ישעיה בכר שמואל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישעיה בכר שמואל
לידה 23 במאי 1844
ה'תר"ד
סופיה, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 ביוני 1928 (בגיל 84)
ה'תרפ"ח
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי ישעיהג'י או ישעיהצ'י
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות סופיה בבולגריה, סלוניקי ביוון וירושלים
תקופת הפעילות ? – 24 ביוני 1928 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק פעילות ציבורית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ר' ישעיה בכר שמואל (23 במאי 184424 ביוני 1928) היה איש עסקים ואיש ציבור בולגרי-ירושלמי, ממנהלי בית החולים משגב לדך וחבר ועד העדה הספרדית בירושלים.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בסופיה שבבולגריה לבייה ולרב שמואל בכר משה. בצעירותו עסק במסחר בעיר מגוריו, ונישא לריינה ירוחם (לאחר שנפטרה, נישא לרחל בן אדו).

כשהחלה המלחמה העות'מאנית-רוסית בחבל הבלקן בשנת 1877 (ה'תרל"ח), היגר לסלוניקי שביוון יחד עם מספר משפחות יהודיות נוספות. לאחר כשנתיים בסלוניקי, עלה לארץ ישראל בשנת 1880 (ה'תר"ם) והשתכן בירושלים בעקבות שכנועים מצד תנועת חיבת ציון.

בשנת 1881 (ה'תרמ"א) הועמד למכירה מטעם רשות ההוצאה לפועל בעיר העתיקה מבנה "חצר הרבי מרדשיקביץ", לאחר שעל בעליו רבצו חובות. מחשש שיימכר לאנשים שאינם יהודים, פנו אנשי כוללות העדה האשכנזית לר' ישעיה, וזה האחרון רכש את הבית לאחר שלא נמצא אף אדם שישלם את הסכום הגבוה שנדרש. עם הזמן שיפץ את המבנה, הוסיף לו חדרים לישיבה ולבית כנסת, והפך אותו למרכז תפילה ולעלייה לרגל בחגים.

בארץ ישראל התפרנס תחילה מנכסיו שהשאיר בסופיה, ובהמשך הקים בירושלים יחד עם אנשי עסקים עולי בולגריה בית חרושת לטבק טורקי שהחזיק מספר שנים, אך נאלץ להיסגר לאחר שנקבע תחום זה כמונופול של השלטונות והוחכר לחברה צרפתית.

לאחר שסגר את בית החרושת עזב את עסקי המסחר והתמסר לפעילות ציבורית לבקשת רבני העדה הספרדית, ובעצת הרב יעקב שאול אלישר הצטרף כחבר בוועד העדה בירושלים. 

בפעילותו הציבורית נמנה עם מנהלי בית החולים משגב לדך, חברת שבת אחים ומוסדות חסד נוספים. כן נודע כנדבן שביתו היה פתוח לכל.

בשל מחלה מידבקת שהתפשטה בעיר העתיקה, עבר להתגורר בשכונת מחנה יהודה בשנת 1910 (ה'תר"ע).

הלך לעולמו בירושלים ב-24 ביוני 1928 (ו' בתמוז ה'תרפ"ח).

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין צאצאיו הבולטים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סבא רבא של אמו, מצד משפחת טאג'יר