לואי בארטו
 | |||||
| לידה |
25 באוגוסט 1862 אולורון-סנט-מרי (אנ'), הקיסרות השנייה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| נהרג |
9 באוקטובר 1934 (בגיל 72) מרסיי, הרפובליקה הצרפתית השלישית | ||||
| מדינה |
 צרפת | ||||
| מקום קבורה | פר לשז, פריז, צרפת | ||||
| השכלה | דוקטורט במשפטים מטעם הסורבון | ||||
| מפלגה |
הברית הרפובליקאית דמוקרטית | ||||
| בן או בת זוג |
Alice Mayeur | ||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
| חתימה |
 | ||||
  | |||||
לואי בארטו (בצרפתית: Louis Barthou; 25 באוגוסט 1862 – 9 באוקטובר 1934) היה מדינאי צרפתי.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בארטו, יליד אולורון-סנט-מרי (אנ') שבחבל הפירנאים האטלנטיים, היה איש תרבות וכתב מספר ביוגרפיות, ביניהן ביוגרפיה של ויקטור הוגו.
החל משנת 1894 שימש במספר תפקידי שר בממשלות צרפת בתקופת הרפובליקה הצרפתית השלישית. בשנת 1913 שימש בתפקיד ראש הממשלה במשך כ-10 חודשים.
הודות לכתיבה הספרותית והפוליטית שלו התקבל בשנת 1918 לאקדמיה הצרפתית.
בארטו נתמנה לשר החוץ של צרפת בשנת 1934. בארטו שאף לחזק את קשרי צרפת עם מדינות מזרח אירופה והיה דמות המפתח בגיבוש הסכם סיוע הדדי עם הסובייטים, שנחתם לאחר מותו.
ב-9 באוקטובר 1934, כשאירח את אלכסנדר הראשון מלך יוגוסלביה בעת ביקור ממלכתי בצרפת, נסעו בארטו והמלך במכונית פתוחה ברחובות העיר מרסיי. במהלך נסיעתם נורה המלך למוות על ידי ולאדו צ'רנוזמסקי (אנ'), מתנקש בולגרי שפעל בשליחותם של בדלנים קרואטיים. בארטו אף הוא נפגע מן הירי ומצא את מותו. ב-1974, 40 שנה לאחר הרצח, הוכיחה בדיקת מעבדה, כי הכדור שפגע בבארטו נורה (ככל הנראה בשוגג) מרובהו של אחד השוטרים הצרפתים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לואי בארטו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- לואי בארטו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
לואי בארטו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
