לואי בארטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לואי בארטו
Louis Barthou
Louis Barthou 01.jpg
לידה 25 באוגוסט 1862
אולורון-סנט-מרי (אנ'), הקיסרות השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 9 באוקטובר 1934 (בגיל 72)
מרסיי, הרפובליקה הצרפתית השלישית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפתצרפת  צרפת
מקום קבורה פר לשז, פריז, צרפת
עיסוק פוליטיקאי, היסטוריון, דיפלומט, עורך דין עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הברית הרפובליקאית דמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Alice Mayeur עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא מועצת השרים
22 במרץ 1913 – 9 בדצמבר 1913
(37 שבועות ו־4 ימים)
פרסים והוקרה
  • הצלב הגדול של מסדר המגדל והחרב
  • הצלב הגדול של מסדר החרב של יעקב הקדוש
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Signature Louis Barthou.png עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לואי בארטוצרפתית: Louis Barthou;‏ 25 באוגוסט 18629 באוקטובר 1934) היה מדינאי צרפתי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארטו, יליד אולורון-סנט-מרי, היה איש תרבות וכתב מספר ביוגרפיות, ביניהן ביוגרפיה של ויקטור הוגו.

החל משנת 1894 שימש במספר תפקידי שר בממשלות צרפת בתקופת הרפובליקה הצרפתית השלישית. בשנת 1913 שימש בתפקיד ראש הממשלה במשך כ-10 חודשים.

בארטו נתמנה לשר החוץ של צרפת בשנת 1934. בארטו שאף לחזק את קשרי צרפת עם מדינות מזרח אירופה והיה דמות המפתח בגיבוש הסכם סיוע הדדי עם הסובייטים, שנחתם לאחר מותו.

ב-9 באוקטובר 1934, בעת שהיה מארחו של אלכסנדר הראשון מלך יוגוסלביה בעת ביקור ממלכתי בצרפת, כשנסעו בארטו והמלך במכונית פתוחה ברחובות העיר מרסיי, נורה המלך למוות על ידי ולאדו צ'רנוזמסקי, מתנקש בולגרי שפעל בשליחותם של בדלנים קרואטיים. בארטו אף הוא נפגע מן הירי ומצא את מותו. ב-1974, 40 שנה לאחר הרצח, הוכיחה בדיקת מעבדה, כי הכדור שפגע בבארטו נורה (ככל הנראה בשוגג) מרובהו של אחד השוטרים הצרפתים.

על רקע הכתיבה הספרותית והפוליטית שלו התקבל בשנת 1918 לאקדמיה הצרפתית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לואי בארטו בוויקישיתוף
Crystal Clear app Login Manager.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פוליטיקאים ובנושא צרפתים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.