קולות (מוזיקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מצו סופרן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

במוזיקה, קולות הם הדרך לסדר את הצלילים לפי גובהם. במושג "קול" משתמשים בעיקר במקהלה. במוזיקה קיימים ארבעה קולות מרכזיים (מסודרים מן הגבוה לנמוך): סופרן, אלט, טנור ובס. בנוסף לקולות אלו, ישנם עוד שני קולות משניים: קול המצו סופרן, שנמצא בין הסופרן לאלט, וקול הבריטון שנמצא בין קול הטנור לבס.

ארבעת הקולות:סופרן, אלט, טנור ובס בכתיבה למקהלה

את הקולות מייצגים בעזרת תווים. הסופרן נכתב במפתח סול עם "מקל" למעלה, האלט נכתב במפתח סול כאשר ה"מקל" למטה.

מפתח סול

הטנור נכתב במפתח פה כאשר ה"מקל" למעלה והבס במפתח פה כאשר ה"מקל" שלו למטה.

מפתח פה

זוהי הצורה המסורתית, המקובלת גם כיום להצגת הקולות במוזיקה.

צורה זו מקובלת בכתיבה למקהלה, אך כשרוצים לכתוב לכל קול בנפרד, הסופרן כתוב במפתח סול, האלט כתוב גם הוא במפתח סול. הטנור נכתב גם במפתח סול וגם במפתח פה. (כיום כותבים את הטנור בעיקר במפתח פה או שכותבים את תפקיד הטנור במפתח סול אוקטבה מעל התפקיד בו שרים). תפקיד הבס נכתב במפתח פה לכל הדעות. במקהלה גדולה לפעמים יש אדם אחד השר אוקטבה מתחת לתפקיד הבס כדי להשלים את ההרמוניה.(כיום הדבר פחות נפוץ).

אמנם הקולות מיוצגים על פי גובה התו אך מה שקובע את סוג הקול הוא בעיקר הגוון של הצליל.

סופרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סופרן

סופרן הוא הקול הנשי הגבוה ביותר. המנעד הבסיסי של קול זה נע בין התווים: דו באוקטבה הרביעית ל-לה באוקטבה החמישית במקלדת הפסנתר (C4-A5)

זמרות סופרן בולטות:

סופרניסט

סופרניסט הוא הקול הקלאסי הגברי, אשר טווח הווקאליות שלו שווה לזה של הסופרן מבחינת מנעד, "מעברים" וטכניקה. זהו קול נדיר ביותר ואף יותר מקונטרה-טנורים אחרים. המנעד הקולי הבסיסי של קול זה נע בין התווים: מי באוקטבה השלישית למי באוקטבה החמישית (E3-E5)

  • זמרי סופרניסט בולטים:
    • במוזיקה הפופולרית: כריס קולפר
    • ברפרטואר הקלאסי: מיכאל מניאקיי

מֶצו-סופרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצו-סופרן הוא הקול הנשי האמצעי בגובהו בין קול האלט לקול הסופרן. בכתיבה הנפוצה למקהלה שהיא ארבעה קולות (סופרן,אלט,טנור ובס) תפקיד המצו סופרן שר את תפקיד הסופרן. המנעד הקולי הבסיסי של קול זה נע לרוב בין התווים: לה באוקטבה שלישית לפה באוקטבה החמישית במקלדת הפסנתר (A3-F5), אך כמובן שיש מקרים גבוהים או נמוכים יותר.

אלט[עריכת קוד מקור | עריכה]

Disambig RTL.svg המונח "אלט" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אלט (פירושונים).
Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – קונטרה אלט

אלט או קונטראלטו הוא הקול הנשי הנמוך ביותר. הוא קול נמוך במעט מהמצו-סופרן. האלט הוא נחשב לקול "פנימי", והוא בעצם המילוי ההרמוני של היצירה. קולות האלט (וגם הטנור) חשובים מאוד במקהלה ובהרכבים, מפני שהם דואגים להרמוניה ונותנים את המרקם של היצירה. את האלט משווים בדרך כלל לכינור שני ברביעיית מיתרים. לעיתים קרובות נותן האלט את הקצב, ולכן ביצירות מסוימות קול זה הוא הקול ש"דוחף" את התזמורת קדימה, גורם לה לשמור על הקצב, ולכן קול זה נחשב לחשוב. המנעד הקולי הבסיסי של קול זה נע בין התווים: פה באוקטבה שלישית למי באוקטבה החמישית (F3-E5)

טנור[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טנור
חמשה שעלייה מפתח פה

טנור הוא הקול הגברי הטבעי, (מבלי להחשיב קסטראטי וזמרים המשתמשים בפלסט) הגבוה ביותר. המנעד הקולי הבסיסי של קול זה נע בין התווים: דו באוקטבה השלישית לדו באוקטבה החמישית (C3-C5). במוזיקה הדתית של באך תפקיד ה"שליח" או ה"מטיף" (ה"אוונגליסט") כתוב מסורתית לזמר טנור.

זמרי קונטרה טנור הם זמרים המשתמשים בשירת הפלסט שלהם לכל אורך מנעדם.

קונטרה-טנור[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונטרה-טנור הוא קול שירה גברי המקביל במנעדו לקול האלט והמצו-סופרן. לעיתים נדירות הוא אף מקביל לקול הסופרן על ידי שימוש בפלסט.

הקול היה בשימוש במקהלות באירופה החל מאמצע המאה ה-16, הוא שימש בפוליפוניה ובמיוחד במנעד האלט. המונח עצמו נטבע באמצע המאה ה-17 באנגליה. במהלך התקופה הרומנטית הפופולריות של הקול עלתה ומספר מלחינים כתבו במיוחד לקול זה. במחצית השנייה של המאה ה-20 חזר הקול להיות פופולרי וגם הרפרטואר לו גדל.

בריטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריטון הוא קול גברי, שנמצא בין הבס לטנור. במוזיקה למקהלה, הבריטון פחות בולט והוא דואג בדרך כלל למילוי ההרמוני של היצירה, והוא קיים בעיקר במקהלה בעלת שישה קולות. המנעד הקולי הבסיסי של קול זה נע בין התווים: לה באוקטבה השנייה ל-לה באוקטבה הרביעית (A2-A4)

ברפרטואר הקלאסי מתחלקת קטגוריה זו (כשמדובר בקול האנושי) לתת-קטגוריות על פי סוג קול/תפקיד:

  • בריטון דרמטי (למשל: תפקיד "יאגו" באופרה "אותלו" מאת ורדי)
  • בריטון לירי (למשל: תפקיד האב ז'רמון באופרה "לה טראוויאטה" מאת ורדי)
  • בריטון קומי (למשל: תפקיד "פיגארו" באופרה הספר מסביליה מאת רוסיני)

בס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בס הוא הקול הגברי הנמוך ביותר, התפקיד המוזיקלי הנמוך ביותר ביצירה מסוימת ו/או תפקידו של כלי נגינה אשר לו הטסיטורה הנמוכה ביותר במשפחת כלי-נגינה. המנעד הקולי הבסיסי של קול זה נע בין התווים: מי באוקטבה השנייה ל-פה באוקטבה הרביעית E2-F4. בכתיבת מוזיקה דתית "קול ישוע" (לטינית: Vox Christi) נכתב באופן מסורתי לזמר בס.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]