כדור טבעת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כדור-טבעת (Ringball)[1] הוא ספורט דרום אפריקאי מסורתי, שמקורו במשחק הכדורסל ומשוחק החל משנת 1907.[2][3] הספורט משוחק במדינות שונות, כגון: דרום אפריקה, נמיביה, בוטסואנה, לסוטו, הודו ומאוריציוס. מדינות אלה מבקשות לקדם את המשחק כספורט בינלאומי ומאפשרות השתתפות של גברים ונשים כאחד.[4]

סגנון המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדור-טבעת הוא משחק ללא מגע,[5] המשוחק בהפרדה בין גברים ונשים. למשחק מאפיינים דומים למשחק הכדור-רשת וניתן לשחקו בכל מזג אוויר, על משטחים שונים (כגון: דשא, אספלט ופרקט) ובמגרשים פתוחים וסגורים כאחד.

המגרש מחולק ל-3 שדות, וכל קבוצה מורכבת מ-9 שחקנים, על פי החלוקה הבאה: 3 שחקנים התקפיים שמטרתם הבקעת השערים, 3 שחקני אמצע ו-3 שחקני הגנה.

במהלך המשחק, חל איסור על השחקנים לעבור לשדה אחר, או לקבל את הכדור מעל קו המפריד בין השדות. מטרת המשחק היא למסור את הכדור משחקן אחד למשנהו ולבסוף לזרוק את הכדור דרך הטבעת או החישוק התלויים על עמוד השער. עמודים אלו נמצאים ב-2 קצוות המגרש. הכדור עובר משחקן אחד לאחר רק דרך האוויר, ויש לתפוס אותו רק באמצעות הידיים. (אסור שהכדור יגע בחלק אחר בגוף). בנוסף, חל איסור לזרוק את הכדור בצורה כזו שהכדור יחצה שדה שלם, ללא מעבר דרך שחקן הנמצא בשדה זה. בזמן מסירת הכדור, אין אפשרות לשחקן להתקדם קדימה או אחורה, להטעות את השחקן, או להחזיק את הכדור ליותר מ-2 שניות.

מיקום השחקנים בתחילת משחק כדור-טבעת

כדי לקלוע לטבעת, על הכדור ליפול לתוך הטבעת מלמעלה (כלומר אין אפשרות לזרוק את הכדור מלמטה למעלה). הקולע יכול לנסות לזרוק את הכדור מכל נקודה בשדה ההבקעה, ובלבד שנקודה זו תהיה מחוץ לחצי העיגול המקיף את עמוד השער. במהלך ניסיון הקליעה, חובה לזרוק את הכדור עם שתי הידיים ולאחר לא יותר מ-5 שניות מרגע קבלת הכדור. כאשר מתקבלת זריקת עונשין, כל אחד מ-3 השחקנים ההתקפים יכולים לזרוק את זריקה זו, המתבצעת מחוץ לחצי העיגול. זריקת העונשין חייבת להיזרק בתוך 3 שניות. בנוסף, ניתן לזרוק את זריקת העונשין גם מאחורי קו העונשין, כל עוד זריקה זו גם היא מתבצעת תוך 3 שניות.

שחקנים יכולים לנסות להשיג שליטה על הכדור רק אם אין בפעולתם ניסיון פגיעה בשחקן היריב או חטיפה מידיו (כלומר כל עוד הכדור בתנועה ולא בידיו של היריב). שחקנים אינם רשאים לתפוס, לדחוף או לחסום את יריבם בכל דרך אשר תמנע מהיריב למסור את הכדור. קיים איסור על שני שחקנים מאותה קבוצה לגעת בכדור או לתפוס אותו בו זמנית.

כאשר שחקנים של שתי קבוצות שונות מבצעים עבירה בו זמנית, נשרקת עבירה כפולה (נקרא גם- "אשמה כפולה"). במצב זה, השופט זורק את הכדור לאוויר בין שני השחקנים היריבים, במקום בו העבירה הכפולה התבצעה. השחקנים היריבים מנסים להשיג את הכדור על ידי תפיסה או הכאת הכדור (מותר לבצע זאת רק כאשר הכדור מתחיל לרדת לקרקע).

אורך המשחק הוא 50 דקות, המחולקות ל-2 מחציות (אורך כל מחצית הוא 25 דקות). בין כל מחצית ישנה הפסקה של 3 דקות. לאחר כל קליעה מוצלחת, על כלל השחקנים לחזור לעמדות הראשוניות (כפי המוצג בתמונה), כאשר שחקני האמצע פונים לעמוד השער של קבוצתם. בעת שריקת השופט, על הכדור להימסר לאחד האגפים בתוך שתי שניות. זוהי הפרה של החוקים כאשר הכדור עובר לשדה אחר, ללא מעבר דרך אחד האגפים תחילה.

