לדלג לתוכן

ספינה (אדריכלות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הספינה הראשית
ספינות צדדיות
הספינה הראשית הגותית בקתדרלת ריימס, צרפת (מבט מערבה)
הספינה הראשית הגותית בקתדרלת נאנט, צרפת (מבט מזרחה)
הספינה של כנסיית סנטו ספיריטו בפירנצה מתקופת הרנסאנס

הספינה, הספינה הראשית או אולם התווךלטינית: Navis; באנגלית: Nave) היא החלל המרכזי של הכנסייה.

החלק המרכזי של הכנסייה, כלומר מבנה האורך שלה, נקרא גם ספינה (לטינית: Navis, אנגלית: Nave) או "אולם התווך", ולצדדיו 'ספינות משניות', 'מעברים' או 'סִטראות' (אנגלית: Aisles). המילה 'ספינה' נובעת מדמיון לשלדה של סירה: לבזיליקות המוקדמות היה גג עץ בצורת משולש, הנתמך על מערכת עמודים ותומכות המזכירים שלדה של סירה, וכן משום שבוני הגגות המוקדמים בנו גם ספינות[דרוש מקור]. בנצרות קיבל השם 'ספינה' משמעות נוספת: הכנסייה משולה לספינה שתביא את המאמין אל גן העדן.

שורות עמודים מחלקות את החלל המרכזי של הבזיליקה לאגפי משנה (סטראות), המכונים גם 'ספינות משניות' (לעומת הספינה הראשית). בכנסיות רבות היה החלל מחולק בין קהלים מסוגים שונים. בכנסיות ימי הביניים, לדוגמה, ישבו בקדמת הבזיליקה, במקום הקרוב לאפסיס במזרח, בני האצולה.

בדרך כלל כלל אולם התווך גבוה ושתי הספינות המשניות (אחת מכל צד) נמוכות ממנו. קתדרלות גדולות (כגון קתדרלת בורז' וקתדרלת קלן) כללו לעיתים שתי ספינות משניות מכל צד, ובכך חילקו את חלל הכנסייה לחמישה אגפים. מעל הספינות המשניות הנמוכות נבנו גלריה ותמיכות לספינה הראשית. עם זאת יש כנסיות שבהן הספינות המשניות הן באותו גובה כמו הספינה הראשית. כנסיות כאלה נקראות כנסיות אולם (Hall church).

גודל הספינה, הפרופורציות שלה ומידת האווריריות של מעטפת החלל שלה, היו גורם מחולל בהתפתחות אדריכלות הכנסיות. הניסיונות המתמשכים מצד אדריכלי הכנסיות לאורך ההיסטוריה ליצור חללים גבוהים ורחבים יותר ובעלי קירות דקים יותר שדרך הפתחים שלהם תיכנס כמות גדולה יותר של אור, הביאו בסופו של דבר להתפתחות של צורת הכנסיות הטיפוסית. צורה זו הנובעת כולה ממאפייני הספינה, כוללת תמיכות או תמיכות דואות בצידיה, ותחתן נוצר המקום לספינות המשניות, גג עץ משופע שנבנה מעל לקירוי הספינה וחזית חיצונית המרמזת על צורת החלל הפנימי.

באדריכלות הנוצרית המוקדמת, כמו במבני הבזיליקה של האדריכלות הרומית, קורתה לרוב הספינה הראשית בקורות עץ, או במקרים נדירים יותר בקמרון חבית. אדריכלות הרומנסק החלה להשתמש בקמרונות צולבים כדי ליצור את החלל הראשי מחולק לתאים נפחיים לאורכו. ברומנסק המאוחר נעשה גם שימוש בקמרונות סקספרטייט. הספינה הרומנסקית יצרה חלוקה ברורה של אותם תאים נפחיים: לצד כל תא שקורה בקמרון אחד חולקו צידיו על ידי עמוד משני בין שני עמודים עיקריים אשר הקטינו את גודל התאים בספינות המשניות בחצי.

באדריכלות הגותית נעשה שימוש בקמרונות צלעות (בעלי שש צלעות במוקדמת ובעלי ארבע צלעות בבְּשֵלה) שהדגישו את הקווים של התקרה. בגותיקה המאוחרת באירופה התפתחו קמרונות רשת מורכבים, ובגותיקה המאוחרת באנגליה התפתחו קמרונות הצלעות לקמרונות מניפה. בסגנון זה הקווים האנכיים שלאורך העמוד מתרחקים זה מזה, לקראת התקרה, ויוצרים לספינה הראשית מראה המזכיר שורת עצים ביער. הספינות הגותיות הרקיעו לגבהים חדשים (ראו רשימה בהמשך) תוך שהן נתמכות במערכת עמודים מורכבים וקשתות מבפנים ותמיכות דואות מבחוץ.

אדריכלות הרנסאנס שהתפתחה באיטליה לא השתמשה כלל בקמרונות מרובי קווים, אלא בקמרונות פשוטים יותר, לרוב קמרון חבית אחד לכל אורך הספינה, או אפילו תקרה שטוחה ללא קמרון בכלל ובה עיטורים בלבד. קיימות כנסיות רבות שנבנו באיטליה במאה ה-15 וה-16 שבהן תקרת הספינה הראשית היא משטח אופקי הבנוי על קורות עץ או גמלון משולש מקורות עץ.

