לב לייבסון
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 | |
| לידה |
22 באוקטובר 1900 Pinega, רוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
22 במאי 1994 (בגיל 93) סנקט פטרבורג, רוסיה |
| ענף מדעי |
פיזיולוגיה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי פריאוברז'נסקי |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת המדינה של סנקט פטרבורג לרפואה |
| מנחה לדוקטורט |
לאון אורבלי |
| מוסדות |
I. M. Sechenov Institute of Evolutionary Physiology and Biochemistry |
|
iephb | |
  | |
לב לייבסון (ברוסית: Лев Германович Лейбсон ; 22 באוקטובר 1900, פינגה - 2 במאי, סנקט פטרבורג) היה פיזיולוג סובייטי-רוסי ממוצא יהודי. הוא התמחה באנדוקרינולוגיה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לב לייבסון נולד בשנת 1900 בפינגה שבמחוז ארכנגלסק למשפחה יהודית. אביו היה רופא, יליד לייפאיה בוגר אוניברסיטת דרפט. המשפחה הגיע לאזור בעקבות עבודתו. בשנת 1907 המשפחה עברה לארכנגלסק בה הוא החל לעבוד בבית חולים.
לאחר סיום בית ספר, בשנת 1920 לב לייבסון החל ללמוד רפואה במכון לרופאים בלנינגרד. הרצאות בפיזיולוגיה בוצעו על ידי לאון אורבלי וקשר ביינהם נוצר לשנים רבות.
בשנת 1926 לייבסון החל עבודת תואר שלישי בהדrכת אורבלי. הוא קיבל תואר בשנת 1934. באותה תקופה הוקם מכון לרפואה מחקרית ולב לייבסון מונה למנהל מעבדה במכון החדש.
לב לייבסון שרד חורף 1941/42 הקשה בלנינגרד הנצורה. הוריו נפטרו מרעב ואחותו נרחצה על ידי הנאצים באזור הקווקז הצפוני. במצב קשה לייבסון פונה לקאזאן והצליח להשתקם.
בשנת 1944 לייבסון חזר ללנינגרד וחידש פעילות מדעית. בשנת 1950 בעקבות פעילות של טרופים ליסנקו כל המחקרים שקשורים עם גנטיקה נאסרו. אישתו של לייבסון פוטרה והוא עצמו הורד מתפקיד בכיר.
לאחר פטירת יוסיף סטלין האיסור בהדרגה בוטל. בשנת 1954 לייבסון סיים עבודת פוסט-דוקטורט. בשנת 1956 הוא התחיל לעבוד במכון לפיזיולוגיה שהוקם מחדש. בשנת 1967 הוא מונה לפרופסור.
לייבסון פרסם מספר ספרים על פיזיולוגיה שחלקם תורגמו לאנגלית.
לב לייבסון היה סופר. בשנת 1973 הוא פרסם ספר ביוגרפי על פעילות מורו לאון אורבלי. בהמשך הוא כתב ספר על פעילות אביו "רופא שהצפון הרוסי" וספר שירים "המאה שלי".
לייבסון פרש לגלמאות בשנת 1979. הוא נפטר בשנת 1994 ונטמן בבית הקברות פראוברז'נסקי היהודי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגפריה (ברוסית)