כאשר הכדור יוצא מתחומי המשחק, שחקן הקבוצה היריבה מחזיר את הכדור לתחומי המשחק. על שחקן זה להחזיר את הכדור מאותה נקודה בה יצא הכדור, וחלה עליו חובה להיות מאותו השדה ממנו יצא הכדור.

הקבוצה בעלת הניקוד הגבוה ביותר בסוף המשחק, היא הקבוצה המנצחת.

חוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. אורך המגרש הוא 27 מטר מקצה לקצה ורוחבו הוא 18 מטר.[6] אורך המגרש מחולק ל-3 חלקים שווים, כאשר כל חלק הוא 9 מטר. שני עמודי השער מוצבים בקצוות המגרש על הקו המתחם את תחומי המגרש. לכל עמוד שער מחוברת טבעת פלדה בקוטר של 450 ס"מ בגובה של – 3 מטר מהקרקע. מסביב לעמוד השער, ובתוך תחומי המגרש, משורטט חצי עיגול ברדיוס של 4.5 מטר. קו העונשין הוא קו קצר בשדה ההבקעה ואורכו כמטר אחד. קו זה ממוקם באמצע קו חצי העיגול התוחם את עמוד השער. שני השדות הקיצוניים נקראים שדות הבקעה והשדה האמצעי מכונה השדה האמצעי. בדיוק באמצע השדה המרכזי, משורטט עיגול בקוטר של מטר אחד. בנוסף, בשדה זה ישנם 2 חצאי עיגול נוספים בקוטר של מטר אחד, הממוקמים בדיוק באמצע 2 הקווים הפנימיים של השדה. בכל אחד מן הצדדים בשדה, משורטט סימן V (כל קו באורך מטר) הנקראים קווי V. ראה התרשים להלן כדי להבין את מיקום כלל הסימונים במגרש ניתן לשחק.
    סימוני המגרש
  2. את המשחק בכל מזג-אוויר, ללא יוצא מן הכלל. סוג המשטח עשוי להיות דשא, חצץ, אספלט ופרקט. המשטח הנבחר חייב להיות אחיד לכל אורכו (לא ניתן לשלב מספר משטחים במגרש אחד). מגרשי החצץ חייבים להיות נקיים לחלוטין מדשא ועשב, ודחוסים במידה רבה. ניתן לשחק את המשחק גם באולמות סגורים. בנוסף, ניתן לשחק את המשחק על מגרש כדור-רשת, אם בוצעו במגרש התאמות קלות.
  3. מסביב למגרש, ברדיוס של 1.5 מטר, יש להסיר כל מכשול או פריט שעשוי להפריע למשחק (כגון : עצים, עמודי תאורה, חומות, גדרות, חוטים ומדרגות).
  4. כל הקווים חייבים להיות מסומנים בצבע לבן או צהוב. על רוחב הקווים להיות בין 25–50 מ"מ.
  5. עמודי השער חייבים להיות ממוקמים באמצע קווי הרוחב – כלומר 9 מטר מכל צד.
  6. הטבעת חייבת להיות מקובעת לראש עמוד השער בגובה של 3 מטר. על הטבעת להיות עשויה ממתכת ובצבע לבן או כסף.
  7. על הרשתות להיות גדולות מספיק כדי לאפשר כניסה ויציאה של כדור מסוג מספר 5, וחייבות להיות מותקנות ומקובעות בתוך הטבעות.

הכדור[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. יש להשתמש בכדור עשוי עור או חומר סינתטי. כדורי גומי אסורים לשימוש (כדורים אלו עשויים להיות מסוכנים בתנאי מזג אוויר גשמיים).
  2. יש לשחק עם כדור מסוג מספר 5 בלבד, עם היקף של בין 69–71 סמ"מ, ומסה משוערת של 450 גרם (כדורים עם שרוכים רופפים או בעלי בליטות אינם מורשים למשחק).
  3. ליגות וקבוצות מתחת לגיל 13 – רשאיות לשחק עם כדור מספר 4, בעל היקף של 64 ס"מ.

השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. קבוצת כדור-טבעת מורכבת מ-9 שחקנים: 3 שחקני התקפה, 3 שחקני אמצע ו-3 שחקני הגנה. אין לשחק עם יותר מ-3 שחקנים בכל שדה.
  2. לפחות 8 שחקנים של קבוצה חייבים להיות נוכחים בתחילת המשחק. שחקן המגיע לאחר תחילת המשחק, רשאי להצטרף למשחק רק כאשר הכדור מחוץ לתחומי המגרש ובאישור של השופט. בכל שלב במהלך המשחק, אין אפשרות לשחק עם 7 שחקנים. קבוצה שנפסלים לה 2 שחקנים במהלך המשחק – מפסידה הפסד טכני, והקבוצה הנגדית משיגה ניצחון טכני.
  3. לשחקנים אין אפשרות לעזוב את תחומי המגרש ללא אישור מהשופט.
  4. ניתן לבצע 3 חילופים במהלך המשחק. החילוף יכול להתבצע רק כאשר הכדור נמצא מחוץ לתחומי המשחק ובאישורו של השופט.
  5. במקרה בו אחד השחקנים חולה או נפגע במהלך המשחק ואינו יכול להמשיך לשחק, ניתן לבצע חילוף נוסף באופן מיידי. אין אפשרות להחליף שחקן פסול.
  6. אם השחקן הפצוע יצא מתחומי המשחק לטובת קבלת טיפול, לא ניתן לבצע חילוף עד אשר תתברר חומרת פציעתו. המשחק ימשיך עם 8 שחקנים, עד אשר השחקן יוכל לחזור לתפקידו כדי להמשיך לשחק.
  7. במקרה בו 3 החילופים כבר התבצעו, ניתן להחזיר גם את השחקנים שהתחילו את המשחק למגרש בחילופים נוספים. גם שחקן שנפצע במהלך המשחק יכול לחזור בחזרה למשחק, בידיעה כי הסיכון הוא על חשבונו האישי. לא ניתן להכניס למשחק שחקנים נוספים מעבר ל-3 המחליפים (כלומר ניתן לבצע חילופים, אך ניתן להכניס רק את השחקנים שכבר שיחקו במשחק).
  8. השופט יכול להחליט על הארכה של עד 2 דקות המתווספות לפני סיום המשחק ומוגדרת כזמן פציעות (תוספת זמן). במקרה של פציעה חמורה הדורשת טיפול בתוך תחומי המשחק, על השופט לאפשר את מתן הטיפול ולהוסיף את זמן הטיפול בשחקן לזמן הפציעות בסוף המשחק.
  9. שחקן החווה דימום מכל סוג שהוא במהלך המשחק, חייב להיות מוחלף באותו רגע ואין לאפשר לו לחזור למשחק עד שהדימום נפסק. כאשר הדימום נפסק, השחקן יכול לחזור למשחק באישורו של השופט. אם השחקן אינו חוזר למשחק בתוך 5 דקות, החילוף יוכר כחילוף רשמי ועל השחקן המחליף להישאר עד סוף המשחק.

השופט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. רק אדם נייטרלי ומוסמך יכול לשפוט את המשחקים השונים ולהיות מוגדר כשופט.
  2. על השופט לאכוף את כללי המשחק, והחלטותיו במהלך המשחק הן סופיות ואינן ניתנות לערעור. תחומי אחריותו של השופט: א) אכיפת הכללים ושמירה על שיפוט אחיד כלפי 2 הקבוצות. ב) להבטיח כי המשחק מתנהל בצורה מסודרת ולמנוע אירועים חריגים במהלך המשחק. ג) לאפשר משחק שוטף ורצוף. ד) לוודא כי המגרש והכדור עומדים בתקנים השונים.
  3. השופט ישרוק במשרוקית רק במקרים הבאים : א) כדי להתחיל או לסיים את המשחק. ב) לאחר קליעת הכדור לטבעת. ג) כאשר מתרחשת הפרה של אחד הכללים. ד) כאשר הכדור יוצא מתחומי המשחק.
  4. השופט הוא האחראי הבלעדי על הזמן והתוצאה במהלך המשחק. יש באפשרותו להתייעץ עם שופטי הקווים לגבי סוגיות אלה, אך בסופו של דבר החלטותיו בנושא הן סופיות ואינן ניתנות לערעור.
  5. על השופט לאמת את הזמן עם הקוון ושופטי הקו במהלך המשחק.
  6. השופט חייב לאמת את התוצאה במהלך הפסקת המחצית. במקרה בו השופט ו-2 שופטי הקו חלוקים בדעתם לגבי התוצאה, עמדתו של השופט היא זו הקובעת. כאשר 2 שופטי הקו מחזיקים בעמדה אחת ואילו השופט מחזיק בעמדה אחרת, עמדתם של שופטי הקו היא זו הקובעת.
  7. ערעור כנגד החלטתו של השופט, יכולה לנבוע אך ורק מטעמי קיפוח או מטעמי העדפה של השופט כלפי אחת הקבוצות. כל ערעור או התנגדות חייב להיות בהתאם לכללי ההתאחדות ולחוקי המשחק ומגובים בעובדות.

