בית הקברות המרכזי בסופיה
 | |
| הכניסה הראשית לבית הקברות המרכזי בסופיה (2013) | |
| פרטי בית הקברות | |
|---|---|
| פעיל | פעיל |
| דת | נצרות, יהדות |
| תאריך הקמה | 1898 |
| מיקום | הכניסה הראשית מרחוב קָמֶנוֹדֶלְסְקָה 11, שכונת אוֹרְלָאנְדוֹבְצִי (בבולגרית: Орландовци) |
| קואורדינטות | 42°42′59″N 23°19′59″E / 42.71639°N 23.33306°E |
 | |
|
(למפת סופיה רגילה) | |
  | |
בית הקברות המרכזי בסופיה (בבולגרית: Централни софийски гробища) הוא בית קברות השוכן בסופיה בירת בולגריה. בית הקברות הוקם ב-1898 ושוכנת בו חלקה יהודית המהווה את בית הקברות היהודי הפעיל הגדול בבולגריה.[1]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) נפגעה סופיה קשות. חיילי הצבא העות'מאני נסוגו בשיטת "אדמה חרוכה" ונגרמו נזקים כבדים בעיר. מרבית האוכלוסייה המוסלמית ומקצת מהאוכלוסייה היהודית עזבו ביחד עם החיילים העות'מאנים הנסוגים. לאחר הקמת נסיכות בולגריה וההכרזה על סופיה כבירתה, החל גל הגירה פנימית אל העיר מרחבי בולגריה והחלה תנופת בנייה והתרחבות. ב-1880 החליטה ממשלת בולגריה להקים בית קברות חדש בפאתי העיר ליד הכפר אוֹרְלָאנְדוֹבְצִי(אנ') אשר לימים הפך לשכונה בעיר. ב-1898 נפתח בית הקברות. לאורך השנים ובעיקר לאחר מלחמת העולם השנייה הורחב שטחו של בית הקברות, במקביל לגידולה המואץ של סופיה והוא נותר ריאה ירוקה בלב העיר. בבית הקברות קיימת חלקה כללית לאוכלוסייה הנוצרית אורתודוקסית, חלקה קתולית, חלקה יהודית, חלקה צבאית וחלקת "גדולי האומה".
החלקה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יהדות סופיה
קהילה יהודית התקיימה בסופיה מראשית המאה ה-14. בשלהי המאה ה-16 וראשית המאה ה-17, לאחר הגעת מגורשי ספרד ומגורשי פורטוגל הוקם במרכז העיר באזור השכונה היהודית ו"שוק המלח" בית קברות לקהילה. בראשית המאה ה-21 נמצא שטח בית העלמין הקדום בשכונת "וְזְרָאזְ'דָנֶה"(אנ') (בבולגרית: Възраждане) בסמוך לכיכר וְזְרָאזְ'דָנֶה במתחם גדול שבין שדרות אלכסנדר סטמבוליסקי, שדרות חריסטו בוטב ורחוב פּוֹסִיטָאנוֹ. במקום נקברו כמה אלפי יהודים. ב-1881 מנתה הקהילה היהודית 4,274 נפשות שהיוו חמישית מכלל האוכלוסייה. ב-1898, עם הקמת בית הקברות המרכזי, הופקע שטח בית הקברות היהודי הישן מרשות הקהילה ונסגר. במקום החלה תנופת בנייה של בתי מגורים ובית הקברות נהרס בהדרגה.
עד שנות ה-30 של המאה ה-20 עדיין ניתן היה למצוא מצבות ושרידי קברים מפוזרים בחצרות השכונות החדשות שנבנו. כמה עשרות מצבות, בעיקר של משפחות עשירי הקהילה שנותרו להתגורר בסופיה לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) הועברו מבית הקברות הספרדי הישן לחלקה היהודית שהוקצתה בצפונו של בית קברות המרכזי בסופיה. מבית הקברות הישן לא נותר זכר. ב-1939 נמנו בסופיה כ-26,000 יהודים. ב-1950, לאחר העלייה ההמונית לישראל נותרו בסופיה כ-5,000 יהודים וב-2009 התגוררו בה 2,500 יהודים. החלקה היהודית בבית העלמין המרכזי פעלה בראשית המאה ה-21. שטח החלקה היהודית 50,000 מטר רבוע ומצויות בה כ-7,000 מצבות שהכיתוב עליהן בעברית, בבולגרית ובלאדינו.[1][2][3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 .Dimana Trankova, Anthony Georgieff, A Guide to Jewish Bulgaria, Vagabond Media Ltd, 2011, ISBN 9549230635, pages 61-57
- ^ צבי קרן, הקהילה היהודית בסופיה, באתר "כולנו בולגרים".
- ^ בית הקברות היהודי בסופיה, באתר Jewish Cemetery Project (באנגלית).