כתובות חזאל
כתובות חזאל הן ארבע כתובות ארמיות שמזכירות את השם "חזאל", ומזוהות עם האישיות ההיסטורית חזאל מלך ארם דמשק. הכתובות מעידות, ככל הנראה, על חוזקה של ארם דמשק בימי חזאל והדומיננטיות שלה על אזורים שמצפון לה. שתי כתובות נמצאו ביוון, ושתיים באתרים אשוריים. שתי הכתובות מהאתרים האשוריים הגיעו לשם כשלל ביזה, לאחר שאשור הביסה את ארם דמשק; שתי הכתובות מיוון התגלגלו לשם ככל הנראה במסחר.
חוקרים מזהים גם את כתובת תל דן ככתובת שנכתבה על־ידי חזאל, אך הכתובת שבורה, ובחלקים ששרדו לא מוזכר במפורש המלך חזאל.
עיטורי רתמת סוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]שני לוחות מתכת המהוות חלק מרתמת סוס נמצאו ביוון, וכוללים כתובת ארמית שבה מוזכר חזאל. אחת היא לוחית לעיטור מצח סוס בצורת טרפז, ועליו תבליטי אלות ערומות, נמצא בהראיון בסאמוס, בשכבה מהמאה ה־6 לפנה"ס. סגנון התבליטים מצביע על מקורו במרחב הארמי, והלוחית מגלה דמיון רב בגנונה ובעיצובה ללוחית לעיטור מצח סוס שנמצאה בתל תעינת. על הלוחית חרוטה גם כתובת (במקור ללא סימני רווחים; מיקום הרווחים נקבע על־ידי חוקרים), הידועה בסימון KAI 311. הלוחית מוצגת במוזיאון הארכאולוגי בסאמוס (יוו').[1] הלוחית השנייה היא לוחית לכיסוי עיני סוס נמצאה במקדש אפולון־דפנפורוס בארטריה, בשכבה מהמאה ה־8 לפנה"ס. על הלוחית נמצאה כתובת שהשתמרה בצורה גרועה (ועל כן הקריאה איננה ודאית).[2][3]
תוכן הכתובת שעל שתי הלוחות הוא:[4]
זי נתן הדד למראן חזאל מן עמק בשנת עדה מראן נהר
כלומר: "(זה הדבר) אשר נתן הדד לאדוננו חזאל, מן (ממלכת) עֻמק, בשנה שבה עבר אדוננו את הנהר".[4]
התפיסה המובעת בטקסט היא שהשלל שהושג במלחמה ניתן על־ידי האל הלאומי, במקרה הזה הדד. גם במקרא מובעת התפיסה ששלל המלחמה ניתן על־ידי האל הלאומי, יהוה: ”שְׁלַל אֹיְבֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לָךְ” (דברים כ', י"ד), ובדומה גם שמואל א' ל', כ"ג. הניסוח "אשר נתן יהוה" זהה לניסוח שבכתובות הארמיות: "זי נתן הדד" ("זי" משמעו "אשר" בארמית). תפיסה דומה מתבטאת גם בטקסטים אשוריים.[5]
השלל המדובר הובא מממלכת עמק, הידועה גם כפתינה, ולאור מיקומה, הנהר המוזכר בכתובת עשוי להיות הארנת. עם זאת, בעת העתיקה, הכינוי "נהר" סתם מכוון לרוב לנהר הפרת (למשל שמואל ב' ח', ג'); ומאחר שאירוע חציית הנהר היה כה חשוב שעל שמו נקראה השנה שבה הוא התרחש, סביר להניח שהנהר שנחצה היה נהר הפרת הרחב. חציית הנהר עשויה הייתה להיות פעולה סמלית של הפגנת כוח, כמו הפעולה של תחותמס השלישי, שחצה את נהר הפרת, הקים מצבה, וחזר למצרים מבלי לכבוש שטח מעבר לפרת.[6][7]
כתובות השנהב
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתובת השנהב מארסלאן טאש
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין שנהבי ארסלאן טאש, קבוצת שנהבים לבנטיניים שנבזזו מהלבנט על ידי האשורים ונמצאו בארמון האשורי בארסלאן טאש, [8] נמצאו גם שלושה שברי כתובת – שניים משלימים זה את זה, והשלישי לא משלים את האחרים. הכתובת ידועה בסימון KAI 232.[9][10]
הכתובת על שני השברים הראשונים היא (השבר הראשון נגמר באות א' של המילה מראן והשני מתחיל באות נ' של אותה מילה):
[...]ב?ר? . עמא . למראן . חזאל . בשנת[...]
הכתובת על השבר השלישי היא:
[...]זת . ח[...]
בעלי ה־KAI פרשו שהשבר השלישי ככל הנראה הופיע לפני שני השברים הצמודים, השלימו את המלה השנייה בו "ח[רש]" או "ח[קק]" ופירשו את הכתובת: אשר ח[רט שם פרטי] בן עמא לאדוננו חזאל בשנת[...]
.[9] עם זאת, חוקרים אחרים הציעו שהשבר השלישי הופיע לאחר שני השברים הצמודים, והציעו להשלים את הכתובת ”[...]בר . עמא . למראן . חזאל . בשנת [אח]זת ח[ורן...]”, כלומר [...] בן עמא לאדוננו לחזאל בשנה [(שבה) אח]זתי (סיפחתי) את הח[ורן...]
