והמרחק מביתה לגטו היה כ-2 קילומטרים."[1]

כמו כן, בביתם של הלוויצקים התגוררו שני ילדים יהודים, רישרד פיירינג ויורם (יורי) מרון (שנקר) אשר שרדו את השואה.[2]

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה, בשנת 1952, סיימה ירוסלבה את לימודיה בתיכון. לאחר מכן, היא למדה במכללה בתחום הרפואה ועבדה כאחות במתן שירותי רפואה בקהילה. בהמשך, היא עבדה במרכז האזורי לבקרת מחלות כאחראית למניעת זיהומים. בשנת 1989 הוזמנה ירוסלבה לישראל ביוזמתו של אברהם שפירא, אחד מהיהודים הניצולים להם היא עזרה. ב-20 באוגוסט 1989 ביקשו שניים מהניצולים, אברהם שפירא וישראל פנסטר, אשר עלו לארץ, להכיר בירוסלבה לויצקה ובמשפחתה כחסידי אומות העולם.[2]

אבן לכבוד ירוסלבה לויצקה בגן חסידי אומות העולם, רמת אלון, חיפה (צילום: ויקטוריה גולייב)

הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 בספטמבר 1989 הוכרו ירוסלבה לויצקה ומשפחתה כחסידי אומות העולם. היא קיבלה תעודת כבוד וניטע עץ לכבודה בגן חסידי אומות העולם ביד ושם. סבה אלכסנדר לויצקי ואמה קטרזינה לויצקה הוכרו גם הם כחסידי אומות העולם. בשנת 1995 היא זכתה באזרחות ישראלית, בקצבה ובמגורים בחיפה ומאז היא מתגוררת בבית הורים לקשישים בחיפה.

בינואר 2013 קיבלה ירוסלבה תעודת הוקרה מעמותת דורות ההמשך על פעילותה הנשגבת להצלת יהודים בתקופת השואה, על אומץ לב יוצא דופן בימים חשוכים, על אהבת האדם באשר הוא אדם.[3]

במסגרת מיזם "חסד אחרון" (מיזם משותף ל"יד ושם" ושב"כ שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב), נחקר גם סיפורה של ירוסלבה ואותר מקום מגוריה.[4] אבן לכבודה הוצבה בגן חסידי אומות העולם תושבי חיפה בשכונת רמת אלון בחיפה.[5]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינצבסקי גרשון, חסד אחרון: סיפורם של חסידי אומות העולם בישראל, ירושלים: יד ושם, 2023, עמ' 41.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ירוסלבה לויצקה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 פרטי ראיון עם ירוסלבה לויצקה ועדותם של יורם מרון, ואברהם שנקר וישראל שפירא מארכיון יד ושם. חטיבה: M31. מספר תיק: 4380
  2. ^ 1 2 Lewicka Jarosława : The Righteous Among the Nations Database, Yad Vashem
  3. ^ איתן גליקמן, "מעשיה נתנו תקווה ליהודים רבים": חסידת אומות העולם האחרונה בישראל, באתר ynet, 26 בדצמבר 2022
  4. ^ אור הלר, "חסד אחרון": המבצע של שב"כ ויד ושם להנצחת חסידי אומות העולם, באתר חדשות 13, 7 באפריל 2021
  5. ^ חגית הורנשטיין, הסודות של גן חסידי אומות העולם, באתר כלבו - חיפה והקריות, ‏20.4.20