יהודי מנוחין

יהודי מנוחין
**Yehudi Menuhin**
	יהודי מנוחין עם המלחין והמנצח היידמארו קונואה 1951
לידה	22 באפריל 1916; ניו יורק, ארצות הברית
פטירה	12 במרץ 1999 (בגיל 82); ברלין, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
מוקד פעילות	לונדון
תקופת הפעילות	1925–1999 (כ־74 שנים)
מקום לימודים	קונסרבטוריון למוזיקה בסן פרנסיסקו
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	כינור
חברת תקליטים	EMI קלאסיקס
בן או בת זוג	דיאנה גולד (1947, 1947–1999); Nola Ruby Nicholas (1938–?)
צאצאים	זמירה מנוחין, ג'ארד מנוחין, Krov Nicholas Menuhin, ג'רמי מנוחין
פרסים והוקרה	Honorary doctorate from the Sorbonne University Paris (14 בפברואר 1976); פרס ארנסט פון סימנס (1984); מדליית הנס פון בילוב (1979); מדליית ברהמס (17 ביולי 1990); מדליית ולטר וילסון קובלט (1959); מדליית אלברט (1981); מדליית בובר-רוזנצווייג (1989); הצלב הגדול דרגה ראשונה של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1997); הצלב הגדול של מסדר המופת האזרחי (1995); Kulturpreis der deutschen Freimaurer (1982); דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ולנסיה (1999); פרס וולף לאמנויות (1991); דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה החופשית של בריסל (1999); מדליית הזהב של החברה הפילהרמונית המלכותית (1962); פרס משה מנדלסון (1986); מדליית השלום ע״ש אוטו האן (1997); פרס ג'ווהרלל נהרו להבנה בינלאומית (1968); פרס המוזיקה של דיסבורג (1992); מדליית ארנסט רויטר (1980); פרסי נסיכת אסטוריאס להסכמה (1997); פרס השלום של התאחדות הספרים הגרמנית (14 באוקטובר 1979); פרס גרמופון למפעל חיים (1996); פרס לאוני סונינג למוזיקה (1972); אביר במסדר ההצטיינות הלאומי; מסדר ההצטיינות; מפקד מסדר האמנויות והספרות; כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד; Fellow of the Sangeet Natak Akademi; הצלב הגדול של מסדר החרב של יעקב הקדוש; אביר מפקד במסדר האימפריה הבריטית; פרס גלן גולד; פרס מרכז קנדי; קצין גבוה בלגיון הכבוד ;
	www.menuhin.org
	פרופיל ב-IMDb
חתימה

יהודי מנוחין (באנגלית: Yehudi Menuhin;‏ 22 באפריל 1916 – 12 במרץ 1999) היה כנר, ויולן ומנצח יהודי, יליד ארצות הברית, שרוב הקריירה שלו כמבצע עברה עליו בממלכה המאוחדת. היה תלמידם של לואיס פרסינג'ר, ג'ורג'ה אנסקו ואדולף בוש, ונחשב לאחד מגדולי הכנרים במאה ה-20.

ביוגרפיה

ילדות ונעורים

יהודי מנוחין נולד בעיר ניו יורק להורים יהודיים. אחיותיו היו הפסנתרנית חפציבה מנוחין והפסנתרנית, הציירת והמשוררת ילטה מנוחין. אביו, משה מנוחין, היה נצר לרבי שניאור זלמן מלאדי, שנולד בעיר גומל שברוסיה הלבנה, היה בוגר המחזור הראשון של הגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב ונודע בדעותיו האנטי-ציוניות. אמו הייתה מרותה בת חיים נחום שור, שהיה שוחט בשכונת נווה צדק. באוקטובר 2004 סיפר מגזין "ניו אינטרנשיונליסט" את סיפורו של יהודי מנוחין על הדרך שבה קיבל את שמו:

הורי, שחיפשו דירה למגוריהם, מצאו בשכונה דירה במרחק הליכה מן הפארק. בעלת הבית, שליוותה אותם בצאתם אחרי שראו את הדירה, אמרה: 'תשמחו לדעת, שאינני מקבלת יהודים.' הזוג הבהיר לבעלת הבית האנטישמית את טעותה, סילק ידיו מן הדירה ומצא לו אחרת, אבל רישומה של האמירה נותר בעינו. בדרכם הביתה נדרה אמי נדר. תינוקה שלא בא עוד לעולם יישא תווית, שתכריז על מוצאו לעולם ומלואו. הוא ייקרא 'יהודי'.