.[11]
הכתובת מכלח
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתובת קצרה וקטנה נמצאה על שבר שנהב מכלח, ותוכנה הוא:[12]
[... למרא]ן חזאל
כלומר, [... לאדונ]נו חזאל
, בדומה לכתובת מארסלאן טאש.[12]
השיוך לחזאל וההגעה לאשור
[עריכת קוד מקור | עריכה]מהכתובת עולה שהשנהבים הגיעו לארמון האשורי מממלכת ארם דמשק. ייתכן שהכיתוב על השנהבים, המשייך אותם לחזאל, נכתב במקום ייצורם, בארם דמשק; אך ייתכן שכמו רתמת הסוס, גם השנהבים היו שלל מלחמה, והחלקים שלא שרדו מהכתובת סיפרו מאין הגיע שלל השנהבים לארם דמשק.[11]
השלכות היסטוריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המלך חזאל המוזכר בכתובות מזוהה על־ידי החוקרים עם חזאל מלך ארם דמשק, המוכר מטקסטים היסטוריים אשוריים ומהמקרא. הזיהוי עם חזאל המוזכר בכתובות האשוריות ובמקרא (ובעקבות מקורות אלה מתוארך למחצית השנייה של המאה ה־9 לפנה"ס) נתמך גם מהפליאוגרפיה של הכתובות המזכירות אותו. ניתן לזהות את ההקשר ההיסטורי שבו ככל הנראה הגיעו הפריטים האמנותיים מממלכות צפון סוריה לדמשק. האשורים היו הכח הדומיננטי בצפון סוריה במשך רוב המאה ה־9 לפנה"ס, אך בסביבות השנים 830–806 לפנה"ס הכוח האשורי נחלש. בתקופה הזאת מילאה ארם דמשק את הוואקום, וחזאל ערך מסעות צבאיים בצפון סוריה. המקרא מתעד שבאותה תקופה היה חזאל פעיל מבחינה צבאית גם בשטחי ממלכת ישראל בעבר הירדן (מלכים ב' י', ל"א–ל"ב), וכן הכניע את ממלכת יהודה; במסגרת הכנעת ממלכת יהודה קיבל כשלל את אוצרות הממלכה (מלכים ב' י"ב, י"ח–י"ט). על כן, ייתכן שהשנהב נלקח על־ידי אדד־ניררי השלישי במצור על דמשק ב־800 לפנה"ס.[9][13]
כמה כתובות אלפביתיות אחרות על שנהבים שנמצאו בכלח מכילות שמות של ממלכות אחרות: שני חלקי רתמת סוס מכילים את הכתובות ”חמת” ו”לעש”, כשמן של הממלכות חמת ולעש, וכתובת מקוטעת אחת המזכירה את ”בית גש”, אחד משמותיה של ממלכת ארפד. החוקרים משערים שייתכן שיצירות אלה הגיעו במקור מממלכות חמת, לעש וארפד, נלקחו כשלל על־ידי חזאל לארם דמשק (שם נכתב על כל יצירה המקור שממנו נלקחה), ובהמשך נלקחו מארם דמשק כשלל על־ידי האשורים.[11] הכתובות שהתגלו בממלכת אשור הגיעו לשם כשלל מהמלחמות של אשור נגד ארם דמשק; הכתובות שהתגלו ביוון, לעומת זאת, לא יכלו להגיע ממלחמה, ולכן התגלגלו לשם ככל הנראה במסגרת מסחר בחפצי יוקרה.[14]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Archaeological Museum of Vathi at Samos – עלון מידע
- ↑ Israel Eph'al, Joseph Naveh, Hazael's Booty Inscriptions, Israel Exploration Journal 39, 1989, עמ' 192
- ↑ François Bron, André Lemaire, Les Inscriptions Araméennes De Hazaël, Revue d'Assyriologie et d'archéologie orientale 83, 1989, עמ' 35
- 1 2 Israel Eph'al, Joseph Naveh, Hazael's Booty Inscriptions, Israel Exploration Journal 39, 1989, עמ' 193
- ↑ Israel Eph'al, Joseph Naveh, Hazael's Booty Inscriptions, Israel Exploration Journal 39, 1989, עמ' 194–195
- ↑ Israel Eph'al, Joseph Naveh, Hazael's Booty Inscriptions, Israel Exploration Journal 39, 1989, עמ' 195–196
- ↑ François Bron, André Lemaire, Les Inscriptions Araméennes De Hazaël, Revue d'Assyriologie et d'archéologie orientale 83, 1989, עמ' 41
- ↑ Elisabeth Fontan, "Ivories of Arslan Tash", in: Joan Aruz, Sarah B. Graff, Yelena Rakic (eds.), Assyria to Iberia at the Dawn of the Classical Age, The Metropolitan Museum of art, 2014, p. 156
- 1 2 3 Herbert Donner, Wolfgang Röllig, Kanaanäische und aramäische Inschriften, Band II: Kommentar, Otto Harrassowitz, 1964, עמ' 282
- ↑ ראו את תיאור הממצא Ivoire d’Arslan Tash inscrit (AO 11489) באתר מוזיאון הלובר
- 1 2 3 Israel Eph'al, Joseph Naveh, Hazael's Booty Inscriptions, Israel Exploration Journal 39, 1989, עמ' 197
- 1 2 Wolfgang Röllig, Alte und neue Elfenbeininschriften, Neue Ephemeris für Semitische Epigraphik 2, 1974, עמ' 48
- ↑ Israel Eph'al, Joseph Naveh, Hazael's Booty Inscriptions, Israel Exploration Journal 39, 1989, עמ' 198–199
- ↑ Israel Eph'al, Joseph Naveh, Hazael's Booty Inscriptions, Israel Exploration Journal 39, 1989, עמ' 200