ממלכת סואסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ממלכת סואסון
Reame di Siagrio (486)-HE.png
יבשת אירופה
שפה נפוצה לאטינית
גאלית עתיקה
עיר בירה נוביאודונום (סואסון)
הקמה
תאריך
הכרזת אגידיוס כמלך הרומאים
457
פירוק
תאריך
כיבוש הממלכה ל ידי כלוביס הראשון
486
ישות קודמת Julius Nepos Tremissis.jpg האימפריה הרומית המערבית
ישות יורשת Frankish Empire 481 to 814-Heb.png נויסטריה

ממלכת סואסון או "הטריטוריה הגאלו-רומית" (Domaine gallo-romain) וכן "ממלכת סיאגריוס", "ממלכת אגידיוס" ו"דומיין סואסון" הם כינויים ליישות פוליטית ששלטה על טריטוריה בגאליה במשך 25 שנה (461486).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר הקיסר מיוריאנוס (Iulius Valerius Maiorianus) עלה לשלטון ב-457, אחרי שביסס את מעמדו ברומא, המשימה הראשונה על סדר יומו של הקיסר החדש הייתה להתעמת עם הרומים הגאלים, שהקרע בינם לבין הרומים האיטלקים היה ממשי ומוחשי משך שנים, והוחרף עוד יותר אחרי מותו של אוויטוס, שהיה רומי-גאלי במוצאו, עד כדי כך שהם סירבו להכיר במיוריאנוס כיורשו. ממצאים אפיגרפים מאותה תקופה מליון מציינים רק את לאו הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית ולא מציינים את שמו של מיוריאנוס.

ב-458 מיוריאנוס נכנס לגאליה תוך שהוא אישית מוביל צבא המחוזק על ידי חיילים ברברים, תוך שיתוף פעולה מצדם של הגנרלים (magister militae) אגידיוס ונפוטיאנוס (Nepotianus ). הם הצליחו להכניע את צבא הוויזיגותים של תאודוריק השני, לשחרר את ארל שהוחזקה על ידי הוויזיגותים ולהחזירם לסטטוס של פוידרטוס. בנוסף, קיבל מיוריאנוס חזרה מידיהם את החזקה על היספניה, שכבשו הוויזיגותים 3 שנים קודם לכן בשמו של אוויטוס.

כאות תודה העניק מיוריאנוס לאגידיוס את התואר מגיסטר מיליטום של גאליה. מכאן שעם שקיעת האימפריה הרומית בשלהי העת העתיקה נותר בגאליה כוח שלטוני וצבאי משמעותי בעל ניסיון קרבי שעליו פיקד אגידיוס.

ב-461 כאשר בחר ריקימר לתפקיד שליט בובה את ליביוס סוורוס ומינה אותו כקיסר, אגידיוס, שמונה לתפקידו על ידי פלביוס אאטיוס והיה מיודד עם מיוריאנוס נטר טינה לריקימר על הריגת מאיוריאנוס לא קיבל את סמכותם של ריקימר וסוורוס והכתיר עצמו כקיסר גאליה. ריקימר שהיה עסוק בשמירה על שלטונו ובמאבק באויבים אחרים (הגנרל מרקלינוס, הונדלים והמורים, גאיזריק ואוליבריוס) לא הצליח לכפות את שלטון רומי על הטריטוריה של אגידיוס וכך נוצר הדומיין של סואסון כממלכה עצמאית. שליט דומיין סואסון כינה עצמו מלך, במובן מלכי הגרמאנים (הקניג). סיאגריוס כינה עצמו מלך הרומים, במובן שהוא שליט האוכלוסייה הגאלו-רומית שבאזור בעוד מלכי הפרנקים שולטים על הפרנקים.

אגידיוס נלחם הן בפרנקים ממזרח והן בוויזיגותים מדרום, אולם יחסיו עם דוכסות ברטאן היו כנראה טובים כי אין עדויות על מאבק ביניהם. ב- 463 אגידיוס שיתף פעולה עם כילדריק הראשון, מלך הפרנקים הסאלים. הם הביסו בקרב אורליאן את הוויזיגותים שקיוו להרחיב את שלטונם לאורך הנהר לואר. כילדריק ואנשיו גירשו את הבורגונדים מן העיר ליון והתאחדו עם כוחותיו של אגידיוס בעיר ארל.

ב-464 נרצח אגידיוס, ופאול מאנז'ה, שהיה בן לוויתו, תפס את מקומו. כילדריק בא לעזרתו של פאול מאנז'ה, ולחם בויזיגותים בראש כוחות משולבים פרנקים וגאלו-רומים. ב- 469, אחרי שפאול מאנז'ה נהרג בקרב נגד אודואקר, סיאגריוס, בנו של אגידיוס, תפס את מקומו.

השטח בו החזיק סיאגריוס השתרע בין הנהרות סום והלואר, ובירתו הייתה סואסוןמחוז אן בחבל פיקרדיה שבצרפת).

ב-486, אחרי קרב סואסון כבש כלוביס הראשון את ממלכתו של סיאגריוס, כיבוש זה השלים את השתלטות הפרנקים על גאליה בלגיקה.

האגרטל מסואסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הכתוב אצל ידי גרגוריוס מטור, אחרי כיבוש הממלכה, כחלק מהשלל נלקח ממכנסיית העיר סואסון אגרטל (כד). הבישוף רמיגיוס מריימס ביקש מכלוביס שיחזיר לו רק אגרטל זה מכל השלל שנלקח. אחרי הקרב, כפי שהיה מקובל אצל השבטים הגרמאנים, חילקו את השלל בין הלוחמים. באספת חלוקת השלל ביקש כלוביס כי חוץ מחלקו יינתן לו גם האגרטל על מנת שיוכל להחזירו לכנסייה. רוב הלוחמים הסכימו לוותר על האגרטל אולם חייל אחד התנגד, זרק את גרזינו על האגרטל וניפץ אותו. כלוביס הבליג ומסר לבישוף את האגרטל השבור. כעבור שנה ניצל הזדמנות בה התכנס כל הצבא על נשקו למסדר ביקורת, האשים את החייל השובר בכך שנשקו לא תקין והשליך את הנשק על האדמה. כאשר התכופף החייל להרים את נשקו, הרג כלוביס את החייל כנקמה על המעשה באומרו "כך עשית אתה לאגרטל בסואסון".

סיפור זה, בין היתר מתאר את הצורך בנקמה אצל הפרנקים. גם מלך צריך לנקום על פגיעה בכבודו. והנקמה יכולה להמתין להזדמנות המתאימה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]