ה'תר"ע
ה'תר"ע (5670) או בקיצור תר"ע היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-16 בספטמבר 1909, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 3 באוקטובר 1910. שנה מסוג החא, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים. זו שנת שמיטה. בשל המשמעות השלילית של המילה "תרע", לעיתים נוהגים לכנות שנה זו שנת עת"ר - תוך שמירה על הערך הגימטרי.
אירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ז'-ט' בטבת - הקונגרס העברי העולמי בברלין
- ט"ו בשבט - חג הנטיעות הראשון של בתי הספר בתל אביב (אז אחוזת בית)
- י"ב באייר - שמה של אחוזת בית מוחלף לתל אביב
נולדו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג' בשבט - הרב יהודה צדקה, מראשי ישיבת פורת יוסף
- כ"א בשבט - ג'ורג'ו פרלסקה, איטלקי חסיד אומות העולם (נפטר ב-ה'תשנ"ב)
- כ"ד בשבט - משה צ'רניאק, אלוף ישראל בשחמט (נפטר ב-ה'תשמ"ד)
- ז' באדר א' - מרים רות, סופרת ילדים ישראלית (נפטרה ה'תשס"ו)
- י"ד באדר ב' - בנציון נתניהו, היסטוריון יהודי בעל שם עולמי ופעיל ציוני-ישראל (נפטר ה'תשע"ב)
- א' בניסן - הרב יוסף שלום אלישיב, פוסק הלכה וממנהיגי הציבור הליטאי (נפטר ה'תשע"ב)
- י"ד באייר – הרב גדליה אייזמן, משגיח בישיבת קול תורה (נפטר ה'תשע"ב)
- כ"ב באייר - קלמן כהנא, ממנהיגי פועלי אגודת ישראל ומחותמי מגילת העצמאות (נפטר ב-ה'תשנ"א)
- כ"ג באייר - אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב הראשי לישראל
- כ"ג בתמוז - רבי שלמה זלמן אוירבך מחשובי פוסקי ההלכה בישראל (נפטר ב-ה'תשנ"ה)
- ט' באב - המשורר, המחזאי והכתב נתן אלתרמן
נפטרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כ"ג בתשרי - נפתלי הרץ אימבר, מחבר "התקווה" ההמנון הלאומי של ישראל
- כ"ט בטבת - רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר, האדמו"ר מאלכסנדר.
- י"א באדר א' - הרב אברהם בורנשטיין מסוכאטשוב מחבר ה"אבני נזר" (נולד ה'תקצ"ט)
- ט"ז באדר ב' – רבי מרדכי הורוויץ, רבה של פרנקפורט, מחבר שו"ת 'מטה לוי', והיסטוריון. (נולד בי"ד באדר ה'תר"ד)
לוח שנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| ►► | ה'תר"ע | ◄◄ |
| 1909 - 1910 |
להלן לוח שנה עברי - גרגוריאני. בכל משבצת יומית - אות אחת או זוג אותיות לציון היום בחודש העברי, ומספר לציון היום בחודש הגרגוריאני.
| יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | יום זיכרון או צום |
מאפייני לוח השנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שנת החא
ערך מורחב – - שנה מסוג החא, ובה 383 ימים.
- שנה מעוברת ובה שני חודשי אדר - אדר א' ואדר ב'. חג הפורים נחוג בשנה כזו באדר ב'. בנוסף, בי"ד באדר א' מציינים פורים קטן, ובט"ו באדר א' מציינים שושן פורים קטן.
- שנה "חסרה": שבה חשוון וכסלו בני 29 יום כל אחד
- ט"ו באדר ב' חל בשבת, ולכן שושן פורים נחוג שלושה ימים - בערים שהיו מוקפות חומה - מיום שישי י"ד באדר ב' ועד יום ראשון ט"ז באדר ב' - זהו פורים משולש.
- י"ד בניסן, ערב פסח, חל בשבת, ולכן חלים דיני ערב פסח שחל בשבת.
| שנים ומאות שנים בלוח העברי | |
|---|---|
|