לאונרד יוג'ין דיקסון
 | |
| לידה |
22 בינואר 1874 אינדיפנדנס, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
17 בינואר 1954 (בגיל 79) הרלינגן, ארצות הברית |
| ענף מדעי | מתמטיקה |
| מקום מגורים | טקסס, ארצות הברית |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
אליקים הסטינגס מור |
| מוסדות | |
| מונחה לדוקטורט |
איוואן מ' ניוון, אברהם אדריאן אלברט, ארנולד רוס, מינה ריס, בארטון וודוורת' ג'ונס, מארי ליצינגר, מיים לוגסדון, לויס וילפרד גריפית'ס, סיירוס קולטון מק'דאפי, ויליאם הנרי באסי, אוליב האזלט, ארצ'יבלד הנדרסון, ג'ון ויליאמסון, מריון אליזבת סטארק, מילדרד סנדרסון, קליבורן לטימר, מייבל גוונת' האמפריס |
| פרסים והוקרה |
פרס קול (1928) |
  | |
לאונרד יוג'ין דיקסון (באנגלית: Leonard Eugene Dickson; 22 בינואר 1874, אינדיאנפוליס - 17 בינואר 1954, טקסס, ארצות הברית) היה מתמטיקאי אמריקני.
דיקסון היה מהמתמטיקאים האמריקאים הראשונים שעסקו באלגברה מופשטת. בפרט, דיקסון חקר שדות סופיים וחבורות לי קלאסיות.
תוכן עניינים
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיקסון החשיב את עצמו כטקסני מאחר שגדל בעיר קלבורן, שם אביו עבד כבנקאי, סוחר והשקיע בנדל"ן. הוא למד באוניברסיטת טקסס באוסטין שם עודד אותו ג'ורג' ברוס הלסטד ללמוד מתמטיקה. תחת הנחייתו של הלסטד, קיבל דיקסון תואר ראשון בשנת 1893 ותואר שני בשנת 1894 והתמחה בגאומטריה.
אוניברסיטת שיקגו וגם אוניברסיטת הרווארד חיזרו אחר דיקסון להשלים דוקטורט. בתחילה קיבל דיקסון את הצעת הרווארד אך בחר לבסוף בשיקגו. בשנת 1896 כשהיה בן 22 בלבד, היה לדוקטורט הראשון של שיקגו. התזה שלו הייתה: "The Analytic Representation of Substitutions on a Power of a Prime Number of Letters with a Discussion of the Linear Group". המנחה השלו היה אליקים הייסטינגס מור.
דיקסון נישא לסוזאן מקלאוד דייוויס בשנת 1902 ולשניים נולדו שני ילדים: קמפבל ואלינור.
עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיקסון הוכיח תוצאות מעניינות רבות בתורת המספרים, כאשר השתמש בתוצאתו של איוואן וינוגרדוב כדי להסיק מסקנות על בעיית וארינג בעבודתו על תורת המספרים האדיטיבית. במהלך חייו פרסם 250 מאמרים וכ-18 ספרים, שהנודע ביניהם הוא ספר אנציקלופדי בשלושה חלקים על ההיסטוריה של תורת המספרים, אותו כתב בין השנים 1919–1923.
דיקסון פיתח את בניית קיילי-דיקסון על-פי השיטה שבה השתמש ארתור קיילי בשנת 1845 כדי לבנות את אלגברת האוקטוניונים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ליאו קורי, איך הפך משפט פרמה לכזה חשוב?, באתר ynet, 22 בדצמבר 2004
- לאונרד יוג'ין דיקסון, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- לאונרד יוג'ין דיקסון, באתר MacTutor (באנגלית)
