כלי שיט בלתי מאויש

כלי שיט בלתי מאויש (בראשי תיבות: כשב"ם, באנגלית: Unmanned surface vehicles - USV או Autonomous surface vehicles - ASV) הוא כלי שיט היכול לפעול ללא צוות אנושי הנמצא עליו.

כשב"מים משמשים לאוקיינוגרפיה, הם זולים יותר מאוניות מחקר, חלק יכולים לנצל את אנרגיית הגלים כאמצעי הנעה עיקרי, ובעזרת תאים סולריים הם יכולים להפעיל את המכשור המותקן עליהם. הדבר מאפשר שהייה של חודשים במים למטרות מחקר אקדמיות או שימושים של חיל ים.

השימושים הצבאיים של כשב"מים הם רבים, ובהם הדמיית מטרות אימון ימיות, סיור, תצפית ובט"ש. הכשב"מים נחשבים כבעלי יתרון במשימות הנחשבות כ"סיזיפיות" ומחייבות חזרתיות רבה היוצרת שעמום בצוותים האנושיים, וגם במשימות הכרוכות בסיכון חיי אדם, כגון סריקה לגילוי וניטרול מיקוש ימי.^[1] חיל הים הישראלי משתמש בכשב"ם מסוג פרוטקטור - הכשב"ם הקרבי הראשון בעולם שהוכנס לשירות פעיל.

במובנים רבים, ההתפתחות של כלי השיט הבלתי מאוישים היא "מהלך טבעי" שמתחבר לפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, רחפנים, מכוניות אוטונומיות ורובוטים בכלל.

כוח משימה 59

בספטמבר 2021, הצי החמישי של ארצות הברית הכריז על הקמת "כוח משימה 59"^[2]. כוח המשימה מורכב ממעט מאוד אנשים (קצת יותר מ-20, נכון לאוקטובר 2022) שתכליתו לפרוש יכולות מבצעיות מבוססות על מערכי כשב"ם - בים הפרסי, בים הערבי ובים האדום. "כוח משימה 59" מתכנן להפעיל למעלה מ-150 כלי שיט בלתי מאוישים תוך פחות משנה וחצי מהיווסדו כאשר מודל ההפעלה כולל מכרזים ייחודיים המאפשרים בעלות והפעלה של כלי השיט על ידי חברות מסחריות, אזרחיות ובכפוף למדינות השונות שנמצאות לאורך חופי הימים המדוברים. כלי שיט אלה אוספים מודיעין ברציפות, במשך חודשים ארוכים, ומשדרים את המידע שנאסף למרכזי שליטה ובקרה שממוקמים במדינות השונות^[3]. פרישה רחבה כזו מאפשרת לאמריקאים לשמור "תמונה ימית" בכל המרחב, למשל, באמצעות לוויינים ולשלוח כשב"ם לכל מטרה שהם מחליטים שמעניינת אותם. במהלך 2022, האיראנים "חטפו" כשב"מים אמריקאים לפחות פעמיים ואולם, שחררו אותם זמן קצר לאחר החטיפה.

סוגי כשב"מים^[4]

"אביר הים" - תוצרת רפא"ל. מטרה: הגנה וסיוע ללוחמים.^[5]
"קטאנה" - תוצרת התעשייה האווירית. מטרה: ביטחון שוטף.^[6]
"שחף" - תוצרת אלביט. מטרה: לוחמה נגד ספינות.^[7]^[8]
"מאנטה ריי" - תוצרת נורת'טרופ גרומן. מטרה: מיועד למשימות ארוכות טווח כמו: מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיינוסים, ומיפוי קרקעית הים. שלב התכנון: אב טיפוס. תכונות: קל משקל ומודולרי. סיימו בדיקות בהיקף מלא. הוכחה יכולת הפעלה, הנעה והיגוי במעמקים ועל פני הים.^[9]