מנוחין התחיל ללמוד נגינה בכינור בגיל שלוש, אצל הכנר זיגמונד אנקר. הופעתו הראשונה ככנר סולן הייתה בגיל שבע, עם התזמורת הסימפונית של סן פרנסיסקו. בהמשך למד אצל המלחין והכנר הרומני ג'ורג'ה אנסקו. בשנים הבאות ערך כמה הקלטות עם אחותו חפציבה.

קריירה בינלאומית

יהודי מנוחין ניגן לפני חיילי בעלות הברית בתקופת מלחמת העולם השנייה, ויצא עם המלחין בנג'מין בריטן לנגן לעקורים במחנה ברגן-בלזן אחרי שחרורו באפריל 1945. הוא חזר לגרמניה בשנת 1947 לבצע מוזיקה בניצוחו של וילהלם פורטוונגלר כמחוות פיוס, והיה המוזיקאי היהודי הראשון שחזר לגרמניה אחרי השואה. בכך שניגן עם פורטוונגלר, עזר מנוחין לשיקום שלו לאחר המלחמה – עד שהחל לשתף פעולה עם מנוחין היה פורטוונגלר מוקצה מחמת מיאוס בשל עברו הנאצי. באותה שנה נשא את דיאנה גולד, בלרינה ושחקנית בריטית, שהייתה לאשתו השנייה.

בשנת 1956 יסד יהודי מנוחין את פסטיבל מנוחין גשטאד שבשווייץ. פסטיבל שחגג בשנת 2006 את 50 שנות קיומו.

בשנת 1962 הקים את בית ספר יהודי מנוחין בסטוק ד'אברנון, סארי, אנגליה. באותה תקופה בערך ייסד את תוכנית המוזיקה ב"בית הספר נואבה" בהילסבורו, קליפורניה.

ב-1965 קיבל תואר אבירות לשם כבוד.

יוגה כמכשיר עזר

אחרי שביסס את הצלחתו המוקדמת על ביצועים שופעים ועתירי רומנטיקה, התנסה מנוחין בקשיים פיזיים ואמנותיים, שנבעו מעומס עבודה מופרז בשנות המלחמה ומהכשרה מוקדמת בלתי ממוקדת. משטר קפדני של תרגול ולימוד, בשילוב מדיטציה ויוגה, עזר לו להתגבר על רבות מבעיות אלה והוא המשיך לנגן עד גיל מתקדם ועשה לו שם בפרשנות מעמיקה, באיכות מחמירה וקפדנית. כשהחל לבסוף להקליט, התפרסם בכך, שהיה מתאמן ביצירות מוזיקליות בדרך של פירוק פסוקים ובנייתם מחדש מצלילים בודדים, בזה אחר זה.

בשנת 1952 פגש מנוחין את היוגי רב-ההשפעה ב. ק. ס. איינגר והתיידד עמו. מנוחין ארגן לאיינגר הוראה מחוץ לגבולות ארצו, בלונדון, בשווייץ, בפריז ועוד. לאנשים רבים במערב הייתה זו ההזדמנות הראשונה להיחשף ליוגה.

קריירה מאוחרת

במהלך שנות ה-80 הקליט מוזיקת ג'אז עם סטפן גרפלי ומוזיקה מן המזרח הרחוק עם נגן הסיטאר הגדול ראווי שנקר. בשנת 1985 קיבל אזרחות בריטית ומכאן ואילך היה זכאי להיקרא "סר יהודי", שכן תואר האבירות שלו לא היה עוד לשם כבוד בלבד. בשנת 1993 קיבל תואר לורד לימי חייו, כברון מנוחין מסטוק ד'אברנון במחוז סארי.

ב-1991 קיבל את פרס וולף באומנות אותו חלק עם המלחין והמנצח לוצ'אנו בריו.

לורד מנוחין מת בברלין לאחר מחלה קצרה, מסיבוכים של דלקת הסימפונות.

