לאיוש לייטאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאיוש לייטאי
Lajtai Lajos
לידה 13 באפריל 1900
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בינואר 1966 (בגיל 65)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Liebermann Lajos Manó עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה שוודיה, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לאיוש לאייטאי (במקור מנו ליברמן,[1] בהונגרית: Lajtai Lajos; בודפשט, 13 באפריל 1900 – בודפשט, 12 בינואר 1966)[2] היה מלחין בכלל ומלחין אופרטות יהודי-הונגרי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאיוש מנו ליברמן נולד במשפחה יהודית כבנם של הסוחר אברהם ליברמן ושל שפרינה קורנבלי (Kornblüh Sprince 18741939).[3] [4] בסיום לימודיו היה סטודנט ב"אקדמיה לייצוא" בווינה. הוא למד גם מוזיקה בווינה באותה עת. התגייס לצבא במרץ 1918. בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 הוצג הרביו הראשון שלו בווינה. הוא זכה להצלחה בינלאומית עם מחזהו "הקיץ הישן". בשנת 1923, האופרטה הראשונה שלו הועלתה לראשונה בבודפשט ( Az asszonok bolondja - Budai Színkör), ואחריה (Mesék az írógópezre - Városi Színház 1925); הקיץ הישן (תיאטרון בודה, 1928) וכו'. התקדמות הנאציזם שמה קץ להצלחתו המקומית והוא היגר לשוודיה דרך פריז ב-1935. לאחר 1945 ביקר לעיתים קרובות בבודפשט. רבים משיריו נותרו פופולריים. לאחר מלחמת העולם השנייה, הלחין רק יצירה אחת חדשה, ששמה "שלושה אביבים". העבודה מבוססת על הלברית של דז'ה קלר ועיבדה מחדש את הלהיטים המצליחים ביותר של יצירותיו הקודמות. ההצגה עלתה ב-1958 בתיאטרון האופרטה של בודפשט. אשתו הייתה רקדנית הרביו (בֶּאֶה זולטנה), איתה התחתן ב-5 בדצמבר 1933 בבודפשט.[5]

לאיוש לייטאי מת ב-12 בינואר 1966 בבודפשט, בחדר המלון שלו. קברו נמצא בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

להיטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחכה לך בשבע בנֶמְזֶטִי (מתוך האופרטה "סיפורים ממכונת הכתיבה") (Hétre ma várom a Nemzetinél)
  • תהייה בגן הורוואט בבודה...(Legyen a Horváth kertben Budán)
  • באוי לאובודה...(Jöjjön ki Óbudára)
  • איפה הקיץ ההוא...(Hol van az a nyár)
  • קטינקה מתוקה שלי...(Én édes Katinkám)
  • תחזור, קיץ צעיר ומתנשק (מתוך האופרטה דולי)

אופרטות, פארסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שוטה הנשים (1923, אופרטה ב-3 מערכות. מחבר שותף: אישטוואן ברודי)
  • הרעיה הישנה (1924, פארסה זמר-מחול ב-4 מערכות. מחברים שותפים: מתיאש פלד ואימרה הרמט)
  • פשט הערומה (1925, רביו זמר-מחול ב-12 תמונות, טקסט מאתמתיאש פלד. המוזיקה נכתבה עם יוז'ף ראדו)
  • האלמנה התמימה (1925, אופרטה ב-3 מערכות. נכתב על פי הרעיון של Gavault and Charvey על ידי אימרה הרמט)
  • סיפורים ממכונת הכתיבה (1927, אופרטה ב-3 מערכות. הטקסט נכתב על פי הרומן מאת אישטוואן סומאהאזי אישטוואן בקפי) (בשנת 1931, אופרטה קולנועית גרמנית בשם "Die Privatsekretärin" נוצרה מאופרטה זו, בתסריט של פרנץ שולץ, אך את המוזיקה הלחין פאל אברהאם)
  • הקיץ הישן (1928, אופרטה גדולה ב-3 מערכות, 7 תמונות. הטקסט נכתב על ידי אישטוואן בקפי)
  • אופנה פריזאית (1928, אופרטה ב-3 מערכות. הטקסט נכתב על ידי אישטוואן בקפי)
  • Sisters - רקדנית קטנה (אחיות) (1930, אופרטה ב-3 מערכות, 9 תמונות. טקסט נכתב על ידי: אישטוואן בקפי)
  • גוף סגול, כובע צהובה (1930, אופרטה גדולה ב-3 מערכות, 6 תמונות. נכתב מהרומן מאת אישטוואן סומאהאזי: לאסלו בקפי ואיסטוואן בקפי)
  • Az okos mama (1930, קומדיה מוזיקלית ב-5 תמונות, הטקסט נכתב על ידי אישטוואן בקפי על פי הרעיון של בלה סנש)
  • הטוקסידו של הוד מלכותו (1931, אופרטה ב-3 מערכות, עם הקדמה, שירים מאת אישטוואן בקפי)
  • הנערה השחורה (1932)
  • אורפיאום ישן (1932)
  • הרוטשילדים (1932, אופרטה, טקסט מאת פרנץ מרטוס; שירים מאת איסטבן בקפי)
  • יונה צלויה (1933)
  • הרפתקה נפוליטנית (1934)
  • טונטון (1935)
  • שלושת אביבים (1958, שירים: איבאן סנש, דז'ה קלר)
  • כשהילדה הופכת לנערה (אופרה ב-3 מערכות, מילים מאת אישטוואן בקפי)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Magyar életrajzi lexikon III: Kiegészítő kötet (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1981. ISBN 963-05-2500-3
  • Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4
  • Magyar színművészeti lexikon: A magyar színjátszás és drámairodalom enciklopédiája. Szerk. Schöpflin Aladár. III. kötet (Komló-kert – Püspöki Imre). Budapest: Az Országos Színészegyesület és Nyugdíjintézete. [1930].
  • Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar Zsidó Lexikon. 1929. 520. o. Online elérés
  • Lajtai Lajos életrajza (hangosfilm.hu)
  • Somogyi Vilmos: Lajtai Lajos halálára (1966. március 1.), Muzsika, 3. szám., 32. o. Online elérés

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאיוש לייטאי בוויקישיתוף
  • לאיוש לייטאי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ A m. kir. belügyminiszter az 1933. évi 57.808. számú határozatával Liebermann Lajos Manó Budapest székesfővárosban 1900. évben született, izr. vallású, zeneszerző, budapesti lakos családi nevét „Lajtai“ névre változtatta át. Budapesti Közlöny, 1933. Online
  2. ^ "Elhunyt (1966. február 5.), Képes Újság, 6. szám, 3. oldal".
  3. ^ "Liebermann Ábrahámné halotti bejegyzése a Budapest XIV. kerületi polgári halotti akv. 836/1939. folyószáma alatt".
  4. ^ "Liebermann Ábrahám és Kornblüh Sprince házasságkötési bejegyzése a Budapest IX. kerületi polgári házassági akv. 516/1899. folyószáma alatt".
  5. ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári házassági akv. 1459/1933. folyószáma alatt".