כרכן הקרינים
 כרכן הקרינים
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | זוחלים |
| סדרה: | קשקשאים |
| תת־סדרה: | נחשים |
| משפחה: | זעמניים |
| סוג: | כרכן |
| מין: | כרכן הקרינים |
| שם מדעי | |
 Elaphe sauromatesלספד, 1789 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
כרכן הקרינים (שם מדעי: Elaphe sauromates) הוא מין במשפחת הזעמניים, הוא הנחש הגדול באירופה ועב-הגוף ביותר בישראל.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גופו של כרכן הקרינים שרירי ועבה, ואורכו עד 2.2 מטרים. על קשקשי גופו מצויים קרינים חדים והם המקור לשמו. צבעו שחור ומרושת בצהוב או אפור. כל קשקש מוקף הילה צהובה. הגחון צהוב, צבע הצעיר אפור.
כרכן הקרינים מטפס על עצים ושיחים ולעיתים גם נע על פני הקרקע. מזונו העיקרי הוא מכרסמים, ציפורים, ביצים וזוחלים. הוא לוכד את טרפו על ידי נשיכת הטרף ולפיתתו בכריכת גופו מסביבו ולכן קרוי כרכן. לאחר המתת הטרף, הוא בולע אותו בשלמותו. הנקבה מטילה ביצים בחודשי הקיץ, 5–15 ביצים לתטולה. הצאצאים בוקעים לאחר חודשיים באורך של כ-20 ס"מ.
הוא נתגלה בשנת 1971 בהר החרמון. זהו נחש איטי שאינו חושש מהאדם ואינו נס מפניו, ולכן קל ללכדו. הוא אינו ארסי ולא נושך אם נוטלים אותו בזהירות.
תפוצתו בדרום אירופה[2], דרום-מערב אסיה ובגולן.
קריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אביעד בר, גיא חיימוביץ ואמיר ארנון, זוחלים ודו-חיים בישראל - מדריך שדה, מהדורה שלישית 2022. ISBN 978-965-91880-2-4, עמודים: 204-205
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כרכן הקרינים, באתר ITIS (באנגלית)
- כרכן הקרינים, באתר NCBI (באנגלית)
- כרכן הקרינים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- כרכן הקרינים, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- כרכן הקרינים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- כרכן הקרינים, באתר GBIF (באנגלית)
כרכן קרינים באתר עמותת מן השדה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כרכן הקרינים באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Reptile Academy, כרכן הקרינים-הפצה ואקולוגיה של בית הגידול של Elaphe sauromates: סקירה מקיפה, באתר מוקד לוכדי נחשים, 2023-12-17