זמני המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. בכל משחק ישוחקו 2 מחציות, כאשר כל מחצית תימשך כ-25 דקות. ההפסקה בין המחציות תימשך כ-3 דקות, ובמהלכה הקבוצות יחליפו צדדים.
  2. אם יש שוויון בסיום המשחק בשלבי ההכרעה של חצאי הגמר והגמר, המשחק יימשך לעוד 10 דקות רצופות. אם עדיין מתקיים שוויון גם בסוף זמן זה, השופט יזרוק את הכדור לאוויר מאמצע המגרש, והקבוצה אשר תקלע את הכדור לטבעת ראשונה, תנצח במשחק.
  3. יש להוסיף זמן פציעות לכל אחת מן המחציות, בהתאם למתרחש במגרש.
  4. כל בזבוז זמן המבוצע במתכוון על ידי אחת הקבוצות, ילווה בזריקת עונשין לקבוצה השנייה. ההתנהגויות הבאות יוגדרו כבזבוז זמן : א) משיכת הזמן במהלך ההתארגנות לקראת חידוש המשחק. ב) משיכת הזמן במהלך חילוף או פציעה של שחקן במהלך המשחק. ג) משיכת הזמן בניסיון החזרת הכדור לתחומי המגרש לאחר יציאתו. ג) משיכת הזמן במהלך החלפת נעליים בגדים וכו'. ה) העפת הכדור במכוון אל מעבר לתחומי המגרש.
  5. בתום הזמן המוגדר למשחק, ניתן לסיימו רק לאחר יציאת הכדור מתחומי המגרש, או לאחר קליעת הכדור לטבעת על ידי אחת הקבוצות.

התוצאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. קליעה מוצלחת מזכה ב-2 נקודות.
  2. קליעה מוצלחת מזריקת עונשין מזכה ב-2 נקודות. לאחר העבירה המכוונת הראשונה, זריקת העונשין יכולה להתבצע מכל מקום שאותו יבחר השחקן הזורק, כל עוד הדבר מתבצע מחוץ לחצי העיגול המקיף את עמוד השער.
  3. במקרה השני של עבירה מכוונת, תתקיים שוב זריקת עונשין והשחקן שביצע את העבירה יקבל כרטיס צהוב.
  4. אם מתקיימת עבירה מכוונת בפעם ה-3, תתקיים זריקת עונשין נוספת והשחקן שביצע את העבירה יקבל כרטיס אדום ויצא מהמשחק למשך 5 דקות.
  5. אם השחקן שזורק את זריקת העונשין מחליט לזרוק מעבר לקו העונשין וקולע את הזריקה, ירשמו 3 נקודות לטובת קבוצתו של השחקן. זוהי החלטה של השחקן הזורק מאין לזרוק את הזריקה והאם לבצע אותה מעבר לקו העונשין.
  6. אזהרה, כרטיס צהוב, או כרטיס אדום, עשויים להישלף על ידי השופט גם לאחר קליעת הכדור לטבעת.

שופטי המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. השופט הראשי.
  2. שופטי הקווים – אחד מכל קבוצה, אשר באחריותם ליידע את השופט הראשי לפני תחילת המשחק לגבי תפקידם. על שופטים אלו לספור את הניקוד באופן עצמאי.
  3. קוון – השופט ייעזר בקוון שיחזיק דגל במהלך המשחק. הקוון עוזר לשופט בצדו השני של המגרש ויציין מתי הכדור יוצא מתחומי המגרש. בנוסף, עליו לציין מאיזה מיקום יחזור הכדור לתחומי המגרש ואיזה קבוצה תבצע זאת.

משקיפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. על המשקיפים להישאר במרחק של מטר אחד מחוץ לתחומי המגרש.
  2. על מאמני הקבוצות להתמקם בצד הנגדי לצד שבו ממוקם השופט, ולתפוס מרחק של מטר אחד מתחומי המגרש.
  3. למשקיפים אסור להתערב במהלך המשחק או להפריע לזורק הכדור במהלך ניסיונו לקלוע לטבעת.
  4. שופט המשחק מוסמך להרחיק מהמשחק כל אחד מהמשקיפים / שופטי הקו / המאמנים, במקרה בו נצפית התנהגות החורגת מהכללים ומהתנהגות מכובדת. בנוסף, השופט יכול לעצור את המשחק עד שהישות המורחקת יוצאת מאזור המגרש.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ringball SA – ringball, ringbal, kortfbal, sport, www.ringballsa.co.za.
  2. ^ About Ringball, www.topendsports.com
  3. ^ South African Korfball Board., Suid-Afrikaanse Korfbalraad gedenkalbum : 75 jaar., Health Wealth Publication, 1982
  4. ^ Arnold Classic Africa - Ringball, web.archive.org, ‏2016-05-08
  5. ^ About Ringball, www.topendsports.com
  6. ^ David Lewis, Enforcing Competition Rules in South Africa, 2013 doi: 10.4337/9781781953754