היפהפייה הנרדמת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
La Belle au Bois Dormant - Sixth of six engravings by Gustave Doré.jpg

היפהפייה הנרדמת או היפהפייה הנמה, הוא סיפור מעשיה אודות נסיכה יפהפייה המקוללת על ידי מכשפה רעה. מעשיה זו הפכה לסיפור קלאסי אהוב ועובדה ליצירות רבות, כולל סרט ההנפשה של אולפני דיסני משנת 1959. האגדה שייכת לטיפוס סיפורי 410 בסיווג ארנה-תומפסון. סיפור מס' 50 בלקט של האחים גרים.

גרסה מרוככת לילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרסה המקובלת למעשיה מספרת על נסיכה שקוללה כשהייתה תינוקת על ידי מכשפה רעה משום שלא הוזמנה לחגיגת יום הולדתה של הנסיכה. קללתה של המכשפה קבעה כי ביום הולדת ה-16 תידקר אצבעה במחט גלגל טווייה, והיא תמות. פיה שהייתה שם לא יכלה לבטל את הקללה והכריזה שהנסיכה רק תישן במשך 100 שנה.

בתגובה, המלך המודאג דורש לשרוף את כל גלגלי הטווייה בממלכה, כדי לנסות להפר את הקללה. ביום הולדתה ה-16, ההורים לא היו בבית והנסיכה הגיעה לעליית גג ישנה, שם ישבה זקנה עם חוט ומחט. הנסיכה, שמעולם לא ראתה חפץ דומה לזה, נגעה בו ובטעות דקרה את אצבעה ונרדמה. כל הארמון שכב גם הוא לישון וסביבו צמחה חומת קוצים שהסתירה את כולו. נסיכים רבים ניסו לעורר את "ורדון קוצני" (Dornröschen), כך כונתה הנסיכה, אך מתו בייסורים על הקוצים.

לאחר כ-100 שנה הגיע נסיך צעיר ואמיץ, חדר מבעד לקוצים שהפכו לשושנים והגיע אל החדר בו שכבה הנסיכה ונשק לה. עם נשיקתו התעוררה הנסיכה והכישוף הוסר מעל הארמון, אם כי ממילא הכישוף הוגבל למאה שנים. הנסיכה והנסיך התחתנו וכאמור במעשיות, חיו באושר ועושר לנצח נצחים.

גרסת האחים גרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסת האחים גרים מבוססת על שילוב של שני סיפורים: סיפורו של המשורר האיטלקי גמבטיסטה בסיל (Giambattista Basile): "השמש, הירח וטליה" (אנ') משנת 1634 ומסיפורי אמא אווזה של הסופר הצרפתי שארל פרו.[1]

בזמן הטבלתה של יפהפייה הנרדמת, מגיעות שבע פיות טובות כדי לאחל לה דברים טובים. אולם, אחת הפיות הזקנות לא מוזמנת כיוון שחשבו שהיא נפטרה. הפיה, כועסת כי נשכחה, מקללת את הנסיכה כי תידקר בגיל 16, ותמות. הפיה הצעירה והאחרונה, שעוד לא הספיקה לברכה, משנה את הקללה כך שתראה כאילו היא ישנה ל-100 שנים, ותתעורר לאחר נשיקה של נסיך. לאחר שבגיל 16 הנסיכה נדקרת בטעות, הארמון ננטש ונעטף בקוצים. לאחר 100 שנים, נסיך עובר ליד ומגלה את הארמון. כשהוא רואה אותה ישנה, הוא מנשק אותה ומעיר אותה, ואת כל הארמון שהיה תחת כישוף שינה. הם מתחתנים על ידי כומר הארמון. הנסיך ממשיך לבקר אותה ונולדים להם תאומים ("שחר" ו"יום"). כאשר מגיע זמנו של הנסיך לעלות לשלטון, הוא קורא להם לבוא לארמון.

מבלי ידיעתו של הנסיך, אמא שלו ממוצא אוגר והיא חצי מפלצת. היא שולחת את המלכה הצעירה והילדים לטבח עם הוראה שיבשל את הבן לארוחת ערב. הטבח מחליף לבשר טלה. אחר כך כשהמלכה רוצה את הבת, הוא מחליף לבשר עז, ובחלק האחרון, כשהיא רוצה את המלכה הצעירה, הוא מגלה למלכה הצעירה שילדיה עדיין בחיים, ומגיש למלכה האם בשר איילה. המלכה האם מגלה את התרמית ואת המחבוא ושולחת להרוג את כולם, והמלך הצעיר מגיע בזמן להציל את משפחתו ולהרוג את המלכה האם. ואז הם חיים באושר ובאושר.

