לדלג לתוכן

כהנים זריזים הם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כהנים זריזים הם הוא כלל הלכתי על פיו הכהנים זהירים וזריזים לקיים את מצוותיהם, ואין לחשוש לעצלות ושכחה מצידם. הזריזות בדברי חז"ל, כוללת גם ובעיקר זהירות, וזהו מובנו של המושג "כהנים זריזים הם": חרוצים ומהירים, זהירים ומדקדקים במעשיהם. המושג מוזכר בתלמוד פעמים רבות[1].

קיימים מספר תחומים בהם מתבטאת זריזות זו: בקיאות בדיני הכהונה ובית המקדש[2], זיכרון הדברים הנחוצים לעבודת בית המקדש[3] וזריזות[4] והישמרות מדברים המטמאים[5].

אופי זה של הכהנים אינו קשור בתכונת טבעם, אלא מצוות הכהונה הן הגורמות לזריזות זו, ולכן רמת זריזות הכהנים היא על פי מדרגת הכהונה, וכך זריזותו של הכהן הגדול גדולה יותר[6]. לפי דעה אחרת, ההנחה שכהנים זריזים הם מבוססת על ההנחה שאדם העוסק במלאכת הקודש - מלאכת ה', למד את ההלכות, ובקי וזהיר בהן[7] .

נחלקו רב יוסף ואביי האם הנחה זו תקפה דווקא בכהנים, שמכיוון שנכנסו למלאכת הקודש מוכח שלמדו היטב את ההלכות לפני כן, שהרי לא כל כהן עוסק במלאכה, רק מי שבקי בכך[8] או שמא בכל אדם בעולם העוסק במלאכה זו קיימת חזקה שלמד את ההלכות ובקי בהן, גם בני חבורה השוחטים את הפסח - דבר המוטל על כל עם ישראל[9].

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]