חזאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזאל
חֲזָהאֵל
King Hazael light.jpeg
שיבוץ שנהב שייתכן שמתאר את דמותו של חזאל. מחדתה (ארסלאן טאש)
לידה המאה ה־9 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה המאה ה־9 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארם דמשק
עיסוק מלך עריכת הנתון בוויקינתונים
מלך ארם דמשק
842 לפנה"ס – 805 לפנה"ס
(כ־37 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חזאל מלך ארם דמשק אשר מוזכר בתנ"ך. תחת שלטונו, הפכה ארם דמשק לאימפריה ששלטה על חלקים גדולים של סוריה וארץ ישראל. אחריו מלך בנו בן-הדד השלישי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזאל נולד כנראה באזור העיר דמשק. משמעות שמו בארמית היא "ראה את האל" חֲזָה-אֵל, חֲזָה מלשון לחזות (על משקל דומה ל"רפאל", "אריאל", "ישראל" וכו')[1].

חזאל מלך כ-37 שנה (842 לפנה"ס עד 805), ובתקופת שלטונו הוביל את הארמים לקרבות נגד יהורם מלך ישראל ונגד אחזיה מלך יהודה. לאחר ניצחונו בקרב רמות גלעד, הדף שתי התקפות מצד האשורים, ותפס שטחים ישראליים ממזרח לירדן, את העיר הפלישתית גת וביקש לכבוש גם את ירושלים [2]. חוקרים רבים מייחסים את כתובת תל דן לחזאל שהקימה לאחר ניצחונותיו את מלכי ישראל ויהודה[3].

חפירות ארכאולוגיות בתל צפית חשפו עדויות משמעותיות למצור ולכיבוש של חזאל[4]. ייתכן שניתן לייחס עדויות בתל זית מהמאה התשיעית לפני הספירה למסע הכיבושים של חזאל.

לוחות ברונזה מעוטרים בכרכרות סוסים, אשר זוהו מכתובותיהם כשייכים לחזאל, נמצאו בשני אתרים יווניים. בהריון בסאמוס ובמקדש לאפולו בארטריה באי אביה. הכתובת קוראת: "זי נתן הדד למראן חזאל מן עֻמקִ בשנת עדה מראן נהר" ("אשר נתן הדד לאדוננו חזאל מן עמק בשנה ש (בה) עבר אדוננו את הנהר"). הנהר יכול להיות האורונטס, או הפרת. אפשר כי, כאשר תגלת פלאסר השלישי כבש את דמשק ב-733/2 לפניה"ס, הוא לקח את הלוחות שלל ואלו התגלגלו מאוחר יותר לידיים יווניות. אפשרות אחרת היא, כי הלוחות הגיעו ליון באמצעות סוחרים.

באתר הארכאולוגי ארסלאן טאש (ממלכת חדתה הארמית) נמצאה לוחית שנהב עליה היה חקוק שמו של חזאל מלך ארם דמשק. ההשערה היא שהשנהב הגיע לחדתה כשלל לאחר שדמשק נכבשה על ידי שלמנאסר השלישי בשנת 841 לפנה"ס.[5]

במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזאל מוזכר בשמו לראשונה בספר מלכים א', פרק י"ט, פסוק ט"ו: "וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו (לאליהו) לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק וּבָאתָ וּמָשַׁחְתָּ אֶת חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ עַל אֲרָם.". שנים לאחר מכן, הדדעזר מלך סוריה חלה ושלח את חזאל, שהיה עדיין פקיד מלכותי, עם מתנות לאלישע יורשו של אליהו. אלישע ביקש את חזאל לספר להדדעזר כי יחלים ממחלתו, אך ימות בדרכים אחרות. בשובו של חזאל לדמשק חנק את הדדעזר ותפס את השלטון.

בספר מלכים ב', פרק י"ג, פסוק ג' מספר הסופר המקראי שפלישת חזאל ובנו בן-הדד השלישי לממלכת ישראל היא עונש מה': "וַיִּחַר אַף יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנֵם בְּיַד חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וּבְיַד בֶּן הֲדַד בֶּן חֲזָאֵל כָּל הַיָּמִים."

מלך יהודה יואש מנע פלישה של חזאל בתשלום שוחד מאוצרות הארמון, ולאחר מכן נעלם חזאל מהנוף המקראי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Biran, A., and Naveh, J. 1995. The Tel Dan Inscription: A New Fragment. Israel Exploration Journal 45(1):1–18.
  • Ephal, I., and Naveh, J. 1989. Hazael’s booty inscriptions. Israel Exploration Journal 39(3–4):192–200.
  • Lemaire, A. 1991. Hazaël, de Damas, Roi d’Aram. Pp. 91–108 in Marchands, Diplomates et Empereurs, Études sur la civilisation mésopotamienne offertes à P. Garelli. Paris: Éditions Recherche sur la Civilisations.
  • Maeir, A. 2004. The Historical Background and Dating of Amos VI 2: An Archaeological Perspective from Tell es-Safi/Gath. Vetus Testamentum 54(3):319–34.
  • Galil, G., "David and Hazael: War, Peace, Stones and Memory," Palestine Exploration Quarterly, 139,2 (2007), 79-84.
  • Maeir, A. M., and Gur-Arieh, S. 2011. Comparative aspects of the Aramean Siege System at Tell es­-S­a¦fi/Gath. Pp. 227–44 in The Fire Signals of Lachish: Studies in the Archaeology and History of Israel in the Late Bronze Age, Iron Age and Persian Period in Honor of David Ussishkin, eds. I. Finkelstein and N. Na’aman. Winona Lake, IN: Eisenbrauns.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חזאל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
בן-הדד השני
מלך ארם דמשק הבא:
בן-הדד השלישי