לובוב יגורובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לובוב יגורובה
לידה 8 באוגוסט 1880
סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 ביולי 1972 (בגיל 91)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אקדמיית וגנובה של הבלט הרוסי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לובוב ניקולייבנה יגורובהרוסית: Любовь Николаевна Егорова;‏ 8 באוגוסט 188018 באוגוסט 1972) הייתה בלרינה רוסיה, שרקדה עם הבלט האימפריאלי ועם בלט רוס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימודים וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לובוב יגורובנה נולדה בסנקט פטרבורג. היא למדה בלט בבית הספר של התיאטרון האימפריאלי בסנקט פטרבורג אצל יקטרינה ואזם, אנריקו צ'יקטי ואנה יוהנסן. אחרי סיום לימודיה ב-1898, התחילה לעבוד כרקדנית להקה בבלט האימפריאלי בתיאטרון מריאינסקי והייתה לבלרינה בשנת 1914. הופעתה בתפקיד מירטה בז'יזל עוררה את תשומת לבו של סרגיי דיאגילב שנתן לה, ב-1918, את תפקיד הנסיכה פלורין ביפהפייה הנרדמת, שאותו רקדה עם ואצלב ניז'ינסקי. בהמשך רקדה עוד תפקידים עם הבלט רוס.

הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעת הפרידה של יגורובה ב-1917 בתיאטרון מריאינסקי הייתה באגם הברבורים. גם לאחר מכן המשיכה לרקוד, ובשנת 1921 יצרה את תפקיד אורורה בהפקת "הנסיכה הנמה" של דיאגילב בלונדון. אחרי שפרשה מן הבמה, עמדה בראש בית הספר של בלט רוס בפריז ולימדה משנת 1923 עד 1968. ב-1937 ייסדה את הלהקה הצעירה (Ballets de la Jeunesse). ב-1964 קיבלה את אות אבירת מסדר האמנויות והספרות הצרפתי.[1]

בין תלמידיה הנודעים סרז' ליפאר, אנטון דולין,[2] איבון מונסיי וזלדה פיצג'רלד, שתיארה את לימודיה אצל "מאדאם" ב-1925, ברומן שלה "שמור לי את הוולס".[3] בין תלמידותיה היו גם לוצ'יה ג'ויס, בתו של הסופר האירי ג'יימס ג'ויס ודיאנה גולד, שנישאה בהמשך לכנר יהודי מנוחין.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 1917 נישאה יגורובה לנסיך ניקיטה סרגייביץ' טרובצקוי (1863–1877), שאביו היה מנהל מוזיאון ארמיטאז'. היא התרוששה מהונה בגלל ניהול כושל ומתה בבית מחסה בפריז ב-1972.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לובוב יגורובה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]