כנסיות מהתקופה הביזנטית באשקלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כנסייה ביזנטית באשקלון

הכנסיות מהתקופה הביזנטית ברחוב צבי סגל וברחוב יקותיאל אדם באשקלון הן שרידים מן המאות הרביעית והחמישית לספירה.

בתקופה הביזנטית נבנו כנסיות רבות  באשקלון, כשהעיר הגיעה לשיא גודלה ועושרה. אחת מהן היא הכנסייה הממוקמת ברחוב צבי סגל שבשכונת ברנע בצפון אשקלון. רצפת פסיפס של כנסייה נוספת נחשפה ברחוב יקותיאל אדם באותה שכונה באשקלון.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה הביזנטית, אשקלון הייתה אחת הערים החשובות והידועות בעולם בכלל ובארץ-ישראל בפרט. היא הייתה עיר משגשגת ובעלת תרבות עשירה שנודעה בכנסיותיה ובבתיה המפוארים, וחשיבותה התבטאה גם במינוי בישוף לעיר. בתקופה זו נבנו בעיר כנסיות רבות. לאחר כיבוש העיר על ידי הערבים באמצע המאה ה-7 לספירה, ננטשו הכנסיות. עם הזמן הן כוסו בחול, ורק שרידים שלהן שונים נותרו חשופים.[1][2][3]

הכנסייה ברחוב צבי סגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסייה ברחוב צבי סגל כונתה בקרב תושבי האזור הערבים בשם "חירבת א-סאווריף". היא נחשפה בשנת 1954 על ידי הארכאולוג יעקב עורי מרשות העתיקות במהלך חפירת הצלה שהתקיימו בזמן עבודת סלילת רחוב צבי סגל בשכונת ברנע בצפון אשקלון.[3][2][1]

מידותיה המשוערות של הכנסייה הן 25X16 מטר. היא בנויה על יסודות גרניט מלוטשים יפה ובסיסי שיש. היא בעלת אפסיס (גומחה חצי עגולה בחלק המזרחי) שמשני צדיו חדרים בעלי מבנה מרובע, המכונים פרוטאזיס (שם הכינו את הלחם לקרבן) ודיאקוניקון (בו נאספו מנחות הקהילה).

חלל הכנסייה חולק על ידי שתי שורות עמודים לאולם ולשתי סיטראות משני צדדיו. מדרום לכנסייה נחשפו חדר תפילה ושרידי חדר טבילה. בשטח הכנסייה נמצאו עמודים וכותרות מוטלים על הרצפה, חלקם מעוטרים בצלבים, וכן שרידי פסיפס ושברי זכוכית. המבנה היה כנראה בן שתי קומות.

רצפת הפסיפס ברחוב יקותיאל אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

רצפת פסיפס

רצפת הפסיפס ברחוב יקותיאל אדם בשכונת ברנע באשקלון נחשפה על ידי וסיליוס צפיריס מרשות העתיקות בעת ביצוע חפירות הצלה במערב שכונת ברנע בשנת 1967.[דרוש מקור: בערך על צפיריס כתוב שהכנסייה נחפרה ב-1969]

רצפת הפסיפס שייכת לסיטרה הצפונית של כנסייה מהתקופה הביזנטית שנמצאה במקום. מידות רצפת הפסיפס הן 6X10.4 מטר. הפסיפס בעל דגם גאומטרי שהוקף במסגרת מעוטרת העשויה שריגי גפן המתפתלים מתוך אמפורה (כד). ברצפה משולבות כתובות ביוונית. במרכז הרצפה הכתובת:  "בשנת 602 בחודש ארטמיוס אנדיקציה 8 בחסות הבישוף אנסטסיוס, אהוב האל והקדוש ביותר נעשתה כל עבודת הדיוקוניקון מן היסוד ורוצפה." בחלקה המערבי של הרצפה שתי כתובות נוספות ביוונית. באחת קטע מתהילים - מזמור כ"ג: "ה' רועי לא אחסר." בשנייה קטע מתוך תהלים, מזמור צ"ג, פסוק ה' עם ציון תאריך בניית החצר והפסיפס: "לביתך נאוה קודש ה' לאורך ימים. נבנה ורוצף בפסיפס בשנת 597 חודש ...אינדיקציה ...".  על-פי הכתובות, נבנתה הכנסייה בין השנים 493–499 לספירה.[1]

ביביליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  •   ששון, א.,סובול,ג, 2012, "אתרים היסטוריים באשקלון" תשע"ג.
  •   וילנאי, ז.,1963, "אשקלון החדשה והעתיקה"  עמוד 77
  •   ששון, א.,2008, אשקלון- סקר אתרי מורשת, עמודים: 127 - 130.
רצפת הפסיפס - מבט מרחוב יקותיאל אדם
רצפת הפסיפס - מבט מרחוב יקותיאל אדם

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 ששון, א.,סובול,ג, אתרים היסטוריים באשקלון, מו"ל לא ידוע, 2012, עמ' 23 – 26
  2. ^ 2.0 2.1 וילנאי, ז., אשקלון החדשה והעתיקה, מו"ל לא ידוע, 1963, עמ' 77
  3. ^ 3.0 3.1 ששון, א., סקר אתרי מורשת, עיריית אשקלון, 2008, עמ' 127 - 130