השימוש בקמרונות מסוגים שונים נפוץ עד ימינו. בכנסיות רבות שנבנו במאה ה-20 נעשה שימוש בקמרונות בעלי צורות קלאסיות, שנבנים מבטון מזוין או בטכנולוגיות חדשות אחרות. לעומתן קיימות כנסיות מודרניות, בעיקר בנצרות הלא-קתולית, אשר צורת החלל בהן שונה לחלוטין, או שכלל לא קיימת ספינה ראשית ברורה כבדורות הקודמים.

רשימת הקתדרלות בעלות הספינות הראשיות הגבוהות ביותר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קתדרלת אמיין - 42.3 מטר
קתדרלת ריימס - 38 מטר
קתדרלת פירנצה.
קתדרלת מילאנו - 45 מטר
קתדרלת קלן - 43.35 מטר
קתדרלת פלמה דה מיורקה - 44 מטר

להלן רשימה של קתדרלות וכנסיות המסודרות לפי גובה הספינה הראשית (Nave). הנתון מופיע ביחידות שבו הוא ניתן במקור, עם המרה אוטומטית ממטר לרגל ומרגל למטר (בסוגריים).

קתדרלה/כנסייה גובה מיקום הערות
קתדרלת בווה
צרפתצרפת בובה, צרפת פרתנון של הגותיקה הצרפתית". רק מפרץ אחד של הספינה הראשית נבנה והקתדרלה קרסה במהלך הבנייה. קמרונות בית המקהלה נבנו מחדש לגובה זה ועדיין על תילם. הקתדרלה לא הושלמה מעולם.
קתדרלת קלן
גרמניהגרמניה קלן, גרמניה היחס הגדול ביותר בין גובה הספינה לרוחבה
בזיליקת פטרוס הקדוש
הוותיקןהוותיקן רומא, הוותיקן תקרה ללא קמרונות, לא קתדרלה
קתדרלת מילאנו
איטליהאיטליה מילאנו, איטליה הקתדרלה השלמה בעלת הקמרונות הגותיים הגבוהים בעולם
בזיליקת פטרוניוס הקדוש איטליהאיטליה בולוניה, איטליה החזית לא הושלמה
סגרדה פמיליה ספרדספרד ברצלונה, ספרד עדיין בבנייה אף על פי שהספינה הראשית כבר נשלמה עד לגובה זה. לא קתדרלה
קתדרלת לה סאו ספרדספרד פלמה דה מיורקה, ספרד הקמרונות הגבוהים ביותר בספרד
סנטה מריה דל פיורה איטליהאיטליה פירנצה, איטליה
קתדרלת אמיין צרפתצרפת אמיין, צרפת הקמרונות הגבוהים בצרפת
קתדרלת סביליה ספרדספרד סביליה, ספרד הקתדרלה הגותית הגדולה בעולם מבחינת נפח
המינסטר של אולם גרמניהגרמניה אולם, גרמניה הכנסייה הגבוהה בעולם, בעלת צריח המתנשא לגובה של 161.53 מטר
קתדרלת מץ צרפתצרפת מץ, צרפת -
קתדרלת נרבונה צרפתצרפת נרבונה, צרפת רק בית המקהלה נבנה
מריינקירכה גרמניהגרמניה ליבק, גרמניה קמרונות הלבנים הגבוהים בעולם
קתדרלת ריימס צרפתצרפת ריימס, צרפת
קתדרלת יוחנן הקדוש השמימי ארצות הבריתארצות הברית ניו יורק, ארצות הברית לא הושלמה
קתדרלת סנט פול הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת לונדון, אנגליה תקרה ללא קמרונות
קתדרלת בורז' צרפתצרפת בורז', צרפת -
קתדרלת שארטר צרפתצרפת שארטר, צרפת
קתדרלת ליברפול הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת ליברפול, אנגליה -
קתדרלת סלמנקה ספרדספרד סלמנקה, ספרד -
קתדרלת נוטרדאם (פריז) צרפתצרפת פריז, צרפת
קתדרלת לה מאן צרפתצרפת לה מאן, צרפת -
קתדרלת ויטוס הקדוש צ'כיהצ'כיה פראג, צ'כיה -
קתדרלת סגוביה ספרדספרד סגוביה, ספרד -
Stockholm, Engelbrektskyrkan שוודיהשוודיה סטוקהולם, שוודיה הקמרונות הגבוהים בסקנדינביה
מנזר וסטמינסטר הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת לונדון, אנגליה לא קתדרלה

הערה: בחלקים התחתונים של הרשימה ייתכן וחסרות כנסיות.

מקורות וספרים עם נתונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • (Ch) Frederick Cheam, Great Cathedrals
  • (FM) Der Geschichtliche Weg Der grossen Kathedralen Frankreichs, France Monuments
  • (W) Christopher Wilson, The Gothic Cathedral

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ספינה בוויקישיתוף
  • ספינה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]