חזאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חזאל
שיבוץ שנהב שייתכן שמתאר את דמותו של חזאל. מחדתה (ארסלאן טאש)
שיבוץ שנהב שייתכן שמתאר את דמותו של חזאל. מחדתה (ארסלאן טאש)
לידה המאה ה־9 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה המאה ה־8 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארם דמשק
מלך ארם דמשק
842 לפנה"ס – 805 לפנה"ס
(כ־37 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חזאל מלך ארם דמשק אשר מוזכר בתנ"ך. תחת שלטונו, הפכה ארם דמשק לאימפריה ששלטה על חלקים גדולים של סוריה וארץ ישראל. אחריו מלך בנו בן-הדד השלישי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזאל נולד כנראה באזור העיר דמשק. משמעות שמו בארמית היא "ראה את האל" חֲזָה-אֵל, חֲזָה מלשון לחזות (על משקל דומה ל"רפאל", "אריאל", "ישראל" וכו').[1]

חזאל מלך כ-37 שנה (842 לפנה"ס עד 805), ובתקופת שלטונו הוביל את הארמים לקרבות נגד יהורם מלך ישראל ונגד אחזיה מלך יהודה. לאחר ניצחונו בקרב רמות גלעד, הדף שתי התקפות מצד האשורים, ותפס שטחים ישראליים ממזרח לירדן, את העיר הפלישתית גת וביקש לכבוש גם את ירושלים.[2] חוקרים רבים מייחסים את כתובת תל דן לחזאל שהקימה לאחר ניצחונותיו את מלכי ישראל ויהודה.[3]

חפירות ארכאולוגיות בתל צפית חשפו עדויות משמעותיות למצור ולכיבוש של חזאל.[4] ייתכן שניתן לייחס עדויות בתל זית מהמאה התשיעית לפני הספירה למסע הכיבושים של חזאל.

ממצאים ארכאולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – עיטור מצח הסוס של חזאל, כתובת השנהב מארסלאן טאש

לוחות ברונזה מעוטרים, אשר זוהו מכתובותיהם כשייכים לחזאל, נמצאו בשני אתרים יווניים: בהראיון בסאמוס ובמקדש לאפולו בארטריה באי אביה.[דרוש מקור][מפני ש...] הכתובת על אחת הלוחיות היא: "זינתנהד (ד/ר)למראנחזאלמנעמקבשנתע (ד/ר)המראננהר" (המתפרש כ"אשר נתן הדר לאדוננו חזאל מעמק בשן; כיסוי מצח לאדוננו הנעלה" או "אשר נתן הדד לאדוננו חזאל מן עֻמקִ בשנה ש (בה) עבר אדוננו את הנהר" - הנהר יכול להיות האורונטס, או הפרת[דרוש מקור][מפני ש...]). אפשר כי, כאשר תגלת פלאסר השלישי כבש את דמשק ב-733/2 לפניה"ס, הוא לקח את הלוחות שלל ואלו התגלגלו מאוחר יותר לידיים יווניות. אפשרות אחרת היא, כי הלוחות הגיעו ליוון באמצעות סוחרים.

לוחית השנהב של חזאל[5]

באתר הארכאולוגי ארסלאן טאש (ממלכת חדתה הארמית) נמצאה לוחית שנהב עליה היה חקוק שמו של חזאל מלך ארם דמשק, המורכבת משני חלקים: "... זת . ה..." ו"... ח בר. עמא. למראן. חזאל. בשנת...".[6] ההשערה היא שהשנהב הגיע לחדתה כשלל לאחר שדמשק נכבשה על ידי שלמנאסר השלישי בשנת 841 לפנה"ס.[7]

כאמור, כתובת תל דן מיוחסת לעיתים גם היא לחזאל.[3]

במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזאל מוזכר בשמו לראשונה בספר מלכים א', פרק י"ט, פסוק ט"ו: ”וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו (לאליהו) לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק וּבָאתָ וּמָשַׁחְתָּ אֶת חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ עַל אֲרָם.“. אליהו צווה להמליך את חזאל כעונש על חטאי בית אחאב בעבודה זרה, אולם אליהו לא ביצע משימה זו, והותיר אותה ליורשו אלישע.

שנים לאחר מכן, חלה בן הדד מלך ארם, הקרוי גם הדדעזר, ושלח את חזאל, שהיה עדיין פקיד מלכותי, עם מתנות לאלישע הנביא. אלישע ביקש את חזאל לספר להדדעזר כי יחלים ממחלתו, אך ימות בדרכים אחרות. נוסף לכך, ניבא אלישע לחזאל שימלוך על ארם, ותיאר בבכי את הפורענות הצפויה לישראל ממלכותו: ”וַיֹּאמֶר חֲזָאֵל מַדּוּעַ אֲדֹנִי בֹכֶה; וַיֹּאמֶר כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל רָעָה מִבְצְרֵיהֶם תְּשַׁלַּח בָּאֵשׁ וּבַחֻרֵיהֶם בַּחֶרֶב תַּהֲרֹג וְעֹלְלֵיהֶם תְּרַטֵּשׁ, וְהָרֹתֵיהֶם תְּבַקֵּעַ: וַיֹּאמֶר חֲזָהאֵל כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב כִּי יַעֲשֶׂה הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה; וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע הִרְאַנִי ה' אֹתְךָ מֶלֶךְ עַל אֲרָם.“[8]

