יששכר יחזקאל ריגייו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב יששכר יחזקאל ריגייואיטלקית: Reggio; ~ה'תקל"ד, 1774 - ליל ראש חודש אלול ה'תקצ"ז, 1837) היה רב ומדקדק עברי, מגדולי רבני יהדות איטליה בראשית המאה ה-19.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יליד איטליה, בן אחיו של "הקדוש האלהי כמוהר"ר אברהם ריגייו". למד מפי הרבנים חננאל ניפי ויוסף דוד באסאן. בהיותו בן למשפחה מחוסרת נכסים, פרנסו אותו אחדים מעשירי הקהילה.

הוא התפרסם בבקיאותו בהלכה, והתמנה כמלמד בישיבתו של רבו הרב יוסף דוד באסאן. לאחר פטירת רבו זה התמנה תחתיו כפוסק ההלכה של הקהילה[דרושה הבהרה], ולאחר פטירת החכם שבתי אלחנן פיסארו החליף אותו בהנהגת הקהילה היהודית-ספרדית בפרארה. נשארו ממנו מספר תקנות שתיקן בקהילת פרארה, אחת מהן עסקה בסידורי הנחת שיתופי מבואות.

לצד תפקידיו הרבניים שימש כסופר סת"ם וכתב בימי חייו עשרים וחמשה ספרי תורה. הוא התבלט גם בדקדוק עברי והשאיר אחריו ספר בדקדוק לשון הקודש שלא נדפס.

נפטר בגיל 63 בליל ראש חודש אלול ה'תקצ"ז, 1837.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]