לאוניד קוראבליוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאוניד קוראבליוב
Леонид Вячеславович Куравлёв
לידה 8 באוקטובר 1936
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בינואר 2022 (בגיל 85)
First Moscow Hospice, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות טרויקורובסקויה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1959–2022 (כ־63 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים המכון לקולנוע על שם גרסימוב עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אמן העם של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית (1977)
  • עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית (2012)
  • אמן מצטיין של רוסיה הסובייטית (1965)
  • עיטור אות הכבוד
  • פרס שירות הביטחון הפדרלי הרוסי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לאוניד קוראבליוברוסית: Леонид Куравлёв‏; 8 באוקטובר 193630 בינואר 2022) היה שחקן תיאטרון וקולנוע רוסי סובייטי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאוניד קוראבליוב נולד במוסקבה למשפחת פועל במפעל של תעשייה אווירית וספרית. בשנת 1941 אימו הואשמה בבגידה ונשלחה לסיביר ואחר כך מחוז מורמנסק. לאוניד הצעיר בילה איתה מספר שנים. היא קיבלה רשות לחזור למוסקבה רק בשנת 1951.

קוראבליוב לא היה תלמיד מצטיין וקשה במיוחד היה לו עם מדעים מדויקים. בהמלצת בת דודתו הוא ניסה להתקבל למכון לקולנוע על שם גרסימוב, אך בשנת 1953 לא התקבל ורק בשנת 1955 החל בלימודי משחק. בשנת 1960 הוא סיים את הלימודים.

במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20 קוראבליוב הצטלם לסרטים רבים, אך לפופולריות גדולה הוא זכה במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20 כאשר הצטלם לסרטים "איוואן וסילייביץ' מסב את מקצועו" (1973), "שבעה עשר רגעים של אביב" (1973), "אפוניה" (1975), "מימינו" (1977). בסך הכול הוא שיחק בעשרות סרטים. בשנות ה-90 של המאה ה-20 הוא צולם לסרטים כמו "הספר מסיביריה" ו"נס רוסי". בין סרטיו האחרונים היה "גמביט טורקי" (2005).

במשך שנתיים הוא היה מנחה של תוכנית טלוויזיה על ספרים חדשים.

לאוניד קוראבליוב היה נשוי לנינה קוראבליובה אותה הכיר כאשר היא הייתה בת 13 והוא בן 16. הם היו נשואים 52 שנים עד שהיא נפטרה בשנת 2012. מאז ועד למותו, קוראבליוב כמעט ולא הופיע בציבור.

בשנת 1977 הוענק לו תואר של אמן העם של הפדרציה הרוסית ובשנת 2012 עיטור ההצטיינות למען המולדת.

בשנת 2016 על פעילותו בקולנוע צולמו מספר סרטי תעודה שהוקרנו בערוץ הראשון הרוסי.

קוראבליוב מת ב-30 בינואר 2022 מדלקת ריאות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאוניד קוראבליוב בוויקישיתוף