לאונרד יוג'ין דיקסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לאונרד יוג'ין דיקסון
Leonard Eugene Dickson
אין תמונה חופשית
לידה 22 בינואר 1874
ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 בינואר 1954 (בגיל 79)
הרלינגן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מתמטיקה
מדינה טקסס, ארצות הברית
מקום קבורה בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט Eliakim Hastings Moore עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
מונחה לדוקטורט Ivan M. Niven, Abraham Adrian Albert, Arnold Ross, Mina Rees, Burton Wadsworth Jones, Marie Litzinger, Mayme Logsdon, Lois Wilfred Griffiths, Cyrus Colton MacDuffee, William Henry Bussey, Olive Hazlett, Archibald Henderson, John Williamson, Marion Elizabeth Stark, Mildred Sanderson, Claiborne Latimer, Mabel Gweneth Humphreys עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס קול (1928) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לאונרד יוג'ין דיקסוןאנגלית: Leonard Eugene Dickson;‏ 22 בינואר 1874, אינדיאנפוליס - 17 בינואר 1954, טקסס, ארצות הברית) היה מתמטיקאי אמריקני.

דיקסון היה מהמתמטיקאים האמריקאים הראשונים שעסקו באלגברה מופשטת. בפרט, דיקסון חקר שדות סופיים וחבורות לי קלאסיות.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיקסון החשיב את עצמו כטקסני מאחר שגדל בעיר קלבורן, שם אביו עבד כבנקאי, סוחר והשקיע בנדל"ן. הוא למד באוניברסיטת טקסס באוסטין שם עודד אותו ג'ורג' ברוס הלסטד ללמוד מתמטיקה. תחת הנחייתו של הלסטד, קיבל דיקסון תואר ראשון בשנת 1893 ותואר שני בשנת 1894 והתמחה בגאומטריה.

אוניברסיטת שיקגו וגם אוניברסיטת הרווארד חיזרו אחר דיקסון להשלים דוקטורט. בתחילה קיבל דיקסון את הצעת הרווארד אך בחר לבסוף בשיקגו. בשנת 1896 כשהיה בן 22 בלבד, היה לדוקטורט הראשון של שיקגו. התזה שלו הייתה: "The Analytic Representation of Substitutions on a Power of a Prime Number of Letters with a Discussion of the Linear Group". המנחה השלו היה אלייקים הייסטינגס מור.

דיקסון נישא לסוזאן מקלאוד דייוויס בשנת 1902 ולשניים נולדו שני ילדים: קמפבל ואלינור.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיקסון הוכיח תוצאות מעניינות רבות בתורת המספרים, כאשר השתמש בתוצאתו של איוואן וינוגרדוב כדי להסיק מסקנות על בעיית וארינג בעבודתו על תורת המספרים האדיטיבית. במהלך חייו פרסם 250 מאמרים וכ-18 ספרים, שהנודע ביניהם הוא ספר אנציקלופדי בשלושה חלקים על ההיסטוריה של תורת המספרים, אותו כתב בין השנים 1919–1923.

דיקסון פיתח את בניית קיילי-דיקסון על-פי השיטה שבה השתמש ארתור קיילי בשנת 1845 כדי לבנות את אלגברת האוקטוניונים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]