ה'תר"ע
מראה
ה'תר"ע (5,670) ובקיצור תר"ע – היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-16 בספטמבר 1909, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 3 באוקטובר 1910.
המולד של תשרי חל ביום רביעי, 8 שעות ו-552 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג החא. היא מעוברת, ואורכה 383 ימים.
זו שנת שמיטה, ושנת 8 במחזור העיבור ה-299. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 14 (סימנה ידלוז) במחזור השמש ה-203.
שנה זו היא שנת 1,841 לחורבן הבית, ושנת 2,221 לשטרות.
מטעמי הקפדה על לשון נקייה, לעיתים נוהגים לכנות שנה זו שנת עת"ר - תוך שמירה על הערך הגימטרי.
אירועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ז'-ט' בטבת - הקונגרס העברי העולמי בברלין
- ט"ו בשבט - חג הנטיעות הראשון של בתי הספר בתל אביב (אז אחוזת בית)
- י"ב באייר - שמה של אחוזת בית מוחלף לתל אביב
נולדו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג' בשבט - הרב יהודה צדקה, מראשי ישיבת פורת יוסף
- כ"א בשבט - ג'ורג'ו פרלסקה, איטלקי חסיד אומות העולם (נפטר ב-ה'תשנ"ב)
- כ"ד בשבט - משה צ'רניאק, אלוף ישראל בשחמט (נפטר ב-ה'תשמ"ד)
- ז' באדר א' - מרים רות, סופרת ילדים ישראלית (נפטרה ה'תשס"ו)
- י"ד באדר ב' - בנציון נתניהו, היסטוריון יהודי בעל שם עולמי ופעיל ציוני-ישראל (נפטר ה'תשע"ב)
- א' בניסן - הרב יוסף שלום אלישיב, פוסק הלכה וממנהיגי הציבור הליטאי (נפטר ה'תשע"ב)
- י"ד באייר – הרב גדליה אייזמן, משגיח בישיבת קול תורה (נפטר ה'תשע"ב)
- כ"ב באייר - קלמן כהנא, ממנהיגי פועלי אגודת ישראל ומחותמי מגילת העצמאות (נפטר ב-ה'תשנ"א)
- כ"ג באייר - אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב הראשי לישראל
- כ"ג בתמוז - רבי שלמה זלמן אוירבך מחשובי פוסקי ההלכה בישראל (נפטר ב-ה'תשנ"ה)
- ט' באב - המשורר, המחזאי והכתב נתן אלתרמן
נפטרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כ"ג בתשרי – נפתלי הרץ אימבר, מחבר "התקווה", לימים ההמנון הלאומי של ישראל
- כ"ט בטבת – רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר, האדמו"ר מאלכסנדר.
- ג' באדר א' – משה לייב ליליינבלום, סופר איש תנועת ההשכלה ברוסיה, מראשי חובבי ציון והציונות המעשית. (נולד בכ"ט בתשרי ה'תר"ד)
- ד' באדר א' – רבי אליעזר גורדון, רב העיר טלז וראש ישיבת טלז.
- י"א באדר א' – הרב אברהם בורנשטיין מסוכאטשוב מחבר ה"אבני נזר" (נולד בה'תקצ"ט)
- ט"ז באדר ב' – רבי מרדכי הורוויץ, רבה של פרנקפורט, מחבר שו"ת 'מטה לוי', והיסטוריון. (נולד בי"ד באדר ה'תר"ד)
- ט"ז באדר ב' – הרב יצחק אבולעפיה, דיין בטבריה ובדמשק, מחבר סדרת ספרי השו"ת "פני יצחק".
לוח שנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]►► | ה'תר"ע | ◄◄ |
1909 - 1910 |
להלן לוח שנה עברי - גרגוריאני. בכל משבצת יומית - אות אחת או זוג אותיות לציון היום בחודש העברי, ומספר לציון היום בחודש הגרגוריאני.
יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | יום זיכרון או צום |
מאפייני לוח השנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – שנת החא
- שנה מסוג החא, ובה 383 ימים.
- שנה מעוברת ובה שני חודשי אדר - אדר א' ואדר ב'. חג הפורים נחוג בשנה כזו באדר ב'. בנוסף, בי"ד באדר א' מציינים פורים קטן, ובט"ו באדר א' מציינים שושן פורים קטן.
- שנה "חסרה": שבה חשוון וכסלו בני 29 יום כל אחד
- ט"ו באדר ב' חל בשבת, ולכן שושן פורים נחוג שלושה ימים - בערים שהיו מוקפות חומה - מיום שישי י"ד באדר ב' ועד יום ראשון ט"ז באדר ב' - זהו פורים משולש.
- י"ד בניסן, ערב פסח, חל בשבת, ולכן חלים דיני ערב פסח שחל בשבת.
שנים ומאות שנים בלוח העברי | |
---|---|
|