לדלג לתוכן

כריסטינה מורפובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כריסטינה וסילבה מורפובה
Христина Василева Морфова
לידה 24 באפריל 1887
סטארה זאגורה, נסיכות בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 ביוני 1936 (בגיל 49)
פירדופ, ממלכת בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Христина Василева Морфова עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ברנו, סופיה, פראג עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול סופרן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת בולגרית, צ'כית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כריסטינה וסילבה מורפובהבולגרית: Христина Василева Морфова;‏ 24 באפריל 18871 ביוני 1936) הייתה זמרת אופרה ואופרטה בולגרייה. מורפובה הייתה בעלת קול סופרן במנעד של שלוש אוקטבות והופיעה בעיקר בבולגריה ובצ'כוסלובקיה.

מרופובה נולדה בסטארה זאגורה. ב-1906 סיימה את הקונסרבטוריון של פראג במגמת שירה והחלה בהופעות בברנו ובפראג. ב-1912 שבה לבולגריה והופיעה במסגרת האופרה והבלט הלאומיים בסופיה. בשנים שלאחר מכן חילקה את זמנה בין סופיה לפראג, ונמנתה עם סגל התיאטרון הלאומי של פראג (אנ'). במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 הופיעה ברחבי אירופה ובכלל זה בלונדון ובפריז. בשלהי שנות ה-20 שבה לבולגריה.[1][2]

מראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 ולמשך מספר שנים, הופיעה גם עם מקהלת צדיקוב תחת משה צדיקוב והשתתפה עמה בשורה ארוכה של קונצרטים ברחבי בולגריה וביוגוסלביה.[3] מורפובה לימדה באקדמיה למוזיקה הבולגרית (אנ'), נמנתה עם הסגל הקבוע של האופרה והבלט הלאומיים בסופיה וביצעה כ-40 תפקידים באופרות שונות לאורך השנים. מנעדה הקולי אפשר לה לבצע תפקידי סופרן ומצו סופרן.[1]

ב-1936 נהרגה כריסטינה מורפובה בתאונת דרכים, והובאה למנוחות בבית הקברות המרכזי בסופיה. רחובות בסופיה, וארנה וסטארה זאגורה נושאים את שמה.[2]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כריסטינה מורפובה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 כריסטינה מורפובה, באתר literaturensviat.com (בבולגרית).
  2. ^ 1 2 כריסטינה מורפובה, באתר duma.bg (בבולגרית).
  3. ^ מוני שלום, יובל למקהלת מ.צדיקוב, בתוך: א.חן ציון, מוני שלום (עורכים), ליובלה של מקהלת הפועלים על שם משה צדיקוב, המחלקה לתרבות של ההסתדרות הכללית, הוצאת אחדות, 1959, עמודים 18, 36–38.