להקה (זואולוגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
להקה של כלבי בר אפריקנים (למעלה מימין) ושל זאבים (למעלה משמאל) באכילת מטרפם. הלהקה נותנת לטורפים יכולת לגבור על טרף גדול או מהיר מהם.

הלהקה היא צורת התקהלות למטרות ציד הנפוצה בכל ממלכת החי, כאשר פרטים של אותו מין מתקבצים יחד לצורך ציד, תוך שיתוף פעולה ועזרה הדדית. ציד בלהקות דורש קשרים חברתיים ענפים, יכולת תקשורת גבוהה בין הפרטים הצדים ומסוגלות לניתוח המצב במהירות. בין בעלי החיים המפורסמים ביותר הצדים בלהקה הוא זאב מצוי. גם האדם וקרובו השימפנזה הם חיות הצדות בלהקה באופן טבעי.

סוגים נוספים הם: דולפין, קטלן, נמייה ננסית, מונגוס מפוספס, כמה לוטרות והצבועיים. גם בקרב הציפורים קיימות להקות, בין השאר צדים בשיטה זו: עקב האריס, קוקברה, חנקנים ואחרות. מספר קטן של חיות פוקילותרמיות, כמו למשל בינתן זהוב, פיראנה אדומה ולעיתים תנינאים[1] וכן מינים מספר של פרוקי-רגליים כמו נמלי גדוד וצרעות נצפו כשהם צדים בלהקות. ראיות רבות מצביעות על ציד בלהקה של דינוזאורים תרופודאים.[2][3]

יחד עם זאת, התופעה ככלל היא תופעה יחסית נדירה בקרב בעלי חיים: מוערך כי בין הטורפים בין 80 ל-95 אחוזים צדים לבדם.[דרוש מקור]

למרות שציד בלהקה מצריך יכולת תקשורת גבוהה, אין העובדה שחיה בעלת יכולת תקשורת גבוהה מכריחה את היותה חיה הצדה בלהקה. כך למשל, חתול הבית אינו חיית להקה, למרות יכולת התקשורת שלו.

חיות הצדות בלהקה נפוצות במיוחד בקרב חיות שמוצאן מהאזור האפרוטרופי. התאוריה הנפוצה מציעה, כי במהלך ההיסטוריה, בעת התייבשות האזור והתדלדלות המשאבים, אילוצים אבולוציוניים גרמו לחיות בעלות נטייה לציד משותף לשרוד ביתר קלות. כאשר מוות של מבוגר בלהקה אינו משפיע על תפקודה ועל יכולתה להמשיך ולגדל את הדור הבא של הלהקה.[4]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]