מנוחין הותיר אחריו ארבעה ילדים - קרוב וזמירה (שהייתה נשואה לפו צונג) מאשתו הראשונה נולה ניקולס (בתו של תעשיין אוסטרלי), שממנה התגרש, ושני בנים מאשתו השנייה, דיאנה גולד (שחקנית ובלרינה בריטית), ג'רארד וג'רמי, פסנתרן.

עובדות היסטוריות

בין תלמידיו נמנו נייג'ל קנדי והוויולן ההונגרי סאבה ארדלי.

מנוחין זקף לזכותו של הפילוסוף היהודי-גרמני קונסטנטין ברונר הענקת "מסגרת תאורטית, שאליה אני יכול להכניס את האירועים וההתנסויות שבחיי" (שיחות עם מנוחין: 32-34).

טענה שאפשר לחלוק עליה היא, שהכינור המפורסם ביותר של מנוחין הוא "לורד וילטון", כינור גוארנרי דל ג'זו, שנבנה בשנת 1742.

כמו כן בשנת 1950 רכש מנוחין כינור סטרדיוואריוס משנת 1714 הידוע בכינויו "סוייל" Soil הנחשב לכינור הטוב ביותר של סטרדיווריוס ובשנת 1986 נרכש הכינור על ידי הכנר יצחק פרלמן ומשמש אותו עד היום.

בשנת 1990 ניתן לו פרס גלן גולד היוקרתי, לאות הוקרה והכרה במפעל חייו, וב-1991 זכה בפרס וולף באמנות אותו חלק עם המלחין והמנצח לוצ'אנו בריו.

בשנת 1996 תמך מנוחין יחד עם הצייר דן רובינשטיין בבית החולים משגב לדך בירושלים לרכישת מכשירים לפגייה.

זמן קצר לאחר מותו, רכשה האקדמיה המלכותית למוזיקה את ארכיב יהודי מנוחין, אחד האוספים המקיפים ויקרי הערך ביותר שנוצרו אי פעם בידי מוזיקאי יחיד.

בנובמבר 2005 פוטר בנו, ג'רארד, ממשרתו כיושב ראש עמותת יהודי מנוחין על דעות נאו נאציות לכאורה.

לקריאה נוספת

נתן דונביץ', וירטואוזים: גדולי הכנרים מפגניני עד מידורי, זמורה-ביתן, 2003.
The Menuhins :a family odyssey /Lionel Menuhin Rolfe (1978)
יוסף שריק, "דוד אויסטראך היה אוהב לנגן בישראל", דבר, 13 במרץ 1968(הקישור אינו פעיל, 11.03.2018)
יוסף לפיד, תזמורות במערב ובמזרח - בעיני מנוחין, מעריב, 1 במרץ 1963

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של יהודי מנוחין

יהודי מנוחין, ברשת החברתית פייסבוק
יהודי מנוחין, ברשת החברתית אינסטגרם
יהודי מנוחין, ברשת החברתית LinkedIn
יהודי מנוחין, סרטונים בערוץ היוטיוב
יהודי מנוחין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
יהודי מנוחין, באתר AllMovie (באנגלית)
יהודי מנוחין, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
יהודי מנוחין, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
יהודי מנוחין, באתר ספוטיפיי
יהודי מנוחין, באתר AllMusic (באנגלית)
יהודי מנוחין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
יהודי מנוחין, באתר Discogs (באנגלית)
יהודי מנוחין, באתר Songkick (באנגלית)
יהודי מנוחין, דף שער בספרייה הלאומית
כתבה, "האמת על הכנר יהודי מנוחין", דבר, 31 במרץ 1950
יהודי מנוחין בארכיון הסרטונים של AP
| קישור מקבץ | קישור קונצרט, 1966 | קישור נישואין, 1938 | קישור הענקת צלב אביר מסדר האימפריה הבריטית, 1966 |
חגי חיטרון, מיהו יהודי מנוחין ומהי הבעיה שעינתה אותו, באתר הארץ, 26 ביולי 2016
דוד מלמד, הצד היהודי של יהודי מנוחין, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2016
יהודי מנוחין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
יהודי מנוחין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

עץ משפחת שניאורסון, ענף זלמנסון-מנוחין

לוי יצחק
מברדיטשוב^[א]

שניאור זלמן
מלאדי

דובעריש

מאיר^[ב]

לובה תרצה^[ג]^[א]

