לאורי מלמברג

קרלו לאורי תורבאלד מלמברג
Kaarlo Lauri Torvald Malmberg

לאורי מלמברג
לידה	8 במאי 1888 הלסינקי, הדוכסות הגדולה של פינלנד, האימפריה הרוסית
פטירה	14 במרץ 1948 (בגיל 59) הלסינקי, פינלנד
מדינה	פינלנד
כינוי	"מאלה"
השכלה	Helsingin Suomalainen Yhteiskoulu אוניברסיטת הלסינקי לטכנולוגיה
השתייכות	צבא הקיסרות הגרמנית צבא פינלנד
תקופת הפעילות	1914–1944 (כ־30 שנה)
דרגה	גנרל-לויטננט
תפקידים בשירות
ראש ההגנה
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה מלחמת האזרחים הפינית מלחמת העולם השנייה (מלחמת החורף, מלחמת ההמשך)
עיטורים
Cross of Liberty, 1st Class with star (30 באוקטובר 1941) Aizsargi Cross of Merit Cross of the Order of Lāčplēšis, 2nd class צלב הכבוד צלב הברזל, דרגה שנייה צלב ויטיס Cross of Liberty, 2nd Class Memorial medal of the War of Liberation Cross of Liberty, 3rd Class Medal of Merit, First Class, of the Civil Defence Memorial medal of the Winter War Cross of the Order of Lāčplēšis, 1st class צלב החירות מפקד עם כוכב של מסדר פולוניה רסטיטוטה הצלב הגדול של מסדר דנבורג מפקד דרגה ראשונה במסדר הוורד הלבן של פינלנד מפקד הצלב הגדול של מסדר האריה של פינלנד מסדר העיט הגרמני 1st Class of the Order of the Cross of the Eagle אביר הצלב הגדול של מסדר אולב הקדוש אביר הצלב הגדול של מסדר הכתר האיטלקי קצין גבוה במסדר סנט מוריס ולזרוס מסדר החרב - מפקד הצלב הגדול Commander Grand cross of the Order of Vytautas the Great
תפקידים אזרחיים
שר ההגנה

קרלו לאורי טורבלד מלמברג (בפינית: Kaarlo Lauri Torvald Malmberg;‏ 8 במאי 1888 – 14 במרץ 1948) היה לוטננט גנרל פיני שהשתתף במלחמת האזרחים הפינית, מלחמת החורף ומלחמת ההמשך. כיהן למשך תקופה קצרה כשר ההגנה וכמפקד העליון של הצבא הפיני.

ביוגרפיה

מלמברג נולד ב-8 במאי 1888 בהלסינקי שהייתה אז חלק מהאימפריה הרוסית. אמו, הייתה איינו מלמברג - סופרת מוכרת ופעילה פוליטית לעצמאות פינלנד. כמו צעירים פינים רבים, מלמברג עזב את פינלנד עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה והתגייס לצבא הקיסרות הגרמנית. הוא לחם בשורותיו במהלך המלחמה, שלאחריה הכריזה פינלנד על עצמאותה. עם הכרזת העצמאות, פרצה בארץ מלחמת אזרחים בין הצבא הלבן שנתמך בידי הגרמנים, לצבא האדום שנתמך בידי ברית המועצות. מלמברג התגייס לצבא הלבן ולחם בשורותיו במהלך המלחמה. לאחר מכן הוא התגייס לצבא פינלנד. במקביל, הוא התגייס ל"משמר האזרחי" - מיליציה סמי-צבאית של הימין הקיצוני. ב-1921 הוא הפך למפקד הארגון.

בשנותיו הראשונות, הצבא הפיני היה נתון במשבר פיקודי חמור. הקצונה הוותיקה עברה ברובה את הכשרתה בצבא האימפריה הרוסית, בעוד הקצינים הצעירים יותר היו בוגרי הצבא הגרמני והיו נאמנים פחות לממשלה הדמוקרטית. כתוצאה מכך, מפקדי הצבא התחלפו בתדירות גבוהה. ב-16 באפריל 1925 נבחר מלמברג למפקד הצבא. למרות גילו הצעיר ודרגתו הנמוכה יחסית הוא נחשב למועמד פשרה. מחד, הוא היה בוגר הצבא הגרמני, ומאידך, היה נאמן ללא עוררין לממשלה. במקביל, הוא מונה גם לשר ההגנה. עם זאת, גם הוא לא החזיק מעמד בתפקיד זמן רב, וב-1 באוקטובר של אותה שנה פוטר משני תפקידיו.

בפברואר 1932, התמרדו הקצינים הצעירים בצבא פינלנד (מרד מנצלה) כנגד הממשלה הדמוקרטית. מלמברג הביע תמיכה במרד, אולם נמנע מלהצטרף אליו בפומבי. למרות זאת, רבים מאנשי המשמר האזרחי הצטרפו למרד, שנכשל לבסוף. ב-1935 הוא עזב את הצבא. עם זאץ, עם פרוץ מלחמת החורף כנגד ברית המועצות, הוא חזר לצבא ומונה למפקד גזרת חבל קרליה. הוא המשיך לשרת במהלך מלחמת ההמשך. עם סיום המלחמה ב-1944 הוא עזב את הצבא. כמו כן, כחלק מתנאי הסכם השלום, נאלצה ממשלת פינלנד לפרק את המשמר האזרחי שבראשו עמד.

מלמברג נפטר בהלסינקי ב-14 במרץ 1948. לאחר מותו הוא הועלה לדרגת גנרל-לויטננט.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לאורי מלמברג בוויקישיתוף

• לאורי מלמברג באתר הגנרלים של מלחמת העולם השנייה