כריס ווס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כריס ווס
Christopher Voss
לידה 28 בנובמבר 1957 (בן 66)
הר פלסנט, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה בית הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הרווארד עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק FBI, אוניברסיטת ג'ורג'טאון עריכת הנתון בוויקינתונים
Official website
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כריסטופר "כריס" ווס (נולד ב-28 בנובמבר 1957) הוא איש עסקים, סופר ואיש אקדמיה אמריקאי. כיהן כמנהל משא ומתן לבני ערובה ב-FBI, מייסד ומנהל של חברת הייעוץ "הברבור השחור" (באנגלית: The Black Swan Group Ltd)[1]. ספרו 'בלי פשרות' (באנגלית: Never Split the Difference) העוסק בכישורי משא ומתן, הפך לרב מכר[2] ותורגם למספר שפות.

ווס הוא פרופסור נלווה[3] בבית הספר למשפטים של הרווארד, בבית הספר לעסקים ע"ש רוברט מקדונו באוניברסיטת ג'ורג'טאון, ומרצה בבית הספר לעסקים 'מרשל' באוניברסיטת דרום קליפורניה.

חינוך והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ווס נולד בעיירה 'הר פלסנט' במדינת איווה בארצות הברית[4]. הוא קיבל תואר ראשון במדעים מאוניברסיטת המדינה של איווה, ותואר שני במנהל ציבורי מבית הספר לממשל באוניברסיטת הרווארד על שם ג'ון פיצג'רלד קנדי[5][6][7].

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ווס היה חבר בכוח המשימה המשותף של ניו יורק לטרור[8] משנת 1986 עד 2000[9]. היה מעורב במעקב אחר מזימת 'הפצצה המהירה' של ניו יורק לאחר שבילה שלוש שנים בחקירת הפיגוע במרכז הסחר העולמי ב-1993 (אחד מ-500 סוכנים שהיו מעורבים במשימה)[9][10]. הוא היה "סוכן המקרה המשותף" במהלך חקירת הפיצוץ של טיסה 800 של TWA ב-1996[9].

בשנת 1992, הוא קיבל הכשרה למשא ומתן בני ערובה באקדמיית ה-FBI. הוא בילה 24 שנים ביחידה למשא ומתן בעתות משבר של ה-FBI והיה מנהל המשא ומתן הבינלאומי הראשי של ה-FBI לבני ערובה וחטיפות בין 2003 ל-2007[11][12][13][14]

בשנת 2006, הוא היה מנהל המשא ומתן על פרשת ג'יל קרול בעיראק וכן בתיק סטיב קנטאני ברצועת עזה[6][12]. ווס פיקח על מקרי בני ערובה נוספים בפיליפינים, קולומביה והאיטי[6][12][15].

לאחר שעבד על יותר מ-150 תיקי ערובה בינלאומיים, הוא פרש מה-FBI ב-2007 והקים את קבוצת הייעוץ 'הברבור השחור'[9][16][12] המספקת ייעוץ ואימון לעסקים ולאנשים פרטיים בכישורי משא ומתן[17]. הוא מונה לפרופסור נלווה בבית הספר לעסקים ע"ש רוברט אמט מקדונו באוניברסיטת ג'ורג'טאון, ומרצה בבית הספר לעסקים של USC Marshall[18][13][14].

ווס קיבל את פרס התובע הכללי למצוינות באכיפת חוק וכן את פרס איגוד סוכני ה-FBI עבור שירות למופת[6].

ווס הוא פרשן קבוע בתקשורת. בין היתר הוא מופיע בתוכניות של:CNBC, CNN, MSNBC, פוקס ניוז, ו־NPR[19] [20]. פעילותו סוקרה בפורבס, ניו יורק טיימס, Inc.,Variety, ו- Time[21] [22].

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בלי פשרות (תורגם לעברית ב-2023).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "BLACK SWAN GROUP LTD. Overview - Find and update company information - GOV.UK".
  2. ^ "Amazon Best Sellers: Best Business Negotiating". www.amazon.com. נבדק ב-2022-02-19.
  3. ^ במקרים מיוחדים מוענק תואר פרופסור לבעלי הישגים בולטים בתחומם, אף שהם נטולי תואר דוקטור, ומעמדם מכונה פרופסור מומחה או פרופסור נלווה.
  4. ^ Roth, Clare; Kieffer, Ben (12 יולי 2016). "FBI Kidnapping Negotiatior and Iowa Native Explains Why You Should "Never Split the Difference"". נבדק ב-30 דצמ' 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Agule, Rebecca. "An Insider's Guide to Surviving a Kidnapping". The Harvard Law Record. אורכב מ-המקור ב-24 באפריל 2019. נבדק ב-13 דצמ' 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 3 4 Riley, Una (9 פבר' 2015). "Una Riley meets Chris Voss". Professional Security Magazine. נבדק ב-13 דצמ' 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ "Georgetown University Faculty Directory". gufaculty360.georgetown.edu. נבדק ב-2020-04-03.
  8. ^ כוח המשימה המשותף לטרור, הוא שיתוף פעולה של ה-FBI עם משטרת מדינת ניו יורק, כמו גם משטרת אוניברסיטת קורנל ועוד.
  9. ^ 1 2 3 4 Graf, Garret (2011). The Threat Matrix: The FBI at War in the Age of Global Terror. Little, Brown. ISBN 9780316120883. נבדק ב-14 דצמ' 2016. {{cite book}}: (עזרה)
  10. ^ Tyre, Peg (17 נוב' 1997). "TWA probe took emotional toll on FBI agents". CNN. נבדק ב-14 דצמ' 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Chris Voss: Negotiating for Hostages, Negotiating for Business". LA World Affairs Council. אורכב מ-המקור ב-16 באוקטובר 2016. נבדק ב-14 דצמ' 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ 1 2 3 4 Vardi, Nathan. "Kidnap Inc". Forbes. נבדק ב-10 דצמ' 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ 1 2 Lam, Bouree (30 באפריל 2015). "Ask a Hostage Negotiator: What's the Best Way to Get a Raise?". The Atlantic. נבדק ב-10 דצמ' 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ 1 2 Jacobs, Deborah (19 נוב' 2012). "Three Ways To Negotiate About Anything". Forbes. נבדק ב-12 דצמ' 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Esposito, Richard (13 פבר' 2008). "U.S. Mom: Chavez Only Hope for My Hostage Son". ABC news. נבדק ב-14 דצמ' 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Wartenberg, Steve (20 ספט' 2009). "Negotiating expert wins fans with his 'no' strategy". Columbia Dispatch. נבדק ב-14 דצמ' 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ Group, The Black Swan. "Negotiation Services - Black Swan". www.blackswanltd.com (באנגלית). נבדק ב-2021-04-05.
  18. ^ "Chris Voss - Faculty Profile". USC. נבדק ב-13 דצמ' 2016. {{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, July 2019)
  19. ^ "Episode 425: An FBI Hostage Negotiator Buys A Car". NPR.org (באנגלית). נבדק ב-2020-04-03.
  20. ^ "Keynotes & Seminars - Black Swan". The Black Swan Group (באנגלית). נבדק ב-2020-04-03.
  21. ^ Littleton, Cynthia (2015-02-03). "Benderspink Pacts with FBI Vet for Hostage Negotiator Series". Variety (באנגלית). נבדק ב-2020-04-03.
  22. ^ Glusac, Elaine (2020-02-01). "A Former F.B.I. Negotiator and His Tips for Travel". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-04-03.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]