דובער שניאורי

דבורה לאה אלטשולר^[ד]

לוי יצחק

אליעזר^[ב]

יקותיאל זלמן וואלעס^[א]^[ה]

דבורה לאה טברסקי^[ו]

שרה^[ב]

ביילא וואלעס^[ז]^[א]

חיה מושקא שניאורסון (אנ')

מנחם מנדל
שניאורסון (צ"צ)

מנחם נחום שניאורסון (ייד') ^[ח]

שרה פרידא^[ח]

לוי יצחק זלמנסון^[י]

פריידא שניאורסון^[י"א]

בתיה טברסקי^[י"ב]

מרדכי דובער טברסקי^[י"ב]

חנה שניאורסון^[י"ג]

יוסף יצחק
שניאורסון (אוורוטש)

דבורה לאה זלמנסון^[י"ד]

ישראל נח שניאורסון^[ט"ו]

משה חיים יהושוע
טברסקי-שניאורסון^[ט"ז]

מרדכי שניאור זלמן שניאורסון^[י"ז]

פערעל שניאורסון^[י"ח]

שניאור זלמנסון^[י"ט]

פרלה דבורה זלמנסון^[כ]

יהודה לייב מנוחין^[כ"ב]

רבקה

אחד העם

שרה ליבא^[כ"ג]

יצחק אייזיק מנוחין^[כ"ג]

שמואל יוסף פבזנר

לאה

שלמה גינוסר

משה מנוחין^[כ"ד]

מקורות בהערות ^[כ"ה] ^[ט]

יהודי מנוחין

חפציבה מנוחין

ילטה מנוחין

- עץ זה מרכז את צאצאיה המפורסמים של משפחת שניאורסון ענף זלמנסון-מנוחין או חוליה המקשרת בין דורות, ואת סבי המשפחה
- להרחבה על סבי המשפחה ראו בעץ שושלת חב"ד, ליתר הרחבה ראו בעץ הראשי של משפחת שניאורסון
- העץ מראה גם את קשרי החיתון של משפחת שניאורסון צאצאי בעל התניא, עם צאצאי רבי לוי יצחק מברדיטשוב, מקראה:

צאצאי שניאור זלמן מלאדי

צאצאי לוי יצחק מרדיטשוב

צאצאים משותפים

הערות:

^ ¹ ² ³ ⁴ עמוד 100 בספר הצאצאים, קטע 16 | קיצור תולדות חב"ד, עמוד 99 | תולדות חב"ד ברוסיה הצארית עמודים כ"ג - כ"ה
^ ¹ ² ³ תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמודים כ"ג-כ"ה
^ אשת יוסף בונים
^ ‏דבורה לאה אלטשולר‏ (Q29348543)‏
^ ראו אודות חתונתם בתולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמודים כ"ג-כ"ה | צילום מצבתו מופיע כאן | קישור נוסף
^ ‏דבורה לאה טברסקי‏ (Q89438038). בעלה: יעקב ישראל טברסקי
^ ייתכן ששמה היה רבקה. ראה תולודות חב"ד ברוסיה הצארית עמודים כ"ג-כ"ה
^ ¹ ² מספר 13 בספר הצאצאים. ובעמוד זה | לצאצאים נוספים של מנחם נחום ראה בעץ המרכזי ובענף טברסקי ובהערות אצלו בשניהם
^ ¹ ² ³ מכתבו של הרבי מליובביץ' למשה מנוחין (מנחם מנדל שניאורסון, אגרות קודש, כרך ג, אגרת תקפח, באתר ספריית ליובאוויטש, ‏כ"ו ניסן תש"י).
^ עמוד 133 בספר הצאצאים קטע 38 | בטעות כתוב בספר הצאצאים ששם משפחתו "שניאורסון", אך שם משפחתו היה "זלמנסון", כמובא בהערה זו:^[ט] ולהלן | על קביעת שם המשפחה שלו ושל אחיו "זלמנסון" (על שם אביהם), ראו: תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמוד כ"ג, הערה 101
^ עמוד 134 בספר הצאצאים קטע 40.
^ ¹ ² מספר 35 בספר הצאצאים
^ ‏חנה שניאורסון (לבית טברסקי)‏ (Q89360649)‏
^ עמוד 161 בספר הצאצאים קטע 49
^ עמוד 136 בספר הצאצאים קטע 44 | שאר ילדיו מופיעים בעץ המרכזי של משפחת שניאורסון | בהערה דלהלן, כתוב באופן ברור ומסודר לגבי בתו שהייתה מאשתו פריידה:^[ט] | מלבד בת זו המופיעה כאן בעץ – לא ידוע מי הייתה אמם של שאר הילדים. כמפורט בעץ המרכזי ובעץ האדמו"רים המצוינים בסוף עץ זה.
^ ‏משה חיים יהושע שניאורסון-טברסקי‏ (Q89230836)
^ מספר 123 בספר הצאצאים, עמוד 173 | ראה אודותיו: מבית הגנזים, שד"ב לוין, תש"ע, הוצאת קה"ת, מסת"ב 978-0-8266-0657-0 עמודים רמו-רמז
^ מספר 137 בספר הצאצאים, עמוד 198
^ עמוד 198 בספר הצאצאים קטע 135
^ עמוד 172 בספר הצאצאים קטע מס' 117.
^ יש דעות שהוא גם היה צאצא של לוי יצחק מברדיטשוב. אך לא ידוע כיצד. כמו כן בתו ליבא לאה התחתנה עם משפחת שניאורסון, ראועץ משפחת שניאורסון ענף ברוך שלום
^ ‏יהודה לייב מנוחין‏ (Q88731308)^[כ"א]‏
^ ¹ ² עמוד 215 בספר הצאצאים קטע מס' 288
^ עמוד 293 בספר הצאצאים קטע מס' 609
^ נוסף על כל מה שכתוב בהערות במקומו, יסוד העץ לקוח מ:ספר הצאצאים, שמואל אלעזר הלפרין, תשמ"א

