לואיזה ברספורד

לואיזה ברספורד
Louisa Beresford
	דיוקנה של לואיזה ברספורד מאת פרנסיס גרנט
לידה	14 באפריל 1818; פריז, צרפת
פטירה	12 במאי 1891 (בגיל 73); Ford Castle, הממלכה המאוחדת
תחום יצירה	ציור
זרם באמנות	האחווה הפרה-רפאליטית
הושפעה על ידי	דנטה גבריאל רוסטי, ג'ון ראסקין
בן או בת זוג	הנרי ברספורד, המרקיז השלישי מווטרפורד (8 ביוני 1842–29 במרץ 1859)

לואיזה אן ברספורד (באנגלית: Louisa Beresford‏; 14 באפריל 1818 – 12 במאי 1891) הייתה ציירת בצבעי מים פרה-רפאליטית ונדבנית בריטית, ילידת צרפת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא נולדה בפריז, הייתה אשתו של הנרי ברספורד, המרקיז השלישי מווטרפורד, אחותה הצעירה של שרלוט, הרוזנת קנינג, בתם של צ'ארלס סטיוארט, הברון הראשון סטיוארט דה רותסיי ואליזבת מרגרט יורקה.

בית המשפחה היה בטירת הייקליף, והיה ברשות סטיוארט מאז שנת 1770, כאשר סבא רבא של לואיזה, ג'ון סטיוארט, הרוזן השלישי מביוט (מייסד גני קיו), בעודו חוקר את הבוטניקה, גילה את אתר הנוף שעל ראש הצוק המשקיף על מפרץ כריסטצ'רץ', והזמין את האדריכל רוברט אדם, לתכנן את הטירה, אחוזה מפוארת רחבת שטחים בסגנון ג'ורג'ני.

בנו הרביעי, לוטננט גנרל סר צ'ארלס סטיוארט, ירש את הטירה, אך מפולות קרקע כמעט הרסו את הבית, והוא מכר את חלקה הגדול של האחוזה. כעבור שנים אביה של לואיזה שהייתה לו קריירה ארוכה ומכובדת, זכה לתואר אבירות בשנת 1828, קנה בחזרה את האדמה ובין 1831 ל־1835 בנה את הבית שנודע כ"טירת הייקליף", ושתוארה כ"הדוגמה החשובה ביותר שנותרה לסגנון האדריכלות הציורית הרומנטית."^[1] ^[2]

צ'ארלס סטיוארט השתמש באדריכל ויליאם דונטהורן, מייסד המכון המלכותי לאדריכלים בריטיים, כדי לתכנן את טירת הייקליף. בשילוב העיצוב נבנו עבודות אבן מימי הביניים מהמנזר הבנדיקטיני הנורמני של סנט פיטר בג'ומז' ומגראנדה מייזון דה לה אנדיס - מבנים שנהרסו לאחר המהפכה הצרפתית. במבנה נכללו גם חלון מהמאה ה-16 וחלון ויטראז'.

אביה מונה לשגריר בריטניה בפריז זמן קצר לפני שהתחתן עם אליזבת מרגרט יורקה ב־6 בפברואר 1816. ילדותה של לואיזה בפריז התאפיינה בלימוד המוקדם שקיבלה באמנויות, זאת בהיותה נינה של הסופרת ליידי מרי וורטלי מונטגו. אמנות, דת ופילנתרופיה ייקחו חלק מרכזי בחייה. למרות היותה אמנית חובבת מוכשרת, ציוריה לא הופיעו בגלריות עד שנות השבעים של המאה ה-19.

באותה העת, היא גילתה דאגה רבה לרווחת דייריה בנכסיה שבנורת'מברלנד, עיצבה מחדש את הכפר פורד, תכננה ובנתה בית ספר. במשך 22 שנים בין השנים 1860–1882, היא עיטרה את אולם בית הספר בצבעי מים בגודל טבעי על נייר ועל קנבס שהותקן על הקירות הפנימיים והגמלונים. התמונות הציגו סצנות תנ"כיות ותושבי הכפר שימשו כדוגמנים. בית הספר בכפר היה בשימוש עד 1957, וידוע בהווה בשם גלריית ווטרפורד או ליידי ווטרפורד הול.^[3]

לואיזה חונכה על ידי דנטה גבריאל רוזטי והשתתפה בשיעורי רישום שערך ג'ון ראסקין, יחד עם ליידי טרוואליאן וקייט גרינאווי, והציגה בפניו את רוז לה טוש. ייתכן שהיא דגמנה לסר ג'ון אוורט מיליי בכמה מיצירותיו, ויופייה נתן השראה לאחווה הפרה-רפאליטית.

ב־8 ביוני 1842 התחתנה עם לורד ווטרפורד והתיישבה במחוז ווטרפורד, עד שהוא מת בתאונת רכיבה על סוסים בשנת 1859. לא היו להם ילדים.

הארוזיה של המצוקים בהייקליף הייתה גדולה בערך מטר בשנה - שביל החוף היה זקוק לתחזוקה מתמדת עקב נסיגת הצוקים. לואיזה כתבה בזיכרונותיה שחלק מהבעיה הייתה הזרימה על המצוק וכדי להילחם בכך היא תכננה מערכת ניקוז נרחבת באזור מצוקים כדי לשמור על יציבות המדרון.

בסביבות 1880 בעיות השחיקה של הייקליף גרמו לה לחפש פתרון הנדסי. הגורם העיקרי כאמור היה הזרימה והשטפונות של נהר כריסטצ'רץ', שבגלל קרבתו לצוקים, הגביר מאוד את השחיקה. היא דאגה להצבת גושי גיר וגרניט-פורפיר ליד הטירה, עם הרעיון להסיט את מהלך הזרימה במקום להתנגד לה ישירות. בסופו של דבר נעלם המגן הזה ובשנת 1931 רק מעט מהמחסום עדיין נראים בזמן השפל.

בעבודתו משנת 1893 כתב הביוגרף הוויקטוריאני אוגוסטוס הייר (אנ')‏ (1834–1903) על לואיזה, ליידי ווטרפורד. לטענתו נותר מעט חומר כתוב שהשאירה אחריה, אך רבים העידו על נוכחותה האדיבה ופשטותה האצילית, היה לה הומור משובב לב, וחיבה גדולה לאנשים. היא הייתה מתלהבת ומלהיבה אחרים.^[4]

קברה שוכן ליד כנסיית סנט מייקל בכפר פורד. המצבה שלה תוכננה בשנת 1891 על ידי ג'ורג' פרדריק ווטס.