לדלג לתוכן

חשיארש הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חשיארש הראשון
𐎧𐏁𐎹𐎠𐎼𐏁𐎠
חשיארש הראשון מלך פרס
חשיארש הראשון מלך פרס
חשיארש הראשון מלך פרס
לידה 518 לפנה"ס
הממלכה האחמנית
נרצח אוגוסט 465 לפנה"ס (בגיל 53 בערך)
הממלכה האחמנית
מקום קבורה איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה האחמנית
תארים מלך
השקפה דתית זורואסטריות עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג אמסטריס
ילדים Darius, Amytis, ארתחששתא הראשון, Rhodogune, Histaspes, Arsames, Artarius, Tithraustes עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת הממלכה האחמנית
אב דריווש הראשון
אם אטוסה
יורש העצר ארתחששתא הראשון
מלך הממלכה האחמנית
485 לפנה"ס465 לפנה"ס
(כ־20 שנה)

חְשְיָארְשָׁ הראשוןפרסית עתיקה: חְ'שַׁיָארְשָׁא; פירוש מקובל: "מולך על גיבורים" או "גיבור שבמלכים";[1] מוכר בצורה היוונית של שמו: קְסֶרְקְסֶס, Ξέρξης, באותיות לטיניות Xerxes) היה מלך פרס האחמנית בשנים 485465 לפנה"ס. הוא היה בנו של המלך הקודם, דריוש הראשון, ולאחר שנרצח על ידי אחד מיועציו, עלה לשלטון בנו ארתחששתא הראשון. בזמנו של חשיארש הגיעה הממלכה לשיא גודלה, וכללה את אסיה הקטנה, כל המזרח התיכון, פרס, באקטריה, סוגדיאנה, פארתיה, חלקים מהודו וחלקים מתראקיה.

על פי סברה רווחת, חשיארש מזוהה כמלך אחשוורוש ממגילת אסתר (אחרים סוברים שמדובר בבנו ארתחששתא). אחת הראיות לכך היא כתיבת השם (ולא קריאתו) בסוף מגילת אסתר (פרק י', פסוק א') בצורה "אחשרש".

חשיארש היה בנם של דריוש הראשון ושל אטוסה, בתו של כורש הגדול. אף שלא היה בכור בני דריוש, התמנה ליורש העצר, כנראה משום שהיה הראשון שנולד לאחר עלייתו לשלטון של דריוש, או הראשון שנולד מאשתו אטוסה.

פועלו הראשון כמלך היה לדכא מרד שפרץ במצרים, ולהכפיף את מצרים לשלטון נוקשה ומחמיר יותר, בניגוד למדיניות הסובלנית יחסית שהנהיגו קודמיו. מדיניותו הנוקשה התבטאה גם ביחסו לבבל, שפגע במידת עצמאותה. הוא הרס את מקדש אסגילה וניתץ את פסל מרדוך, האל־הפטרון של העיר ששכן במקדש, מה שהוביל למספר התמרדויות שגם הן דוכאו ביד קשה.

האירוע המרכזי בחייו היה יציאתו למלחמה כנגד יוון, שבאה כתגובת-נגד למרד האיוני ולהפסד בקרב מרתון, שאירעו בימי אביו.

ההיערכות למסע המלחמה החלה ב-483 לפנה"ס בגיוס אחד הצבאות הגדולים ביותר שידע העולם עד אז, כשלפי הערכות מודרניות גודלו הגיע לכ-300 אלף איש. גודל הצי היה בין 400 לאלף אוניות. חרף ההכנות הקפדניות, במלחמה נחלו הפרסים מפלה קשה: ביבשה אמנם ניצחו תחילה בקרב תרמופילאי, שנערך בין ה-12 ל-19 בספטמבר 480 לפנה"ס, אך ספגו בו אבדות קשות. בזירה הימית, הפרסים נוצחו על ידי האתונאים בקרב סלמיס; הם ניגפו סופית לאחר תבוסתם המכרעת בקרב פלטאיה ובקרב מיקאלה (479 לפנה"ס).

לאחר מפלתו שב חשיארש לפרס. לפי מקורות יווניים הוא תואר מאז כמתמסר לחיי הוללות ותאווה. עם זאת, מדובר במקורות שנכתבו מנקודת מבט עוינת שביקשה להמעיט מערכו, ולכן נראה שתיאוריהם מוגזמים.

חשיארש מצא את מותו כשארטבנוס (אנ'), אחד משריו, התנקש בו במיטתו. לאחר מותו עלה לשלטון בנו, ארתחששתא הראשון.

במחוז המדאן נמצאה כתובת גנג'נאמה שנכתבה על ידי חשיארש, ובה מתוארים אילן היוחסין ומעשיו של המלך.

חשיארש באמנות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חשיארש הראשון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. תמר עילם גינדין, מגילת אסתר: מאחורי המסכה, הוצאת זרש, 2022, עמ' 18.
הקודם:
דריווש הראשון
השושלת האחמנית הבא:
ארתחששתא הראשון