לדלג לתוכן

אישטוואן בקפי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אישטוואן בקפי
Békeffi István
משמאל לימין: ברכפלד זיגפריד, ג'רג' סילאדי (הומוריסטן), אידה טוראי, פרידייש מרטון, אישטוואן בקפי (1964)
משמאל לימין: ברכפלד זיגפריד, ג'רג' סילאדי (הומוריסטן), אידה טוראי, פרידייש מרטון, אישטוואן בקפי (1964)
לידה 31 באוגוסט 1901
סגד, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 ביוני 1977 (בגיל 75)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אידה טוראי (19269 ביוני 1977) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אישטוואן בקפי (במקור קאן, בהונגרית: Békeffi István Miklós; סגד, 31 באוגוסט 1901[1]בודפשט, 9 ביוני 1977) היה מחזאי כותב קברט יהודי-הונגרי זוכה פעמיים בפרס אטילה יוז'ף, אחיינו של המנחה לאסלו בקפי.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקפי נולד במשפחה יהודית כבנם של שאנדור בקפי (בשמו הקודם קאן-Kann)[2] פקיד, ושל אירן שטראוס.[3][4] הוא למד בבית ספר תיכון צבאי באוראדיה ובשופרון והיה סטודנט לאחר מכן באוניברסיטה בבודפשט במדעי הרוח. בשנת 1926 הוא נתגלה לקהל עם הבורלסקה המוצלחת שלו, על במת "תיאטרון סיגט" ( Sziget Színpad) "במת האי" בהונגרית (איפה היית בלילה?) ואחריו הועלו לבמה אופרטות רבות שלו, קומדיות וסצינות קברט. מחבריו השותפים הקבועים היו: דז'ה קלר, אדוריאן שטלה (שטיין), לאסלו ודנאי (וולף) ולאיוש לייטאי (ליברמן) כולם יהודים. את התסריט הראשון שלו כתב בשנת 1934. עד 1942 הוא היה המחבר או המחבר המשותף ל-22 תסריטים לסרטים שונים. כמה מיצירותיו אלה הוסרטו. הוא שרד את השואה ולאחריה בין 1945 לבין 1946 ערך את כתב העת של בלה באלאז', פינסורו (Fényszóró) "הזרקור" בהונגרית. הוא גם תרם למספר תסריטים, קומדיות וסרטים ביוגרפיים. כתב כמה מופעי קברט, שהאחד המוצלחים שבהם היה על דמותו של פומוצ'י, אזרח קטן בעל כוונות טובות, אך "לא יוצלח", אותו גילם בלה שאלאמון לאורך השנים. לאחר דיכוי המרד ההונגרי בשנת 1956 בקפי היגר לחו"ל בשנת 1957, התיישב בשווייץ וכתב בעיקר תסריטים לתעשיית הקולנוע של גרמניה המערבית (תאונה, 1957; שקרן, 1961; נערה כמעט הגונה, 1963 וכו'). הצלחתו הגדולה ביותר הייתה, "מלאך טס מעל ברוקלין" (1957), שהופיע גם כספר. הוא חזר לבודפשט בשנת 1971 עם אשתו אידה טוראי. ב־27 בפברואר 1976 הוצג בתיאטרון האופרטה של בודפשט המחזמר "הכלב שקוראים לו מר בוצי".[5]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־11 באוקטובר 1926 התחתן עם השחקנית אידה טוראי (1908-1997) בבודפשט, ששיחקה ברבים מסרטיו ומחזותיו.[6]

מספר הצגות הבכורה שרשומות על שמו ב"מאגר התיאטרון ההונגרי" הוא (מ-1946 ואילך): 67.

  • Kadétszerelem‏ (1946)
  • Csicsónénak három lánya‏ (1946-1947)
  • Janika‏ (1946-1947, 1954, 1986, 1989, 1997, 2002, 2007)
  • Az okos mama‏ (1947, 1970, 2004)
  • Rigó Jancsi‏ (1947, 1968, 1997)
  • Nincsenek véletlenek‏ (1947)
  • VIII. osztály‏ (1949)
  • Palotaszálló‏ (1951)
  • Ki vagytok értékelve‏ (1951)
  • Tessék hozzászólni‏ (1952)
  • Nem a tükör görbe‏ (1953)
  • Szombat délután‏ (1954, 1961)
  • Hogy volt!‏ (1954, 2006)
  • Szerencsés flótás‏ (1955, 2012)
  • Könnyű pesti sértés‏ (1955)
  • Három tavasz‏ (1958)
  • Nyomozás a Tháliában‏ (1968)
  • Mit vesztett el, kisasszony?‏ (1971)
  • Kiskapu‏ (1972)
  • A kutya, aki Bozzi úrnak hívtak‏ (1976, 2001)
  • Lehetünk őszinték?‏ (1976)
  • Bal négyes páholy‏ (1977)
  • A régi nyár‏ (1928, )
  • A barátom barátnője‏ (1986)
  • Mesék az írógépről‏ (1987, 1991)
  • Párizsi divat ‏(1996)
  • Tisztelt Ház‏ (2004, 2009)
  • Egy asszonygyilkos vallomása‏ (2009)


