כהנים זריזים הם

כהנים זריזים הם הוא כלל הלכתי על פיו הכהנים זהירים וזריזים לקיים את מצוותיהם, ואין לחשוש לעצלות ושכחה מצידם. הזריזות בדברי חז"ל, כוללת גם ובעיקר זהירות, וזהו מובנו של המושג "כהנים זריזים הם": חרוצים ומהירים, זהירים ומדקדקים במעשיהם. המושג מוזכר בתלמוד פעמים רבות^[1].

הסבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים מספר תחומים בהם מתבטאת זריזות זו: בקיאות בדיני הכהונה ובית המקדש^[2], זיכרון הדברים הנחוצים לעבודת בית המקדש^[3] וזריזות^[4] והישמרות מדברים המטמאים^[5].

סיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופי זה של הכהנים אינו קשור בתכונת טבעם, אלא מצוות הכהונה הן הגורמות לזריזות זו, ולכן רמת זריזות הכהנים היא על פי מדרגת הכהונה, וכך זריזותו של הכהן הגדול גדולה יותר^[6]. לפי דעה אחרת, ההנחה שכהנים זריזים הם מבוססת על ההנחה שאדם העוסק במלאכת הקודש - מלאכת ה', למד את ההלכות, ובקי וזהיר בהן^[7] .

נחלקו רב יוסף ואביי האם הנחה זו תקפה דווקא בכהנים, שמכיוון שנכנסו למלאכת הקודש מוכח שלמדו היטב את ההלכות לפני כן, שהרי לא כל כהן עוסק במלאכה, רק מי שבקי בכך^[8] או שמא בכל אדם בעולם העוסק במלאכה זו קיימת חזקה שלמד את ההלכות ובקי בהן, גם בני חבורה השוחטים את הפסח - דבר המוטל על כל עם ישראל^[9].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ', עמוד א', דף קי"ד, עמוד ב', מסכת פסחים, דף נ"ט, עמוד ב', דף ס"ה, עמוד א', מסכת ביצה, דף י"ח, עמוד א', מסכת בבא בתרא, דף צ', עמוד א', מסכת חולין, דף קכ"ג, עמוד ב', מסכת זבחים, דף ל"ה, עמוד א', מסכת מנחות, דף מ"ג, עמוד ב'.
^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ד, עמוד ב' על פי רש"י שם. רמב"ן, הקדמה לספר דברים ודברים יז:א
^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף י"א, עמוד ב'.
^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ל"ה, עמוד א'.
^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף י"ח, עמוד א' תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ק"ז, עמוד ב'.
^ תוספות בתלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ו', עמוד ב'.
^ רש"י בתלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף ק"ג, עמוד א'.
^ דעתו של אביי, בערובין קג ב
^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ס"ה, עמוד א', דעתו של רב יוסף בתלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף ק"ג, עמוד א'

[1] תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ', עמוד א', דף קי"ד, עמוד ב', מסכת פסחים, דף נ"ט, עמוד ב', דף ס"ה, עמוד א', מסכת ביצה, דף י"ח, עמוד א', מסכת בבא בתרא, דף צ', עמוד א', מסכת חולין, דף קכ"ג, עמוד ב', מסכת זבחים, דף ל"ה, עמוד א', מסכת מנחות, דף מ"ג, עמוד ב'.

[2] תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ד, עמוד ב' על פי רש"י שם. רמב"ן, הקדמה לספר דברים ודברים יז:א

[3] תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף י"א, עמוד ב'.

[4] תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ל"ה, עמוד א'.

[5] תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף י"ח, עמוד א' תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ק"ז, עמוד ב'.

[6] תוספות בתלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ו', עמוד ב'.

[7] רש"י בתלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף ק"ג, עמוד א'.

[8] דעתו של אביי, בערובין קג ב

[9] תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ס"ה, עמוד א', דעתו של רב יוסף בתלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף ק"ג, עמוד א'

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]