גרסת בסיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורו של המשורר האיטלקי גמבטיסטה בסיל (Giambattista Basile): "השמש, הירח וטליה" (אנ') משנת 1634 היא גרסה יותר אלימה.[2] עם לידתה של טליה, הנסיכה, המלך קורא ליועצים לחזות את עתידה. לאחר שהוא לומד כי היא תדקר ותראה כאילו שהיא מתה, הוא מנסה להסתיר את כל הפלכים בממלכה. אולם כאשר המקרה קורה בכל זאת, המלך, שחושב שהיא נפטרה, נועל את הארמון ועוזב את הבית לנצח. טליה בינתיים ישנה עמוקות במשך 100 שנה. יום אחד, מלך בציד מגלה את הארמון. הוא עולה דרך החלון ורואה את טליה ישנה. המלך מנצל את ההדמנות ואונס אותה. לאחר מכן הוא חוזר לממלכתו. בזמן שהיא ישנה, טליה בהיריון ונולדים לה שני ילדים. היא ממשיכה לישון בזמן ההנקה, עד שהילד מעיר אותה בכך שהוא מוציא את הקוץ מאצבעה. טליה קוראת להם "שמש"ו"ירח". יום אחד, המלך חוזר לאותו אזור ומגלה את טליה והילדים. הוא מבטיח לה שהוא יטפל בהם.

אשתו של המלך מגלה על כך כשהמלך ממלמל בשנתו "טליה, שמש, ירח". היא מזייפת מכתב כדי לגרום לטליה לבוא לארמון, וכשהם מגיעים, אומרת לטבחית של הארמון להרוג את התאומים ולהכין מהם ארוחת ערב. המלך מאוד נהנה מהארוחה ורק בסופה המלכה אומרת לו מה היה מקור המזון. בכעסו, הוא מצווה לשרוף את אשתו המלכה ואת כל משרתיה. הטבחית ניצלת כשהיא מספרת שהיא לא הרגה את טליה והילדים, ומגלה לו היכן הם מוחבאים. המלך מעניק לטבחית פרס ומתחתן עם טליה והם חיים באושר.

גרסאות דיסני[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היפהפייה הנרדמת (סרט)

בשנת 1959 יצא לאקרנים עיבוד קולנועי מונפש של חברת וולט דיסני לסיפור היפהפייה הנרדמת. בסרט נקראת הנסיכה "אורורה", ולאחר שהקללה הוטלה, שולחים אותה הוריה המודאגים למחבוא כדי לגונן עליה מפני הקללה, עד שיום הולדת ה-16 יחלוף ואז תוכל לחזור לביתה. אורורה עוברת לגור עם 3 פיות טובות שמגדלות אותה בבקתת עץ קטנה ביער. היא חייה חיים פשוטים של בת כפר רגילה והיא אינה יודעת שהיא נסיכה. לרוע המזל, המכשפה מצליחה למצוא את אורורה והקללה מתקיימת.

הנסיך, שהתאהב באורורה כשפגש אותה בעבר מבלי לדעת שהיא בעצם הנסיכה המקוללת, יוצא להצילה. כדי לעשות כן הוא נלחם במכשפה הרעה שלכדה אותו ומצליח להביסה בעזרת שלוש הפיות. הוא מוצא את אורורה ונושק לה והיא מתעוררת לחיים. היא חוזרת לחיק הוריה האוהבים ונישאת לנסיך.


Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מליפיסנט (סרט)

בשנת 2014 יצא לאקרנים הסרט "מליפיסנט" המתאר את המעשייה מנקודת מבט שונה מזו המתוארת בסרט המקורי ובמעשייה עצמה, ושופך אור על מניעיה האמיתיים של המכשפה הרעה (מליפיסנט; מילולית בלטינית: "לחולל רוע"[3]) שגולמה בסרט על ידי השחקנית אנג'לינה ג'ולי.

הבלט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1890 עלה הבלט "היפיפייה הנרדמת" לראשונה, על בימתו של תיאטרון מרינסקי בסנקט פטרסבורג. המוסיקה נכתבה בין השנים 1888-1889 ע"י המלחין המפורסם פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי, והכוריאוגרפיה נעשתה בידי מריוס פטיפה. על אף שהבלט אינו מפורסם כמו הבלטים האחרים של צ'ייקובסקי, "אגם הברבורים" ו"מפצח האגוזים", זוהי אחת היצירות הכי מבוצעות שלו.

שיר הנושא של גרסתו של דיסני ליפיפייה הנרדמת, "פעם בחלום", מבוסס על "ואלס הגרלנדה" מתוך המערכה הראשונה של הבלט, כמו גם שאר חלקים מתוך הפסקול של הסרט אשר מבוססים גם הם ככל הנראה על חלקים מתוך היצירה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היפהפייה הנרדמת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השוואת שלוש גרסאות של היפיפה הנרדמת בימי הביניים, Basile, Giambattista. "Sun, Moon, and Talia". בדיקה אחרונה ב-21 בנובמבר 2018. 
  2. ^ אודות היפיפיה הנרדמת, גרסה אלימה, sleeping beauty אתר scary for kids
  3. ^ "מליפיסנט" באתר dictionary.com