הפעלת כשב"מים במסגרת מלחמת אוקראינה–רוסיה

בשנת 2022 פלשה רוסיה לאוקראינה והחלה מלחמה קשה בין שתי המדינות. אוקראינה היא יצואנית גרעיני חיטה גדולה, ומצד שני השליטה בים השחור הייתה נתונה לצי הרוסי שהטיל מצור על אוקראינה. כיוון שהצי של אוקראינה קטן וחלש בהרבה מהצי של רוסיה, אוקראינה פיתחה אמצעים ושיטות להילחם בצי הרוסי - בין השאר באמצעות הרבה כשב"מים קטנים יחסית, שהופעלו בקבוצות גדולות ובמקביל לכטב"מים, מה שאיפשר לאוקראינה להטביע חלק לא מבוטל מהצי הרוסי (נכון למאי 2025). מצב עניינים זה הוביל את הרוסים לפנות את האוניות שלהם מחצי האי קרים לנמל נובורוסיסק שנמצא מזרחית לחצי האי קרים. ב-2 במאי 2025 הפעילה אוקראינה מבצע משולב של כ-100 כלי טיס לא מאוישים, כמה עשרות טילי שיוט וכמה עשרות כשב"מים - רובם מסוג "מגורה". חלק מהכשב"מים צוידו בטילי אוויר-אוויר מתבייתי חום, מטע"ד אלקטרואופטי כלל כיווני ותקשורת נתונים דרך רשת "סטארלינק". גרסה V5 של ה"מגורה", צוידה בטילי חום רוסיים מסוג AA-11. מול המבצע האוקראיני, הרוסים הפעילו בין השאר, מטוסי קרב מתקדמים מדגם סוחוי 30 - ולראשונה בהיסטוריה ה"מגורה" הפיל מטוס סוחוי 30.^[10] בכדי להצליח להפיל מטוס קרב באמצעות סירה לא מאוישת - צריך ש"מישהו" יגלה את המטוס, יעקוב אחריו באמצעות מכ"ם או בדרך אחרת, יזהה אותו, יעביר את מיקומו כך שטיל החום יוכל לרכוש אותו, יחשב שהמטרה נמצאת בתוך מעטפת הירי - ואז יחליט וישגר. פונקציות הזיהוי עמית-טורף, הווידוא שהטיל אכן עוקב אחרי המטרה טרם השיגור - ככל הנראה, בוצעו על בסיס תקשורת רחבת פס ועם השהיות מזעריות שהתאפשרה על בסיס רשת "סטארלינק". בסוף מאי 2025 האוקראינים פרסמו תמונות של "מגורה גרסה 7" הכוללת שני טילי חום אמריקאים מסוג "סיידווינדר".

ראו גם

כלי צלילה בלתי מאויש

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כלי שיט בלתי מאויש בוויקישיתוף

אמיר הורוביץ וירון ברנדייס, כלי שיט בלתי מאוישים - מגמה בח"י ובעולם, "בין גלים", ספטמבר 2008, עמ' 54.
תא"ל דוד סער סלמה, ‏כלים בלתי מאוישים בזירה הימית, מערכות 456, 2014
אלזה שורקין, העתיד כבר כאן הכירו את כלי השיט הבלתי מאוישים של צה”ל, באתר New-Tech Online,‏ 6 בנובמבר 2017
עודד ירון, אירוע תקדימי בשמי הים השחור עשוי לשנות לחלוטין את עולם הלוחמה הימית, באתר הארץ, 28 במאי 2025
יותם גוטמן, ‏כלי שיט בלתי מאוישים: מאוקראינה עד ציים מערביים – המהפכה הימית החדשה, באתר "IsraelDefense‏", 7 בדצמבר 2025

הערות שוליים

↑ אלזה שורקין, העתיד כבר כאן הכירו את כלי השיט הבלתי מאוישים של צה”ל, באתר New-Tech Online,‏ 6 בנובמבר 2017
↑ כתבה באתר האינטרנט של הצי האמריקאי, ספטמבר 2021
↑ כתבה באתר האינטרנט של הצי האמריקאי, הצי החמישי, מינואר 2022
↑ דין שמואל אלמס, ‏לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב, באתר גלובס, 3 במאי 2024
↑ ניר דבורי, הכירו: כלי השיט שלא צריך לוחמים, באתר מאקו, 30 במרץ 2015
↑ Dubai Airshow 2021: IAI launches USV, EO/IR projects with Edge, Janes.com (באנגלית)
↑ HELRAS dipping sonar completes acceptance tests on Seagull USV, Janes.com (באנגלית)
↑ Elbit Systems to supply Seagull USVs to navy of Asia-Pacific country, Janes.com (באנגלית)
↑ Manta Ray UUV Prototype Completes In-Water Testing, www.darpa.mil
↑ סוכנויות הידיעות, ‏מכה בשווי 50 מיליון דולר: אוקראינה הביכה את מטוס העל הרוסי, באתר מעריב אונליין, 3 במאי 2025

[שורקין-1] אלזה שורקין, העתיד כבר כאן הכירו את כלי השיט הבלתי מאוישים של צה”ל, באתר New-Tech Online,‏ 6 בנובמבר 2017

[2] כתבה באתר האינטרנט של הצי האמריקאי, ספטמבר 2021

[3] כתבה באתר האינטרנט של הצי האמריקאי, הצי החמישי, מינואר 2022

[4] דין שמואל אלמס, ‏לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב, באתר גלובס, 3 במאי 2024

[5] ניר דבורי, הכירו: כלי השיט שלא צריך לוחמים, באתר מאקו, 30 במרץ 2015

[6] Dubai Airshow 2021: IAI launches USV, EO/IR projects with Edge, Janes.com (באנגלית)

[7] HELRAS dipping sonar completes acceptance tests on Seagull USV, Janes.com (באנגלית)

[8] Elbit Systems to supply Seagull USVs to navy of Asia-Pacific country, Janes.com (באנגלית)

[9] Manta Ray UUV Prototype Completes In-Water Testing, www.darpa.mil

[10] סוכנויות הידיעות, ‏מכה בשווי 50 מיליון דולר: אוקראינה הביכה את מטוס העל הרוסי, באתר מעריב אונליין, 3 במאי 2025

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]