משגב לדך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משגב לדך
Misgav Ladakh.JPG

מבנהו הנוכחי של בית החולים, בשכונת קטמון
גאוגרפיה
מיקום ירושלים
כתובת חזקיהו המלך 27
מאפייני הארגון
סוג בית חולים כללי
בעלים קופת חולים מאוחדת
שם המנכ"ל פרופ' אדלר יהודה
היסטוריה
נוסד 1854
שמות קודמים בית החולים רוטשילד
שירותים
מיטות 75
בית החולים משגב לדך

משגב לדך הוא בית חולים שהוקם בעיר העתיקה בירושלים (כיום נמצא בשכונת קטמון בירושלים) במאה ה-19 והתקיים באופן לא רצוף עד ראשית המאה ה-21. שמו ניתן לו על פי הפסוק "וִיהִי ה' מִשְׂגָּב לַדָּךְ; מִשְׂגָּב, לְעִתּוֹת בַּצָּרָה:" (תהילים, ט' 10). פרוש השם הוא מחסה לסובל (משגב = מחסה, דך = סובל).

המבנה הראשון של בית החולים נבנה בשנת 1854 (ה'תרי"ד) בכספי תרומה של בני מאיר-אנשל אבי משפחת רוטשילד. המקום נקרא על שם התורם מאיר אנשל רוטשילד והיה ידוע תחילה כבית חולים רוטשילד והפך בשנת 1889 לבית החולים משגב לדך.

משגב לדך בעיר העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת בית החולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע המאה ה-19, הקימו בני הקהילה הספרדית בעיר העתיקה בירושלים חברה בשם "משגב לדך" שסיפקה שירותי בריאות לתושבי הרובע היהודי, רובם דלי אמצעים ופרנסתם על כספי "החלוקה". החברה מומנה מכספי עשירי הקהילה היהודית בסלוניקי שביוון. בשנת 1889, כאשר בית החולים "רוטשילד" מיסודו של הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, ששכן בבנין בעיר העתיקה, עבר אל מחוץ לחומות, קיבלה החברה את בנינו לידיה ופתחה בו בית חולים שהיה פתוח לבני כל העדות.

בשנת 1893 פרסם בית החולים שמיום היווסדו קיבלו בו טיפול רפואי 18,662 חולים ואושפזו בו 1270 חולים. עד אותה שנה עבד בבית החולים רופא אחד, הד"ר מזרקי, ובאותה שנה התקבל לעבוד בבית החולים, הרופא אליעזר הכהן, ושני הרופאים עבדו לסירוגין‏[1]. באותה שנה עברו לעבוד עבור בית החולים בגיוס תרומות חיים מיכל מיכלין, גיסו של אליעזר הכהן, ומיכל הכהן אביו של אליעזר הכהן. סביב העניין נוצרה מחלוקת בין בית החולים ביקור חולים לבין בית חולים משגב לדך לגבי גיוס תרומות והדיוק בפרסומים לצורך גיוס תרומות. משגב לדך פרסמה שהיא מטפלת בבני כל העדות ומתוך 1270 המאושפזים אצלה, 320 היו אשכנזים, בעוד בית החולים המתחרה מטפל באשכנזים בלבד.

בבית החולים הייתה ספרייה תורנית על שם הרב חזקיהו מדיני רבה של חברון בסוף המאה ה-19.

במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש מאי 1948, בעת הקרב על העיר העתיקה במלחמת העצמאות, אוכלס בית החולים מעבר ליכולתו על ידי אזרחים ולוחמים פצועים. בסרט הישראלי הנודע גבעה 24 אינה עונה משנת 1955, מתוארים ימיו אלה של בית החולים. ערב כניעת העיר העתיקה ללגיון הערבי, נסוגו אחרוני הלוחמים לבנין בית החולים שפונה קודם לכן מחוליו. ב-28 במאי 1948, לאחר הכניעה, תפסו כוחות הלגיון הערבי את בנין בית החולים ופוצצו אותו. הספריה התורנית שהייתה בבית החולים הושמדה.

מיד לאחר פינוי בית החולים, הוא נפתח מחדש באחד הבתים הערביים שננטשו בשכונת קטמון ופעל שם כ-40 שנה עד לבניית בית החולים החדש בשנת 1987, בעיקר כבית יולדות.

משגב לדך בקטמון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית החולים משגב לדך בשנת 1915

בית החולים הוקם מחדש בשנת 1987 בשכונת קטמון, ושימש כבית חולים ציבורי שתקציבו בא מכספי תרומות של יהדות העולם, וסיפק שירותי בריאות לכלל תושבי ירושלים, יהודים וערבים. לאחר מלחמת ששת הימים נבנו באתר הישן של בית החולים מבני מגורים. הרחוב ברובע היהודי שהוביל בעבר אל בית החולים קיבל את השם משגב לדך. מבנה בית החולים אשר נמצא בקטמון תוכנן על ידי האדריכלים ד"ר אלכסנדר פרידמן ויצחק בלט.

משגב לדך היה חלוץ בתי החולים בישראל בגישת חופש הבחירה בלידה, שבאה לידי ביטוי בין השאר במתן אפשרות ללידה טבעית ולידת בית בין כותלי בית חולים.

ניהול כושל של בית החולים הביא לקשיים כספיים ופעל בשנה האחרונה לפעולתו תחת מנהל מיוחד מטעם כונס נכסים. בראשית שנת 2001 לאחר שניסיונות ההבראה נכשלו, נסגר המוסד בהוראת משרד הבריאות.

בית החולים שופץ ונפתח מחדש על ידי קופת חולים מאוחדת בשנת 2005 כבי"ח כללי-פרטי, ומשרד הבריאות מאריך את רישיון בית החולים מדי חצי שנה. בכניסת בניין בית החולים מוצגים חלונות ויטראז' בשם "בראשית" בגודל 30 מטר רבוע. החלונות יוצרו על ידי האומן הישראלי-שווייצרי דן רובינשטיין ומומנו כתרומה לבית החולים על ידי התורם הגרמני אדי הובר. חנוכת החלונות הצבעוניים הייתה בשנת 1993 בנוכחות ראש העיר לשעבר טדי קולק. הויטראז' מחולק לחמישה חלונות. ארבעה חלונות מייצגים בצורה פיגורטיווית-סימלית פרקים מספר בראשית ודלת הכניסה מוקדשת לתולדות בית החולים משגב לדך.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מכתבי סופרים, הצפירה, 3 בספטמבר 1893