מסכת יומא
_(14781643342).jpg)
מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.
פירוש שם המסכת – יומא (בארמית): היום, כלומר היום המיוחד – יום הכיפורים. בתלמוד הוא נקרא גם בשם יומא רבה – היום הגדול. ואמנם, בתוספתא המסכת נקראת יום הכיפורים. בתלמוד בבלי יש למסכת זו 87 דפים.
מסכת יומא במשנה היא בת שמונה פרקים. שבעת פרקיה הראשונים עוסקים בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, והשמיני בהלכות התענית והצום.
מיקומה של המסכת בסדר מועד[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי הקדמת הרמב"ם למשנה, סידורה של המסכת אחרי מסכת שקלים נעשה בהתאם לסדר הופעות ענייני המסכתות בתורה: מצוות מחצית השקל מופיעה בפרשת כי תשא[1] ואילו דיני יום הכיפורים מופיעים בפרשת אחרי מות[2].
פרקי המסכת[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שִׁבְעַת יָמִים (שמונה משניות[3]) - עוסק בהכנותיו של הכהן הגדול לקראת יום הכיפורים.
- בָּרִאשׁוֹנָה (שבע משניות) - עוסק בקורבן התמיד של השחר.
- אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה (אחת עשרה משניות) - עוסק בתחילת עבודת היום.
- טָרַף בַּקַּלְפִּי (שש משניות) - עוסק בהגרלת שני השעירים ובוידויו של הכהן הגדול.
- הוֹצִיאוּ לוֹ (שבע משניות) - עוסק בהקטרת הקטורת בקודש הקודשים והזאת הדמים.
- שְׁנֵי שְׂעִירֵי (שמונה משניות) - עוסק בשילוח השעיר לעזאזל.
- בָּא לוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל (חמש משניות) - עוסק בסיום עבודת היום.
- יוֹם הַכִּיפּוּרִים (תשע משניות) - דן בחמישה עינויים שיש להתענות ביום הכיפורים: שתייה ואכילה, סיכה, רחיצה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה. בנוסף עוסק הפרק בענייני תשובה. זהו למעשה הפרק היחיד במסכת אשר מתאר את יום כיפור כפי שהוא מוכר לנו היום.
בסה"כ במסכת 61 משניות.
בתוספתא[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתוספתא כוללת מסכת יומא ארבעה פרקים, ובהם אגדות וסיפורים היסטוריים על אישים ואירועים מתקופת בית המקדש. אופייה של התוספתא שונה במידה רבה מזה של המשנה, ואין להבינה אלא עם המשנה. הפרק האחרון בתוספתא מקביל לפרק השמיני במשנה, ואינו תלוי בה כמעט לחלוטין.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציטוטים בוויקיציטוט: 
טקסט בוויקיטקסט: 
משנה מסכת יומא, באתר ויקיטקסט תוספתא, מסכת יומא, באתר ויקיטקסט תלמוד בבלי, מסכת יומא, באתר ויקיטקסט תלמוד ירושלמי מסכת יומא, באתר ויקיטקסט- נוסח המשנה בכתב יד קאופמן
- תלמוד בבלי, מסכת יומא, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית
- כתב יד, מסכת יומא, תלמוד בבלי, מינכן, מאה 13, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ישי גלזנר, מוקדם ומאוחר במשנת יומא, JSIJ 16, 2019
- מידע על מסכת יומא בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מסכתות ששה סדרי משנה | ||
|---|---|---|
| זרעים | ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י) | |
| מועד | שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י) | |
| נשים | יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י) | |
| נזיקין | מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י) | |
| קדשים | זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים | |
| טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים | |
ב – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי י – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי
| ||