בשובו של חזאל לדמשק חנק את בן הדד על מיטת חוליו ותפס את השלטון. הלחץ הארמי על ממלכת ישראל החל כבר בימי יורם בן אחאב, שלחם בחזאל על רמות גלעד יחד עם אחזיה מלך יהודה ונפצע בקרב.[9] בימי יהוא גבר הלחץ הארמי וחזאל כבש שטחים נרחבים בעבר הירדן והגלעד.[10] בימי יהואחז מלך ישראל הגיע הלחץ הארמי לשיאו: ”כִּי לֹא הִשְׁאִיר לִיהוֹאָחָז עָם כִּי אִם חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים וַעֲשָׂרָה רֶכֶב וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רַגְלִי, כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ.“.[11] לאחר מות חזאל הצליח יואש מלך ישראל להביס את ארם עם תמיכה נבואית מצד אלישע.

חזאל פלש גם לממלכת יהודה והתכוון לצור על ירושלים, ומלכה יואש נאלץ לשחדו בכספים שהוציא מאוצרות המקדש והארמון: ”וַיִּקַּח יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה אֵת כָּל הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר הִקְדִּישׁוּ יְהוֹשָׁפָט וִיהוֹרָם וַאֲחַזְיָהוּ אֲבֹתָיו מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת קֳדָשָׁיו וְאֵת כָּל-הַזָּהָב הַנִּמְצָא בְּאֹצְרוֹת בֵּית ה' וּבֵית הַמֶּלֶךְ; וַיִּשְׁלַח לַחֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיַּעַל מֵעַל יְרוּשָׁלִָם.“.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Biran, A., and Naveh, J. 1995. The Tel Dan Inscription: A New Fragment. Israel Exploration Journal 45(1):1–18.
  • Lemaire, A. 1991. Hazaël, de Damas, Roi d’Aram. Pp. 91–108 in Marchands, Diplomates et Empereurs, Études sur la civilisation mésopotamienne offertes à P. Garelli. Paris: Éditions Recherche sur la Civilisations.
  • Maeir, A. 2004. The Historical Background and Dating of Amos VI 2: An Archaeological Perspective from Tell es-Safi/Gath. Vetus Testamentum 54(3):319–34.
  • Galil, G., "David and Hazael: War, Peace, Stones and Memory," Palestine Exploration Quarterly, 139,2 (2007), 79-84.
  • Maeir, A. M., and Gur-Arieh, S. 2011. Comparative aspects of the Aramean Siege System at Tell es­-S­a¦fi/Gath. Pp. 227–44 in The Fire Signals of Lachish: Studies in the Archaeology and History of Israel in the Late Bronze Age, Iron Age and Persian Period in Honor of David Ussishkin, eds. I. Finkelstein and N. Na’aman. Winona Lake, IN: Eisenbrauns.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חזאל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יונתן רטוש, משקל השם ישראל, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2002
  2. ^ ספר מלכים ב', פרק י"ב, פסוק י"ח
  3. ^ 1 2 "הכתובת הארמית שהציב חזאל בדן והסיפור הנבואי על מרד יהוא", בתוך: תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 317
  4. ^ עמירם ברקת, התגלו ממצאים ארכיאולוגיים מהעיר הפלשתית גת, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2005
  5. ^ לתמונה באיכות גבוהה יותר ראו הלוחית באתר מוזאון הלובר
  6. ^ הלוחית באתר מוזיאון הלובר - AO 11489
  7. ^ הערך "חדתה", אנציקלופדיה מקראית, כך ג' עמ' 42
  8. ^ מלכים ב פרק ח, פסוקים יב-יג
  9. ^ "וַיֵּלֶךְ אֶת יוֹרָם בֶּן-אַחְאָב לַמִּלְחָמָה עִם-חֲזָאֵל מֶלֶךְ-אֲרָם בְּרָמֹת גִּלְעָד, וַיַּכּוּ אֲרַמִּים אֶת-יוֹרָם" (מלכים ב פרק ח, פסוק כח)
  10. ^ "בַּיָּמִים הָהֵם הֵחֵל ה' לְקַצּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל; וַיַּכֵּם חֲזָאֵל, בְּכָל-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל: מִן-הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ אֵת כָּל-אֶרֶץ הַגִּלְעָד, הַגָּדִי וְהָראוּבֵנִי וְהַמְנַשִּׁי מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל נַחַל אַרְנֹן, וְהַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן". (מלכים ב פרק י, פסוקים לב-לג).
  11. ^ מלכים ב, פרק יג פסוק ז


הקודם:
בן-הדד השני
מלך ארם דמשק הבא:
בן-הדד השלישי