כירורגיית כלי דם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כירורגיית כלי דם היא תחום ברפואה המתמחה בניתוח של כלי הדם כטיפול במגוון מחלות הפוגמות בכלי הדם. ניתוחים כירורגים כוללים שחזור, השתלה וריפוי של כלי הדם וגם הסרת גידולים וסקולריים ודליות. כירורגיית כלי הדם מיועדת בדרך כלל לשיפור זרימת הדם בגוף, איזון או הפחתת לחץ דם באזורים שונים או כהכנה לטיפולים שונים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום כירורגיית כלי דם התחיל להתפתח בארצות הברית בשנות החמישים של המאה העשרים. המנתח האמריקני מייקל דבייקי היה חלוץ בשימוש בדקרון שתלים כדי להחליף או לתקן כלי דם עוד בשנת 1958. דבייקי שהיה כירורג כללי, מנתח לב ומנתח כלי דם ביצע בחייו עשרות אלפי ניתוחים של החלפת כלי דם פריפריים, בטניים ולבביים. עד היום עובדים מנתחי כלי דם לפי הטכניקות הניתוחיות שפותחו בארצות הברית. בשנים האחרונות נוספו טכניקות חדשות של ניתוחי כלי דם בשיטת הלפרוסקופיה.

תחום כירורגיית כלי הדם החל להתפתח באופן משמעותי מ-1990 לאחר שד״ר צ'ארלס דוטר המציא את האנגיופלסטיקה[1]. צ'ארלס, מתמחה ברדיולוגיה חודרנית, הוא הראשון שהציג שימוש בקטטר בלון (להרחבת כלי דם). התפתחות נוספת נעשתה בעקבות מאמץ משותף בין מנתחי לב לרדיולוגים. כיום קיימים מחקרים רבים בתחום המנסים ליעל את הניתוחים האנדו-וסקולרים. אחד המחקרים האחרונים מפתחים כלי דם מלאכותיים [2]. מחקרים נוספים בתחום מנסים לפתח שיטות פחות חודרניות לטיפול במחלות וסקולריות.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל החלו מספר כירורגים לעסוק בנושא בתחילת שנות השישים של המאה ה-20. הראשון שהתחיל נתוחי כלי דם ב-1962 היה פרופ' מרק מוזס מבית החולים תל השומר, שהשתלם בתחום בהמרסמייט הוספיטל בלונדון אצל ד"ר פיטר מרטין. בשנת 1963 התחיל פרופ' דוד ארליק מבית החולים רמב"ם בחיפה לנתח ניתוחי כלי דם, ותלמידו פרופ' אלפרד שרמק המשיך את דרכו. בבית החולים איכילוב בתל אביב התחיל בתחום ב-1965 פרופ' מנדל סטבורובסקי, שחזר מהשתלמות ביוסטון ובלונדון (השתלם אצל ד"ר מייקל דבייקי וד"ר פיטר מרטין). במרכז הרפואי הדסה בירושלים התחילו בתחום פרופ' חנוך מילויצקי ופרופ' הנרי רומנוב.

שיטות טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטות כירורגיית הדם הן בדרך כלל ניקוז כלי דם המפריעים לזרימת הדם, מעקפים לכלי דם פגומים, ניתוחים אנדו-וסקולרים בהם מתבצעת השתלת התקנים שמשפרים או מחליפים אזורים פגומים בכלי הדם.

כירורגיית הדם מבצעת צנתורים והתקנת תומכים שונים שמיועדים לשמור על תקינות זרימת הדם באזור בו מתבצע צנתור. הצנתור מתבצע בין היתר במקרים של מפרצות בעורקים. ניתוח המעקפים ושיטת המעקפים נועדו לעקוף כלי דם פגומים שמונעים זרימת דם תקינה. במקרה של טרשת העורקים ואספקת דם לקויה לאזורים שונים בגוף, קיימות כמה שיטות טיפול. אחת השיטות היא השתלת "בלון" שמרחיב את כלי הדם וכמו כן שליפה כירוגית של קרישי דם ותסחיפים. במקרים של דליות ורידיות, השיטות הן יותר ספציפיות.

טיפול תרופתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כירורגיית הדם מהווה בדרך כלל טיפול משלים לטיפול תרופתי נלווה במחלות וסקולריות.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]