כבודו (סדרת טלוויזיה אוסטרית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כבודו
Euer Ehren
מבוסס על כבודו
סוגה דרמה
מותחן
פשע
בימוי דוד נווראת'
שחקנים סבסטיאן קוך
ארץ מקור אוסטריהאוסטריה אוסטריה
גרמניהגרמניה גרמניה
שפות גרמנית
מספר פרקים 6 עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה
חברת הפקה SquareOne Productions
Mona Film
ARD-Degeto
אתר צילומים וינה ואינסברוק
אורך פרק 45 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שידור
רשת שידור ORF 2
ARD
תקופת שידור מקורית 2022–2022 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כבודוגרמנית: Euer Ehren) היא סדרת טלוויזיה אוסטרית-גרמנית[1] בכיכובו של סבסטיאן קוך (אנ'). הסדרה מהווה עיבוד לסדרת הטלוויזיה הישראלית בשם זה (2017-2019), שנוצרה על ידי רון ניניו ושלמה משיח.[2] הסדרה הופקה עבור רשת ORF וכוללת שישה פרקים.[3]

דרמת מתח על שופט בעל שם באינסברוק המסכן הכל כדי להציל את בנו לאחר בריחתו ממערכת המשפט ומארגון מאפיה נקמני.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השופט מיכאל יעקובי הוא דמות מכובדת בעלת שם באינסברוק. כבר שנים שהוא נלחם בפשע המאורגן במעבר ברנר, בלתי מושחת ונחוש. עם מעצרו של ראש חמולה סרבית, הוא מכה קשות בפשע המאורגן. אבל פתאום עולמו של יעקובי מתפרק. בנו ג'וליאן גורם לתאונה שבה בנו של ראש החמולה הכלוא נפצע קשה. ג'וליאן נכנס לפאניקה ונמלט. יעקובי רוצה להגן על בנו בכל האמצעים מפני מאסר ומנקמת קרטל הסמים חסר המצפון, עליו השתלטה בתו של ראש החמולה. אבל התקרית יוצרת הסלמה מסוכנת. השופט נאלץ לזרוק את כל מה שהוא אי פעם האמין בו ומוציא בשוגג מפולת של שקרים, מניפולציות ואלימות. יעקבי ומשפחתו נגררים יותר ויותר לתהום. כעת אין דרך חזרה.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סבסטיאן קוך – השופט מיכאל יעקובי
  • טוביאס מורטי – אולי לינדנר, בעל מפעל
  • פאולה ביר – בתו של ראש הממשלה הסרבית
  • טדאו קופוס – ג'וליאן
  • אורסולה שטראוס – חוקרת משטרה
  • סשה אלכסנדר גרשאק
  • ריינר בוק
  • לנה קאליש
  • תומאס שוברט
  • קריסטה סטדלר
  • גרטי דראסל
  • אנדריאס לוסט
  • ג'ק הופר

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילומי הסדרה החלו ב־13 בינואר 2021 בווינה והסביבה כמו גם באינסברוק. הושלמו באפריל אותה שנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]