כלודומר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כלודומר
לידה 495
נהרג 21 ביוני 524 (בגיל 29 בערך)
Vézeronce-Curtin, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Guntheuc עריכת הנתון בוויקינתונים
השושלת המרובינגית
אב כלוביס הראשון עריכת הנתון בוויקינתונים
אם קלוטילדה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Thibald
Gonthaire
Clodoald עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כלודומר (Chlodomer; בערך 495 - 21 ביוני 524) היה בנם של כלוביס הראשון, מלך הפרנקים ושל אשתו השנייה קלותילדה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי מות כלוביס הראשון (27 בנובמבר 511) ממלכת הפרנקים חולקה בין ארבעת בניו: תאודוריק, בנו בכורו של כלוביס מאשתו הראשונה (שהייתה נסיכה פרנקית), כלודומר, שהיה בנה בכורה של קלותילדה, ואחיו כילדברט וכלותאר. תאודוריק קיבל את מחציתה המזרחית של ממלכת הפרנקים ומלך כתיאודריך הראשון, מלך מץ, ואילו כלודומר התחלק עם שני אחיו במחציתה המערבית של ממלכת הפרנקים. הייתה זו ממלכת סואסון (או ממלכת סיאגריוס) לשעבר.

כילדברט הראשון הפך למלך פריז וקיבל גם את חלקו הצפוני של עמק הנהר סום, ואת חבלי הארץ שהפכו מאוחר יותר לברטאן, נורמנדי, מיין ואקיטן. כלותאר הראשון הקים את ממלכת נויסטריה, הפך את סואסון לבירתו, ומלבד הערים לאן, נויון, קמברה ומאסטריכט, שלט גם בחלקו התחתון של עמק הנהר מז.

כלודומר קיבל לידיו את הנחלות שהשתרעו לאורך הנהר לואר וקבע את בירתו בעיר אורליאן ככלודומר, מלך אורליאן. מלבד בישופות אורליאן, ממלכתו כללה גם את בישופות טור ואת בישופות פואטייה, וכן את העיר בורז' ואת האזור שהפך מאוחר יותר לחבל לימוזן. הוא נשא לאישה את גונדיוק (495 - 532) שילדה לו שלושה ילדים: גונתר, תיאודבאלד וקלודואל (סן קלוד לעתיד).

אם כי תקופת שלטונו של כלודומר הייתה רצופה מלחמות, הוא עסק גם בענייני הממלכה. היות שהחזיק בתפקיד הרומאי לשעבר של מגיסטר מיליטום היה בסמכותו למנות בישופים. ב- 522, אחרי מותו של דניליוס בישוף טור, כלודומר מינה במקומו את אמאטיוס.

ב-523, בהשפעת אמם קלותילדה, שחפצה לנקום בזיגמונד, מלך בורגונדיה על כך שאביו גונדובד רצח את אביה ואת אימה, כלודומר, מלך אורליאן ושלושת אחיו יצאו למערכה נגד הבורגונדים. הם הביסו אותם, ואחרי שזיגמונד, אשתו ושני בניו נפלו בידיו של כלודומר הוא לקח אותם כאסירים לאורליאן. אולם, גונדומר, אחיו של זיגמונד, יצא בראש צבא בורגונדיה יחד עם בני בריתו האוסטרוגותים, כבש את בורגונדיה בחזרה מידי הפרנקים והוציא להורג את אנשי חיל המשמר שלהם.

ב- 1 במאי 524 כלודומר, מלך אורליאן הוציא להורג את זיגמונד, את אשתו ואת שני בניו, ואחרי כן יצא למערכה מחודשת נגד ממלכת בורגונדיה בעזרת אחיו תאודוריק הראשון. כלודומר נהרג בקרב וזרונטיה ( 21 ביוני 524), כאשר, אחרי שהביס את גונדומר ואת בני בריתו האוסטרוגותים, הם טמנו לו מלכודת. גונדומר המשיך לשלוט בממלכת בורגונדיה עשר שנים נוספות עד אשר ב-534 כלותאר הראשון וכילדברט הראשון פשטו על בורגונדיה וכבשו את העיר אוטן. גונדומר נהרג והמנצחים חילקו ביניהם את ממלכת בורגונדיה.

אחרי מות כלודומר, שלושת בניו נמסרו להשגחת אמו קלותילדה, בעוד שאחיו כלותאר הראשון נשא לאישה את אמם גונדיוק. אך לא היה בכך די כדי להשביע את רצונו של כלותאר הראשון, שרצה לספח לעצמו את נחלותיו של אחיו כלודומר. על פי החוק הסאלי היו חייבים לחלק נחלות אלה בין שלושת בניו של כלודומר. אך כילדברט הראשון שפחד כי המלכה קלותילדה תחלק את ממלכת אורליאן בין בניו של כלודומר, הזמין את אחיו כלותאר הראשון לפריז כדי להגיע להסכם על חלוקת נחלות אלה.

הם החליטו לרצוח את שלושת אחייניהם, או לקצץ את השיער הארוך שלהם, שהיה סמל להיותם בני מלוכה. כדי לתת תוקף חוקי למעשיהם, הם שלחו אל קלותילדה את ארקאדיוס (נכדו של סידוניוס אפולינאריס) עם זוג מספריים ועם חרב. הוא שאל אותה מה על בניה לעשות עם אחייניהם: להשאיר אותם בחיים כשהם קצוצי שיער, או להורגם. על פי הנוהג הגרמאני היה זה בסמכותה של המלכה בלבד להחליט מי יירש את הכתר, ועל פי המסורת הגרמאנית הכתר עבר בירושה קודם כל לאחים ורק אחר כך לבנים, לדודים ולאחיינים. קלותילדה השיבה: "אם אין הם מיועדים למלוך, מוטב לי לראותם מתים מאשר קצוצי שיער."

שני הדודים רצחו את גונתר ואת תיאודבאלד, בניו של אחיהם כלודומר, אך הבן הצעיר קלודואל הצליח להימלט. הוא קיצץ את שיער ראשו, הצטרף למנזר, ומאוחר יותר הפך לסן קלוד, אב מנזר נוז'אן. קלותילדה הניחה את גופות שני נכדיה על אלונקה והביאה אותם לקבורה בכנסיית השליחים בפריז, לצדם של כלוביס ושל ז'נבייב הקדושה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כלודומר בוויקישיתוף