כנסייה (מוסד)

כנסייה היא התארגנות דתית המאופיינת על ידי מיסוד של תפקידים ויחסים דתיים ותביעה לחלות לאומית (כנסייה לאומית של אומה מסוימת) או אוניברסלית (החלה על כל האנושות, כמו הכנסייה הקתולית). הכנסייה במובנה זה, נוצרת בדרך של תהליך התפתחותה של דת חדשה (למשל, הנצרות) או על ידי פילוג של כנסייה קיימת (פילוג הכנסייה האנגליקנית מהכנסייה הקתולית, למשל).

תהליך היווצרות הכנסייה

כנסייה נוצרת במספר שלבים, שאינם בהכרח עוקבים, אלא יכולים להתרחש במקביל:

מיסוד - ככל שקהילה דתית חדשה הולכת וגדלה, נבצר ממנה לשמור על יציבות וסדר המבוססים רק על הקשרים האישיים שבין חבריה. על כן, עולה הצורך במיסוד של המבנה הארגוני ושל חובות וזכויות חברי הקהילה. המיסוד כולל היווצרות של שכבת נושאי תפקידים דתיים מקצועיים - כהונה. הכהונה מתארגנת במבנה היירארכי ובירוקרטי של דרגות ותפקידים, סמכויות, זכויות וחובות. הכהונה כפופה לתהליכים רוטיניים של משמעת, מנגנוני פיקוח וחוקים מיוחדים (המשפט הקאנוני, למשל).

תפקיד וכאריזמה - בקהילה דתית קטנה (כמו הנצרות בתחילתה) החסד האלוהי והגאולה שורים על הקהילה כולה ("הקהילה הקדושה"). עם מיסוד הכנסייה, הופכת זאת למקור החסד ועל כן הגאולה יכולה לנבוע רק בתוכה. השלב הבא הוא נטילת מונופול על חלוקת החסד הדתי, בעזרת הכהנים שהם המתווכים בין האל והמאמינים. רק לכהנים אלו יש כלים לחלוקת חסד וגאולה (הסקרמנטים בנצרות הקתולית). הכהנים אינם בהכרח אנשים חסרי חטא. עיסוקם נובע מתפקידם בהיירארכיה הכנסייתית ולא מתכונותיהם האישיות. כדי לשמור על סדר זה, הכנסייה שוללת בתוקף ובאופן מוחלט מגע ישיר בין מאמין ואלוהיו, שלא בתיווך הכהנים.

קאנוניזציה - הכנסייה בלבד קובעת את מהות, סדר ולשון כתבי הקודש ורק לאנשיה יש סמכות דתית לפרש כתבים אלו. הכנסייה גם קובעת את נוסח טקסי הפולחן, התפילות ומועדי החגים השונים. היא קובעת קדושים וצורות הפולחן המיוחדות להם.

התפשרות עם המציאות - במסגרת של קהילה דתית קטנה או כת דתית, החברים נדרשים לאורח חיים דתי חמור וקיצוני. דבר זה אינו אפשרי במסגרת של כנסייה גדולה. המבקשים והמוכנים להמשיך באורח החיים הדתי החמור פורשים, בדרך כלל, מהציבור והופכים לנזירים. על רוב הצבור, מאידך, מותאמות מצוות דתיות שהציבור יכול לעמוד בהן והמותאמות ליכולתם וסגולותיהם של בני אדם "רגילים". הכנסייה חייבת להתפשר עם המציאות החברתית כדי למשוך אליה את מירב הציבור על כל גווניו התרבותיים והמעמדיים. המאמין הופך לחבר בארגון הכנסייה אך בניגוד להרבה ארגונים אחרים, הוא אינו בוחר בכנסייה אלא מוכנס כחבר בה ומשתמש בשירותיה כפי שהוא משתמש בשירותי מוסדות אחרים. שירותים אלו כוללים, לרוב: ענייני אישות, תרבות, סעד, בריאות ועוד. כך נוצרת תלות הדדית בין החברה והכנסייה. מצד אחד החברה תלויה בכנסייה הקובעת ומפקחת על נורמות ואורחות חיים בתחומים רבים של החברה ומצד שני הכנסייה חייבת למתן ולסגל את דרישותיה לחברה כדי שפיקוח זה של הכנסייה יוכתר בהצלחה.

הכנסייה והשלטון החילוני

הכנסייה והשלטון החילוני הם בעלי ברית ויריבים כאחד. הם בעלי ברית כי:

• במקרים רבים השלטון האזרחי זקוק ללגיטימציה מצד הכנסייה כדי להתקבל על ידי העם. שליטים רבים מוכרזים על ידי הכנסייה כנבחרי האל והם נמשחים לתפקידם בכנסיות ועל ידי כהני דת.
• הכנסייה זקוקה לשלטון החילוני כדי שזה יבטיח וינצור את המונופול הדתי שלה.

היריבות בין הכנסייה והשלטון החילוני נובעת מכך שכל אחד מהם רוצה לחדור לתחומו של השני ולהשתלט על אחוזות כוח שם. הכנסייה שאפה תמיד לחדור לתחומי הפוליטיקה והכלכלה החילונית ואילו השלטון החילוני נטה להתערב בענייני דת ודוגמה וגם להשתלט על נכסים כלכליים של הכנסייה. הפתרונות האפשריים לקונפליקט זה הם:

• שלטון מלא של הכנסייה (כמו שלטון הדלאי למה בטיבט או הכהן הגדול בימי בית שני) המכונה שלטון תאוקרטי.
• השתלטות השליט החילוני על הכנסייה והפיכתה לאחת מזרועות השלטון החילוני (כמו באנגליה שם המלכה היא גם ראש הכנסייה האנגליקנית).
• הפרדה מוחלטת בין התחום החילוני והתחום הדתי (בין "מלכות השמיים" ו"מלכות הארץ" של אוגוסטינוס הקדוש) כפי שקיימת היום במדינות מודרניות רבות.

הכנסייה בחברה המודרנית

בחברה המודרנית, הכנסייה היא גורם שמרני. כאשר הכנסייה מגיעה למצב של יחסים תקינים עם השלטון החילוני הקיים ושומרת, על ידי כך, על האינטרסים שלה, היא תומכת בהכרח בשלטון הקיים ומתנגדת לשינויים ומהפכות. במקרים רבים ראשי ונכבדי הכנסייה שייכים לשכבות העליונות של החברה הקיימת ועל כן אינם מעוניינים בשינויים חברתיים. שמרנות זו מביאה את הכנסייה למצב של התנוונות רוחנית, סטגנציה ואי יכולת להענות לתביעות של מציאות משתנה. לעיתים, עקב כך, פוקד משבר חמור את הכנסייה, משבר היכול להביא להופעתו של רפורמטור שישנה את הכנסייה מיסודה או לפילוג בתוך הכנסייה. בקצה השני המשבר יכול להביא לקרע חברתי ולמלחמת תרבות ודת. יש גם הרואים בפוליטיזציה של הכנסיות עם הופעת מפלגות דתיות, שיא של ניוון כנסייתי ודתי-מוסרי.

לקריאה נוספת

• CATHOLIC ENCYCLOPEDIA - www.newadvent.org/cathen/a.htm
• , A history of christianity Owen Chadwick, 1995
• הכנסייה הקתולית בימי הביניים, סופיה מנשה, האוניברסיטה הפתוחה, 2005