כריסטופר אלכסנדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כריסטופר אלכסנדר
Christopher Alexander
Christopher Alexander.jpg
לידה 4 באוקטובר 1936 (בן 81)
וינה, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת הרווארד, טריניטי קולג', בית הספר לעיצוב של הרווארד עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה אדריכלות עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס וינסנט סקלי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כריסטופר אלכסנדרגרמנית: Christopher Alexander; נולד ב-4 באוקטובר 1936) הוא אדריכל שהתפרסם הן בזכות התאוריות שלו והן בזכות כ-200 פרויקטי בנייה ברחבי העולם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדר נולד בווינה שבאוסטריה, גדל באנגליה והחל את לימודיו בתחום המדע. ב-1954 זכה במלגת 10 המצטיינים באוניברסיטת קיימברידג' בכימיה ופיזיקה והמשיך בלימודי מתמטיקה. הוא קיבל תואר ראשון בארכיטקטורה ותואר שני במתמטיקה. את הדוקטורט בארכיטקטורה עשה בהרווארד (הדוקטורט הראשון במקצוע בהרווארד). באותו זמן, עבד במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בתאוריית תחבורה ובמדעי המחשב. בנוסף, עבד בהרווארד בלימודי cognition and cognitive. הוא הפך מרצה לארכיטקטורה בברקלי ב-1963 ולימד שם ברציפות במשך 38 שנים. הוא מזוהה בעיקר כאבי תורת שפת התבנית במדעי המחשב.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

The Timeless Way of Building[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר The Timeless Way of Building (בתרגום חופשי: הדרך הנצחית של הבניה) יצא ב-1979, עוסק בנושאי אדריכלות ושפת תבניות ומתאר את שלימות השימוש אליה בניינים יכולים לשאוף.

לפי אלכסנדר יש דרך אחת נצחית למבנה. המסורות הגדולות של מבני העבר, הכפרים והאוהלים ותבניות בהן בני אדם מרגישים בבית, נבנו מאז ומעולם על ידי אנשים שהיו מאוד קרובים למרכזה של דרך זו. בלתי אפשרי ליצור מבנים או ערים נפלאות, מקומות יפים, מקומות בהם אתה מרגיש עצמך, מקומות בהם אתה מרגיש חי, בדרך אחרת מלבד דרך זו.

דרך זו תוביל כל אחד שיחפש אותה למבנים שהם עצמם עתיקים בצורתם, כמו העצים והגבעות וכפי שפנינו שלנו הם.

Pattern Language: Towns, Buildings, Construction[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מתאר שיטת ארכיטקטורה מעשית בצורה שבה מתמטיקאי או מדען למדעי המחשב יגדיר כדקדוק גנרטיבי. העבודה החלה מהבחנה כי ערים ימי ביניימיות רבות הן מושכות והרמוניות. אלכסנדר טען כי זה קורה משום שהן נבנו על פי חוקים מקומיים שדרשו מאפיינים ספציפיים, אך עם זאת שחררו ארכיטקטים לאמצן למצבים ספציפיים.

הספר מספק חוקים ותמונות ומשאיר את תהליך קבלת ההחלטות לסביבה הספציפית המדויקת של הפרויקט. הוא מתאר את השיטות המדויקות לבניית עיצובים שימושיים, בטיחותיים ומושכים בכל קנה מידה ממחוזים שלמים, שכונות, חדרים, ריהוט בנוי ועד לרמה של ידיות לדלת.

הספר כולל סקרים וחישובים מבניים ומערכת בנייה מפושטת המתמודדת עם מחסור אזורי של עץ ופלדה. משתמש בחומרים קלים לאחסון ולא יקרים וייצר מבנים קלאסיים וארוכי חיים באמצעות כמות קטנה של חומרים, עיצוב ועבודה.

השיטה בספר זה אומצה על ידי אוניברסיטת אורגון. היא אומצה גם על ידי ערים כתקן בנייה. הרעיון לשפת התבנית נראה כמתאים ליישום לכל משימת הנדסה מורכבת. תאוריה זו יושמה לחלקן והשפיעה במיוחד בהנדסת תוכנה, בה תבניות שימשו לתיעוד ידע כללי בתחום.

The Nature of Order: An Esseay on the Art of building and the Nature of the Universe[עריכת קוד מקור | עריכה]

כולל את "תופעת החיים, התהליך של יצירת חיים, חזון של עולם חי והאדמה המאירה"- עבודותיו האחרונות של אלכסנדר. העבודה מביאה תאוריה חדשה בנוגע לטבעו של המרחב ומתארת כיצד תאוריה זו משפיעה על החשיבה לגבי ארכיטקטורה, בנייה, תכנון והדרך בה אנחנו רואים את העולם באופן כללי. התבנית הסטטית ברובה משפת התבנית תוקנו על ידי "עוד רצף דינמי", המתאר איך לעבוד לקראת תבניות (דבר שיכול להראות בצורה כללית כסופו של רצף). רצף, כמו תבנית, מבטיח להיות כלי לנקודת מבט רחבה יותר מבניינים (כפי שהתאוריה שלו מקיפה יותר מארכיטקטורה).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כריסטופר אלכסנדר בוויקישיתוף