הערות שוליים

[קיצור-1] ¹ ² ³ ⁴ עמוד 100 בספר הצאצאים, קטע 16 | קיצור תולדות חב"ד, עמוד 99 | תולדות חב"ד ברוסיה הצארית עמודים כ"ג - כ"ה

[צארית-2] ¹ ² ³ תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמודים כ"ג-כ"ה

[3] אשת יוסף בונים

[4] ‏דבורה לאה אלטשולר‏ (Q29348543)‏

[5] ראו אודות חתונתם בתולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמודים כ"ג-כ"ה | צילום מצבתו מופיע כאן | קישור נוסף

[6] ‏דבורה לאה טברסקי‏ (Q89438038). בעלה: יעקב ישראל טברסקי

[7] ייתכן ששמה היה רבקה. ראה תולודות חב"ד ברוסיה הצארית עמודים כ"ג-כ"ה

[מנש-8] ¹ ² מספר 13 בספר הצאצאים. ובעמוד זה | לצאצאים נוספים של מנחם נחום ראה בעץ המרכזי ובענף טברסקי ובהערות אצלו בשניהם

[מקור-9] ¹ ² ³ מכתבו של הרבי מליובביץ' למשה מנוחין (מנחם מנדל שניאורסון, אגרות קודש, כרך ג, אגרת תקפח, באתר ספריית ליובאוויטש, ‏כ"ו ניסן תש"י).

[10] עמוד 133 בספר הצאצאים קטע 38 | בטעות כתוב בספר הצאצאים ששם משפחתו "שניאורסון", אך שם משפחתו היה "זלמנסון", כמובא בהערה זו:^[ט] ולהלן | על קביעת שם המשפחה שלו ושל אחיו "זלמנסון" (על שם אביהם), ראו: תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמוד כ"ג, הערה 101

[11] עמוד 134 בספר הצאצאים קטע 40.

[מד-12] ¹ ² מספר 35 בספר הצאצאים

[13] ‏חנה שניאורסון (לבית טברסקי)‏ (Q89360649)‏

[14] עמוד 161 בספר הצאצאים קטע 49

[15] עמוד 136 בספר הצאצאים קטע 44 | שאר ילדיו מופיעים בעץ המרכזי של משפחת שניאורסון | בהערה דלהלן, כתוב באופן ברור ומסודר לגבי בתו שהייתה מאשתו פריידה:^[ט] | מלבד בת זו המופיעה כאן בעץ – לא ידוע מי הייתה אמם של שאר הילדים. כמפורט בעץ המרכזי ובעץ האדמו"רים המצוינים בסוף עץ זה.