  • איפה היית בלילה? (קומדיה 1926)
  • זה המקרה שלי (קומדיה 1929)
  • אחיות. אופרטה; תורגם לגרמנית. לייפציג, 1930
  • קוסמטיקה (קומדיה 1933)
  • אהבת הצוער; Kadettenliebe וינה, 1934
  • אישה מכובדת; Unentschuldige Stunde. Lustspiel לונדון - וינה - רומא, 1935
  • לאתי מתי, השולית קונדיטור הערמומ ; 1943
  • לתי מתיי כרובינסון; 1946
  • החיים יפים כששרים. רומנים לסרטים; 1950
  • גברת דרי (תסריט, בודפשט, 1951)
  • ארקל; 1952
  • הרפתקאותיו של פומוצ'י. הבדיחות, הזוגות והשנסונים של אישטוואן בקפי ודז'ה קלר; 1957 (ספריית הבמה העליזה)
  • מלאך טס מעל ברוקלין. עורך הדין המכושף (גם בהולנדית, גרמנית, איטלקית, סרבית)
  • Der Hund, der Herr Bozzi hiess (הכלב שקוראים לו מר בוזי); ברלין, 1959
  • Tagebuch eines Frauenmörders. קומדיה תורגם לגרמנית. וינה, 1967
  • משפחה אחת מלאה. Eine anständige Familie. Zia Angela. Lustspiel המבורג, 1973
  • הכלב שקוראים לו למר בוצי; 1980
  • A magántitkárnő ‏(1931)
  • Az okos mama‏ (1935)
  • Elnökkisasszony‏ (1935)
  • A kölcsönkért kastély‏ (1937)
  • Tizenhárom kislány mosolyog az égre‏ (1938)
  • Rozmaring (‏film)‏ (1938)
  • A miniszter barátja‏ (1939)
  • A szerelem javára‏ (1939)
  • Nincsenek véletlenek‏ (1939)
  • Áll a bál‏ (1939)
  • Zúgnak a szirénák‏ (1939)
  • Férjet keresek‏ (1940)
  • Jöjjön elsején!‏ (1940)
  • Hétszilvafa‏ (1940)
  • Gyurkovics fiúk (film)‏ (1941)
  • Három csengő‏ (1941)
  • Magdolna (film)‏ (1942)
  • Régi nyár (‏film, 1942) ‏(1942)
  • Kadétszerelem‏ (1942)
  • Külvárosi őrszoba‏ (1943)
  • Makacs Kata‏ (1943)
  • A tanítónő (‏film, 1945)‏ (1945)
  • Könnyű múzsa‏ (1947)
  • Beszterce ostroma (‏film, 1948)‏ (1948)
  • Mágnás Miska (‏film, 1949)‏ (1949)
  • Janika (‏film)‏ (1949)
  • Dalolva szép az élet‏ (1950)
  • A selejt bosszúja‏ (1951)
  • Déryné ‏(1951)
  • Civil a pályán ‏(1952)
  • Erkel‏ (1952)
  • Mese a 12 találatról‏ (1956)
  • Egy angyal szállt le Brooklynban‏ (1957)
  • Aki átmegy a falon‏ (1959)
  • A régi nyár (‏film, 1970)‏ (1970)
  • Csárdáskirálynő‏ (1971)
  • Zenés TV színház‏ (1972)
  • Csínom Palkó‏ (1973)
  • Egy csók és más semmi (‏film, 1975) ‏(1975)

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • לקסיקון ההומור (2001; עורך: מיקלוש קפושי)
  • מיהו מי בספרות ההונגרית? בודפשט, 1999 ISBN 9-638157-91-7

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אישטוואן בקפי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Születési bejegyezése a szegedi polgári születési akv. 1556/1901. folyószáma alatt
  2. ^ Apja névváltoztatása engedélye: BM rendelet száma/évszáma: 9585/1886. Névváltoztatási kimutatások 1886. év 6. oldal 28. sor
  3. ^ Születési anyakönyvi kivonata
  4. ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a gálszécsi izraelita hitközség házassági akv. 4/1891. folyószáma alatt".
  5. ^ A zeneszerző: Fényes Szabolcs, a főszereplő: Latinovits Zoltán volt
  6. ^ "Házasságkötési bejegyzése a rákospalotai polgári házassági akv. 192/1926. folyószáma alatt".