כרמן מאורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כרמן מאורה
María del Carmen García Maura
(Carmen Maura) Entrega de la Medalla internacional de las Artes de la Comunidad de Madrid a Carmen Maura (33552184358) (cropped).jpg
לידה 15 בספטמבר 1945 (בת 74)
מדריד, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה María del Carmen García Maura עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת ספרדית, צרפתית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית, מנחה, שחקנית קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס דונוסטיה (2013)
  • הצלב הגדול של מסדר אלפונסו העשירי החכם (2015)
  • צדף הכסף לשחקנית הטובה ביותר (2000)
  • פרס גויה לשחקנית המשנה הטובה ביותר (2007)
  • פרס גויה לשחקנית הטובה ביותר (2000)
  • פרס השחקנית הטובה ביותר (2006)
  • פרס גויה לשחקנית הטובה ביותר (1990)
  • פרס גויה לשחקנית הטובה ביותר (1988)
  • פרס סזאר לשחקנית המשנה הטובה ביותר (2012) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כרמן מאורהספרדית: Carmen Maura; נולדה ב-15 בספטמבר 1945) היא שחקנית ספרדייה, הידועה בשל הופעתה בסרטיו של פדרו אלמודובר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאורה נולדה במדריד, והיא צאצאית של המדינאי הספרדי השמרני אנטוניו מאורה, שהיה ראש ממשלת ספרד בתחילת המאה ה-20.

בצעירותה ניהלה מאורה גלריה לאמנות, והופיעה כזמרת קברט. מאורה החלה להופיע בקולנוע בשנת 1969, ובסרטו של הבמאי פרננדו קולומו "Tigres de Papel" (נמרים מנייר), בשנת 1977 הצליחה לפרוץ לתודעת הקהל הבינלאומי. לאחר סרט זה הופיעה בעיקר בקומדיות בתחילת שנות ה-80.

מאורה ידועה במיוחד בשל עבודתה עם הבמאי פדרו אלמודובר. עבודתם המשותפת הראשונה הייתה בסרטו הראשון באורך מלא של אלמודובר, "פפי, לוסי, בום" (1980), שנחשב פרוע ופורץ דרך בזמנו. הופעה זו הופכת את מאורה ל"נערת אלמודובר" (Chica Almodóvar) הראשונה. מאורה הופיעה גם בסרטו השלישי של אלמודובר, "הרגלים מגונים" (1983), וגילמה תפקיד ראשי בסרטו "מה עשיתי שזה מגיע לי?" (1984). אחד מתפקידיה הזכורים ביותר בסרטי אלמודובר היה הטרנסקסואל "טינה קינטרו", אותו שיחקה ב"חוק התשוקה" (1987). תפקיד זה הפך אותה למקובלת בקהילה ההומוסקסואלית וחיזק את תדמיתה כשחקנית חזקה ופורצת גבולות. בשנת 1988 שיחקה את התפקיד הראשי בסרטו של אלמודובר "נשים על סף התמוטטות עצבים", אשר היקנה לה את פרס "פליקס" (פרס הקולנוע האירופי) כשחקנית הטובה ביותר. מאורה ואלמודובר נפרדו מבחינה מקצועית במהלך שנות ה-90 אך בשנת 2006 שבה לככב בסרטו "לחזור". על משחקה בסרט זה קיבלה פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הקולנוע בקאן.

בין תפקידיה האחרים זכורים תפקיד הזמרת הנודדת בזמן מלחמת האזרחים בספרד בסרטו של קרלוס סאורה "אי, כרמלה!" (1990), שבו הפגינה את יכולתה בשירה ובריקוד, כמו גם במשחק מעולה ונוגע ללב, ותפקידה בסרטו של עמוס גיתאי "אזור חופשי" (2005) שבו שיחקה לצד נטלי פורטמן וחנה לסלאו.

בעקבות הופעתה בסרט "נשים על סף התמוטטות עצבים" קיבלה הצעות לשחק בסרטים אמריקנים, אך דחתה אותן. בראיון לאורי קליין נימקה זאת:

"אני לא סובלת את לוס אנג'לס. אני לא סובלת מקומות שבהם אי אפשר לצאת מבית המלון וללכת לטיול ברגל. אני לא סובלת מקומות שבהם מדברים אך ורק על קולנוע, ואמת המידה היחידה שלפיה שופטים אותך היא כמה כסף הסרט שלך עשה. יש קולנוע ויש חיים, והחיים מבחינתי חשובים יותר מהקולנוע. חוץ מזה, הרבה שחקנים אירופים שהגיעו להוליווד הלכו בה לאיבוד. לא רציתי שזה יקרה לי".[1]

כרמן מאורה היא שחקנית מוּכרת בצרפת, ואף הופיעה בשנת 1994 במחזה "קרקס לשניים" מאת בארי קרייטון האוסטרלי, על במת התיאטרון "פאלה רואייל" בפריז.

בשנת 2011 שיחקה בתפקיד קונספסיון רמירז, משרתת ספרדייה בסרט הקומי הצרפתי "הנשים בקומה השישית" מאת פיליפ לֶה-גֶה בכיכובם של פבריס לוקיני וסנדרין קיברלן. בשנת 2019, שיחקה בקומדיה הרומנטית "המשפחה לעולם נשארת", בתור אנג'לה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כרמן מאורה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]