[16] ‏משה חיים יהושע שניאורסון-טברסקי‏ (Q89230836)

[17] מספר 123 בספר הצאצאים, עמוד 173 | ראה אודותיו: מבית הגנזים, שד"ב לוין, תש"ע, הוצאת קה"ת, מסת"ב 978-0-8266-0657-0 עמודים רמו-רמז

[18] מספר 137 בספר הצאצאים, עמוד 198

[19] עמוד 198 בספר הצאצאים קטע 135

[20] עמוד 172 בספר הצאצאים קטע מס' 117.

[21] יש דעות שהוא גם היה צאצא של לוי יצחק מברדיטשוב. אך לא ידוע כיצד. כמו כן בתו ליבא לאה התחתנה עם משפחת שניאורסון, ראועץ משפחת שניאורסון ענף ברוך שלום

[22] ‏יהודה לייב מנוחין‏ (Q88731308)^[כ"א]‏

[של-23] ¹ ² עמוד 215 בספר הצאצאים קטע מס' 288

[24] עמוד 293 בספר הצאצאים קטע מס' 609

[25] נוסף על כל מה שכתוב בהערות במקומו, יסוד העץ לקוח מ:ספר הצאצאים, שמואל אלעזר הלפרין, תשמ"א

[א]

[ב]

[ג]

[ד]

[ה]

[ו]

[ז]

[ח]

[י]

[י"א]

[י"ב]

[י"ג]

[י"ד]

[ט"ו]

[ט"ז]

[י"ז]

[י"ח]

[י"ט]

[כ]

[כ"ב]

[כ"ג]

[כ"ד]

[כ"ה]

[ט]

[כ"א]

זוכי פרס לאוני סונינג למוזיקה
1959–1980	איגור סטרווינסקי (1959) • ליאונרד ברנשטיין (1965) • בירגיט נילסון (1966) • ויטולד לוטוסלבסקי (1967) • בנג'מין בריטן (1968) • בוריס כריסטוף (1969) • סרג'יו צ'ליבידאקה (1970) • ארתור רובינשטיין (1971) • יהודי מנוחין (1972) • דמיטרי שוסטקוביץ' (1973) • אנדרס סגוביה (1974) • דיטריך פישר-דיסקאו (1975) • מוגנס וולדיקה (1976) • אוליבייה מסייאן (1977) • ז'אן-פייר רמפל (1978) • ג'נט בייקר (1979) • מארי-קלייר אליין (1980)
1981–2000	מסטיסלב רוסטרופוביץ' (1981) • אייזק שטרן (1982) • רפאל קובליק (1983) • מיילס דייוויס (1984) • פייר בולז (1985) • סביאטוסלב ריכטר (1986) • היינץ הוליגר (1987) • פטר שרייר (1988) • גדעון קרמר (1989) • ג'רג' ליגטי (1990) • אריק אריקסון (1991) • גאורג שולטי (1992) • ניקולאוס הרנונקור (1993) • כריסטיאן צימרמן (1994) • יורי בשמט (1995) • פר נירגארד (1996) • אנדראש שיף (1997) • הילדגארד בהרנס (1998) • סופיה גוביידולינה (1999) • מיכלה פטרי (2000)
2001–2020	אן-סופי מוטר (2001) • אלפרד ברנדל (2002) • ג'רג' קורטג (2003) • קית' ג'ארט (2004) • ג'ון אליוט גרדינר (2005) • יו-יו מה (2006) • לארס אולריק מורטנסן (2007) • ארוו פרט (2008) • דניאל בארנבוים (2009) • צ'צ'יליה ברטולי (2010) • קאייה סאאריאהו (2011) • ז'ורדי סאוואל (2012) • סיימון ראטל (2013) • מרטין פרוסט (2014) • תומאס אדס (2015) • הרברט בלומסטדט (2016) • לאונידס קבקוס (2017) • מאריס יאנסונס (2018) • הנס אברהמסן (2019) • ברברה האניגן (2020)
2021 ואילך	אנסוק צ'ין (2021) • פייר לורן איימארד (2022) • אוולין גלני (2023) • עמנואל פהו (2024)

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: יהודי מנוחין
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יהודי מנוחין